s-1
| עירוי פלזמה משמש לטיפול במצבים בהם קיימות רמות נמוכות בדם של גורמי קרישה (INR>1.5) או רמות נמוכות של חלבוני דם אחרים, ומשמש גם כחלק מחילוף פלזמה. |
s-2
| שימושו כמגדיל נפח דם לא מומלץ. |
s-3
| לפני שניתנת מנת פלזמה יש לבדוק תאימות של נוגדנים אצל הנתרם . |
s-4
| העירוי ניתן לרוב על ידי הזרקה תוך וורידית או עירוי. |
s-5
| תופעות הלוואי עלולות להיות בחילות ותחושת גירוד. |
s-6
| לעיתים נדירות ייתכנו תגובות אלרגיות, קרישי דם או זיהומים. |
s-7
| לא ברור אם השימוש בזמן הריון או הנקה הוא בטוח עבור התינוק . |
s-8
| תשומת לב צריכה להילקח כאשר ניתן לאנשים עם מחסור בחלבון S, חוסר IgA, או אי ספיקת לב. |
s-9
| עירוי פלזמהנכנס לשימוש רפואי לראשונה במהלך מלחמת העולם השנייה . |
s-10
| העירוי עשוי פעמים רבות מפלזמה קפואה (FFP), שהיא מוצר דם העשוי מהחלק הנוזלי של הדם . |
s-11
| פלסמה קפואה מורכבת מתערובת של מים, חלבונים, פחמימות, שומנים, ויטמינים וניתנת לאחסון במשך כשנה . |
s-12
| קיימת גם פלזמה מיובשת, שהיא פלזמה קפואה שיובשה . |
s-13
| היא משמשת בצבאות שונים, כולל צה'ל, מיוצרת בגרמניה ועלותה כ-150 יורו ליחידה . |
s-14
| ישנם מספר מוצרי דם דומים כגון פלזמה מדם טבורי, פלזמה ללא סרום, פלזמה ללא מומסים. |
s-15
| הגדרה |
s-16
| בארצות הברית ההגדרה מתייחסת לחלק הנוזלי של יחידה אחת של דם אנושי שתוייג , הופרד, והוקפא ב מינוס 18 מעלות צלזיוס או קר יותר במהלך שמונה שעות מהאיסוף . |
s-17
| הביטוי 'FFP' משמש לעיתים קרובות בכוונה לכל מוצרי עירוי פלזמה. |
s-18
| פלזמה מיובשת היא פלזמה קפואה אשר יובשה לאבקה על מנת להאריך את תוקפה ולאפשר שמירה של המנה שלא בתנאי הקפאה. |
s-19
| ישנם מעט אינדיקציות ספציפיות לשימוש בפלזמה קפואה. |
s-20
| בשימושים קליניים רבים, פלזמה מכילה חלבונים עם שני פקטורי קרישה חשובים- V ו-VIII. |
s-21
| השימוש השני הנפוץ הוא על מנת לעצור דימום מסיבי, בין השאר כתוצאה מטראומה . |
s-22
| אינדיקציות לשימוש של פלזמה קפואה כוללות את האינדיקציות הבאות : |
s-23
| פלזמה קפואה היא הטיפול הרגיל עבור מחסור בפקטור 5 (V). |
s-24
| פלזמה קפואה (או פלסמה מתורם יחיד) אמורה לשמש רק אם יעיל יותר מטיפולים אלטרנטיביים או שהם אינם זמינים. |
s-25
| פלזמה קפואה יכולה גם לשמש כמקור של נוגדנים עבור ילדים ומבוגרים עם כשל חיסוני הורמונאלי. |
s-26
| עם זאת, הפיתוח של נוגדנים חיסוניים מטוהרים עבור שימוש תוך ורידי החליף במידה רבה את השימוש בפלזמה קפואה. |
s-27
| סיכונים |
s-28
| הסיכונים של פלזמה קפואה כוללים העברת מחלות, תגובה אלרגית, ויתר נפח הדם , כמו גם פציעה ריאתית חמורה הקשורה בעירוי (TRALI) והופעה של זיהומים (כולל זיהומים של פצע ניתוחי). |
s-29
