| s-1
| מדד ההכרה גלאזגו (או סולם גלאזגו; באנגלית : Glasgow Coma Scale ובקיצור : GCS) הוא מדד נוירולוגי להערכת רמת ההכרה של אדם. |
| s-2
| לפי מדד זה המטופל מוערך לפי מספר קריטריונים קבועים, וסיכום הנקודות מהווה הערכה כללית על פי מדד הגלאזגו . |
| s-3
| תוצאת מדד הגלאזגו מסייעת לניבוי סיכויי ההתאוששות של החולה . |
| s-4
| בתחילה נעשה שימוש במדד על מנת להעריך את רמת ההכרה של חולה לאחר ניתוח ראש, אך כיום המדד מיושם במגוון תחומים - כולל רפואת חירום, בה הוא מתבצע על ידי רופא, פרמדיק או חובש מיד בהערכה הראשונית . |
| s-5
| השניים המשיכו וכתבו את הספר 'טיפול בפציעות ראש' (ISBN 0-8036-5019-1, 1981, FA Davis), שהוא ספר מפורסם בתחום . |
| s-6
| ה-GCS מהווה חלק ממספר מערכות ניקוד של טיפול נמרץ, הכולל את הבדיקות APACHE II, SAPS II ו-SOFA, כתרומה להערכת המצב של מערכת העצבים המרכזית . |
| s-7
| סקאלה דומה, סקאלת רנצ'ו לוס אמיגוס, משמשת להערכת ההתאוששות של חולים שסבלו מטראומה מוחית. |
| s-8
| יסודות השיטה |
| s-9
| המדד מורכב משלושה מבחנים: תגובת העין (E - Eye opening), תגובה מילולית (V - Verbal Response) ותנועה (M - Motor Response). |
| s-10
| הערכים הללו נשקלים ביחד ולחוד . |
| s-11
| סכום ה-GCS המינימלי הוא 3 (תרדמת עמוקה או מוות), בעוד שהגבוה ביותר הוא 15 (אדם עירני באופן מלא). |
| s-12
| תגובת עין מיטבית (E) |
| s-13
| ישנן ארבע רמות: |
| s-14
| עין נפתחת בתגובה לדיבור : אין לבלבל עם אדם המתעורר משינה ; מטופל כזה מקבל תוצאה של 4, לא 3. |
| s-15
| עין נפתחת בתגובה לכאב : החולה מגיב ללחץ על הציפורניים ; אם זה לא מניב תגובה, לוחצים או משפשפים את עצם המצח או עצם החזה . |
| s-16
| תגובה מילולית מיטבית (V) |
| s-17
| ישנן חמש רמות: |
| s-18
| מבולבל: המטופל מגיב לשאלות בקוהרנטיות אבל יש חוסר התמצאות ובלבול קלים. |
| s-19
| מילים לא מתאימות: דיבור ברור של קריאה, אבל ללא חילופי דברים ממשיים. |
| s-20
| קולות לא מובנים: יבבות אבל לא מילים. |
| s-21
| תגובה מוטורית מיטבית (M) |
| s-22
| ישנן שש רמות: |
| s-23
| מציית לפקודות : המטופל מבצע דברים פשוטים כפי שדורשים ממנו . |
| s-24
| לוקליזציה לכאב : תנועות מכוונות לגירויי כאב משתנים, לדוגמה , הצלבת ידיים מעל המצח בתגובה ללחיצה על עצם המצח . |
| s-25
| רתיעה מכאב : המטופל מושך חלק מהגוף כאשר צובטים את החלק; גמישות נורמלית. |
| s-26
| התמתחות בתגובה לכאב : יציבת גוף דקורטיקאטית. |
| s-27
| התפשטות במרחב בתגובה לכאב : תגובה דסרבראטית – כיפוף איברי גוף לאורך המישור הסגיטלי, סיבוב פנימי של הכתף, סיבוב של הזרוע כך שהיד תהיה במצב צדי קדמי. |
| s-28
| פירוש הממצאים |
| s-29
| מרכיבים בודדים של המדד כמו גם הסכום הכולל שלהם חשובים מאוד. |
| s-30
| חמורה, כאשר GCS קטן או שווה ל-8. |
| s-31
| מינורית, כאשר GCS גדול או שווה ל-13. |
| s-32
| ל-GCS יש אפשרות מוגבלת ליישום על ילדים, בייחוד מתחת לגיל 36 חודשים, שכן בגילים האלה גם הביצועים המילוליים של ילד בריא צפויים להיות נמוכים מאוד. |
| s-33
| לכן פותח מדד גלאזגו לילדים , שהוא מדד נפרד אבל דומה, עבור הערכת ילדים צעירים. |
| s-34
| מדד גלאזגולתרדמת עבור ילדים |
| s-35
| כיוון שאופי התגובות של מטופלים צעירים שונה מאופי התגובות של מטופלים מבוגרים (לדוגמה , לא סביר שתינוק בן יומו יצליח להגיב מילולית כמו אדם בוגר), נערכו מספר שינויים במדד גלאזגו למבוגרים , והתקבל מדד גלאזגו לילדים (Pediatric Glasgow Coma Scale). |
| s-36
| סכום התוצאות במדד זה נע בין 3 ל-15 (כמו במבוגרים ). |
| s-37
| כל תוצאה של פחות מ-8 מייצגת סיכון ממשי למוות . |
| s-38
| העיניים נפתחות בתגובה לדיבור . |
| s-39
| העיניים נפתחות בתגובה לכאב . |
| s-40
| קולות תינוק או מלמולים (פעילות נורמלית). |
| s-41
| התינוק חסר מנוחה ובוכה ממושכות. |
| s-42
| התינוק בוכה בתגובה לכאב . |
| s-43
| התינוק גונח בתגובה לכאב . |
| s-44
| התינוק נע ספונטנית או בצורה מכוונת. |
| s-45
| התמתחות א-נורמלית בתגובה לכאב יחסית לתינוק . |
| s-46
| התפשטות במרחב בתגובה לכאב . |
| s-47
| אמפטמין(alpha-methyl-phenetylamine) הוא תרופה ממשפחת הממריצים הפועלת על מערכת העצבים המרכזית , ומשמשת לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD), לטיפול בנרקולפסיה (נרדמות) וכמדכא תיאבון בבקרת משקל גוף. |
| s-48
| לאמפטמין מרכז כיראלי אחד בלבד ולכן מופיע בשתי תבניות אופטיות פעילות – איזומר ימני (-dextro או d-) ואיזומר שמאלי (levo- או I-). |
| s-49
| כיום השימוש באיזומר השמאלי של אמפטמין לטיפול תרופתי ב-ADHD הוא בתערובת של מלחים יחד עם תערובת אננטיומרים של אמפטמין (MES-amphetamine), שמכילה ביחס של 1:3 אמפטמין איזומר ימני: אמפטמין איזומר שמאלי. |
| s-50
| הרכב זה נמכר הן בתצורת שחרור מידי והן בתצורת שחרור מושהה. |
| s-51
| ריכוז השיא בפלזמה הוא לאחר 3 שעות מנטילת הכדור , נתון שאינו משתנה בין האיזומרים . |
| s-52
| בשנת 2007 הוצגה תרופה חדשה: בשם ליסדסאמפטמין שהוא אמפטמין בצורת קדם-תרופה (lisdexamfetamine dimesylate (Vyvanse. |
| s-53
| ליסדסאמפטמין מכילה את החומצה האמינית הטבעית ליזין, שקשורה בקשר קוולנטי דרך קבוצת האמין לאמפטמין איזומר ימני. |
| s-54
| ריכוז השיא של התרופה בדם מגיע לאחר פחות משעה ונמשך בערך 12 שעות. |
| s-55
| התרופות הללו נמצאות בשימוש נרחב כבר עשרות שנים. |
| s-56
| מחקרים רבים, שבחנו את ההשפעה לטווח ארוך של נטילת תרופות ממריצות, לא מצאו שיש סכנה מיוחדת בנטילת התרופה , גם לא לטווח הארוך כאשר האמפטמין נלקח כגלולה , האפקט של הסם 'חלק' יותר (מתון יותר) ונמשך לזמן רב יותר. |
| s-57
| לעיתים אמפטמין נלקח גם כדי להגביר את התופעות השונות של סמים אחרים[דרוש מקור]. |
| s-58
| בשל השפעותיו הממריצות האמפטמין נחשב כסם אסור בספורט אלא באישור רפואי בלבד. |
| s-59
| הוא משווק כיום בישראל בשמות מסחריים כגון אדרל, אטנט, ובעבר שווק בשם Amphetamine Mixed Salts. |
| s-60
| היסטורית הסם |
| s-61
| תמצית שהופקה מהצמח אפדרה, שימשה ברחבי אירופה למטרות רפואיות. |
| s-62
| בעקבות הביקוש הרב החלו לסנתז את החומר הפעיל באפדרה , האפדרין (שמשמש עדיין כתרופה מקובלת). |
| s-63
| האמפטמין סונתז לראשונה ב-1887 בברלין על ידי הכימאי הרומני לזר אדליאנו. |
| s-64
| בשנת 1927 מולקולת האמפטמין סונתזה על ידי הכימאי ג'א אלס, ונרשמה תחת השם המסחרי בנזדרין על ידי חברת התרופות סמית' קליין ופרנץ' (Smith, Kline & French). |
| s-65
| במלחמת העולם השנייה אמפטמין היה בשימוש נרחב על מנת לגרום לעוררות של החיילים . |
| s-66
| בסוף המלחמה נשאר מלאי גדול של כדורים שמצאו את דרכם אל השוק השחור . |
| s-67
| הכדורים שחולקו הכילו כמות גדולה של d-amphetamine יחד עם מתאמפטמין ובשנות ה-50 היו דיווחים רבים בבריטניה על התמכרות לכדורים הללו. |
| s-68
| מחקרים הראו כי מתאמפטמין עלול לגרום לפרנויה , כתוצאה מכך יותר רופאים נטו לתת מרשם למתילפנידאט (ריטלין) ולא לאמפטמין . |
| s-69
| מאוחר יותר נכנס האמפטמין לפקודת הסמים של ארצות הברית (Controlled substance act), במערכה השנייה , השמורה לחומרים בעלי פוטנציאל התמכרות גבוה. |
| s-70
| החומר החל להימכר בצורה בלתי חוקית בשם 'ספיד'[דרוש מקור]. |
| s-71
| האמפטמין שנמכר ברחוב עלול להיות מהול ולהכיל אפילו רק כ־5% של החומר הפעיל אמפטמין. |
| s-72
| החומרים המוהלים עלולים להיות רעלנים הפוגעים בגוף ובמוח , וכן חומרים המפרקים את ממברנת התא (כגון אצטון ומלח )[דרוש מקור]. |
| s-73
| האמפטמין מתחיל לפעול במוח כחצי שעה לאחר לקיחתו , והאפקט שלו שם נמשך 5 עד 6 שעות. |
| s-74
| החומר מביא להעלאה במוליך העצבי דופמין (בעיקר באזור קליפת המוח הקדם -מצחית), וכמו כן להעלאה ברמת הדופמין ונוראפינפרין . |
| s-75
| האמפטמין משחרר דופמין משלפוחית (vesicle) המצמד . |
| s-76
| בנוסף הוא משמש כמעכב לנשאי הדופמין המסלקים את הדופמין חזרה למצמד המוקדם (Monoamine Transporter DAT - נשא דופמין, וכמו כן של נוראפינפרין). |
| s-77
| שתי הפעולות הללו מובילות לעלייה בכמות הדופמין במרווח הסינפטי . |
| s-78
| הצפת המוח בדופמין היא שמביאה להרגשה הטובה לשיפור בריכוז ובאימפולסיביות . |
| s-79
| כשהסם נלקח לא בצורה מבוקרת הוא יכול לגרום לתחושת אופוריה. |
| s-80
| הדבר גם מסביר את הרגשת הדיכאון הממושכת שמגיעה לאחר השימוש בסם - האמפטמין מכלה את מאגרי הדופמין במוח , ומביא לרמות נמוכות ביותר של דופמין לאחר השפעתו . |
| s-81
| [דרוש מקור] שימוש ממושך באמפטמין עלול להביא לפגיעה ארוכת טווח במערכת הדופמינרגית על ידי הידללות קולטני הדופמין , המביאה לאנהדוניה (אי יכולת לחוות עונג). |
| s-82
| פגיעה זו יכולה להימשך חודשים ובמקרים חמורים שנים רבות עד שכמות הקולטנים חוזרת לרמה נורמלית. |
| s-83
| [דרוש מקור] מנות גדולות של אמפטמין עלולת להביא למצב פסיכוטי בשם פסיכוזת אמפטמין, ככל הנראה בגלל כמות הדופמין הגבוהה בסינפסות . |
| s-84
| בנוסף להשפעתו על המוח , משפיע האמפטמין גם על הגוף . |
| s-85
| הוא מעלה את פעילותה של מערכת העצבים הסימפתטית , ובכך מביא לעלייה בלחץ הדם . |
| s-86
| לא נמצאו ראיות לכך שאמפטמין בעל השפעה רעילה על המוח האנושי . |
| s-87
| מחקרים שנעשו על חולדות הראו כי מנות-יתר של אמפטמינים עלולים לגרום לדפוסי שינה משתנים, סחרחורות, תנועות גוף בלתי רצוניות (עוויתות או טיקים), היפראקטיביות, בחילה, גרד, עור חיוור ושומני , ירידה בתפקוד וביעילות המערכת החיסונית , בעיות לב, שבץ ונזקים לכבד , לכליות ולריאות . |
| s-88
| כאשר האפטמין נשאף, הוא עלול לתקוף את ריריות האף העדינות . |
| s-89
| מאידך הוא מוביל לערנות גדולה ולהפחתת עייפות. |
| s-90
| בנוסף , שימוש ארוך בסם יכול להביא לתופעות פרקינסוניות ולבעיות מוטוריות נוספות. |
| s-91
| חלק מהאנשים המשתמשים בסם זה, משתמשים בו לצורך הרזיה על ידי הפחתת התיאבון כתוצאה מהשפעת הסם . |
| s-92
| השפעות פסיכולוגיות |
| s-93
| השפעות פסיכולוגיותשל הסם הן ריכוז מוגבר, אופוריה, דיבור מהיר, הפסקת תופעת חלימה (איבוד של שנת חלום - REM) והתמכרות . |
| s-94
| שימוש ממושך עלול לגרום לעצבנות , אלימות ושיפוט לקוי, בעיקר בשל מחסור בשינה . |
| s-95
| התמכרות |
| s-96
| לחלק מהאוכלוסייה יש נטייה להתמכרות לממריצים , ישנה השערה כי נטייה זו תלויה בכמות רצפטורי D2 במוח . |
| s-97
| מסיבה זו אמפטמין רשום בפקודת הסמים האסורים ברוב מדינות העולם המערבי . |
| s-98
| במציאות המצב שונה וישנה נטייה נמוכה מאוד של שימוש לא נכון על ידי מטופלים בעלי הפרעות קשב וריכוז . |
| s-99
| מטופלים נוטים שלא לקחת את התרופות הללו כיוון שהם מרגישים שהם ב'שליטת יתר' והם רוצים 'להתגבר על התרופות '. |
| s-100
| אמפטמיןשנמכר בבתי המרקחת לא מתאים להיות מנוצל לרעה מכמה סיבות: ראשית, שימוש בסם לטובת תחושת התעלות דורש כמויות גדולות פי כמה מהמינונים בתרופות . |