| הפוטנציאל הוויראלי של פלזמה קפואה דומה לזה של מנת דם, או תאי דם אדומים. |
s-30
| שיעור הופעת צהבת הקשורה במתן עירוי תלוי בגורמים רבים, כולל בחירת התורם . |
s-31
| במקרים נדירים, וירוס הכשל החיסוני האנושי - איידס (HIV) מועבר על ידי עירויי דם ועלול להיעבר גם על ידי פלסמה קפואה. |
s-32
| הופעת אלרגיות או תגובות אנפילקטיות יכולות להתרחש בתגובה למתן פלזמה קפואה ועשויות להשתנות מהופעה מתונה עד קטלנית של בצקת ריאות שאינה ממקור לבבי. |
s-33
| פלזמהקפואה צריכה להינתן לאחר בדיקת סוג דם מתאים, כדי להבטיח תאימות, הופעת תגובת היפרקואגולציה (קרישיות יתר) אפשרית, אם כי נדירה. |
s-34
| כמו בכל מתן נוזלים דרך הווריד , כמויות מוגזמות של פלזמה קפואה עלולות לגרום להיפרוולמיה (יתר נפח דם) ואי ספיקת לב. |
s-35
| בשל סיכונים אלו, ובמיוחד הסיכון לזיהום , לאחר שנעשה שימוש במתן פלזמה כבר במלחמת העולם הראשונה , מתודה זאת נזנחה, עד להחזרת צה'ל את הפלזמה לשימוש צבאי מבצעי. |
s-36
| ייצור |
s-37
| פלזמהקפואה מיוצרת על ידי תהליך בצנטרפוגה ואחריו הקפאה ושימור . |
s-38
| פלזמהמיובשת , מיובשת לאחר ההקפאה עד שמגיעה למצב אבקתי. |
s-39
| לפני השימוש יש לערבבה עם מים למתן תוך ורידי. |
s-40
| שימוש כללי |
s-41
| השימוש בפלזמה ומוצריה התפתח במשך תקופה של ארבעה עשורים. |
s-42
| השימוש בפלזמה קפואה גדל פי עשרה בארצות הברית , בין השנים 2000-2010 , והגיע לכמעט 2 מיליון יחידות מדי שנה. |
s-43
| מגמה זו ניתן לייחס למספר גורמים, כולל ירידת הזמינות של מנות דם מלאות עקב עלייה נרחבת בטיפול תוך שימוש במרכיבי דם ספציפיים. |
s-44
| כמו כן השימוש ירד מאוד לאחר מלחמת העולם הראשונה במתאר צבאי בשל הסיכון בזיהום אך חזר בעשור האחרון לשימוש מבצעי בצה"ל . |
s-45
| שימוש בישראל |
s-46
| בישראלפלזמהמיובשת (פלזמה קפואה שעברה תהליך ייבוש) נכנסה לשימוש מבצעי בצה"ל בעשור האחרון והפכה את צה'ל לצבא הראשון בעולם שהכניס אותה לשימוש מבצעי. |
s-47
| הפלזמה משמשת כעירוי לפצועים מדממים במטרה להעלות את נפח דם. |
s-48
| בצה"ל מנות הפלזמה מגיעות מסוג דם AB וניתן לתתן לכל חייל ללא בדיקת סוג הדם הספציפי . |
s-49
| היתרון המבצעי של הפלזמה המיובשת הוא שניתן להכניסה לכל מתאר ולתתה לכל חייל בתנאי השטח , לכן כיום נמצאת בציוד האישי של כל מטפל בכיר בצבא . |
s-50
| יתרונות הפלזמה על מנת הרטמן רגילה הן שפלזמה מכילה גורמי קרישה לכן עוזרת בעצירת הדימום בפצוע , וכן רמת החומציות שלה קרובה יותר לזאת של הדם . |
s-51
| חלופות |
s-52
| פלזמה מתורם יחיד יעילה בטיפול בליקויים קלים של גורמי קרישה. |
s-53
| כמו כן, היא בעלת ערך בטיפול במספר ליקויים נוספים כמו היפוך של תופעות לוואי של קומדין או במצבים שונים הנגרמים ממחלות כבד. |
s-54
| טיפול אלטרנטיבי בטוח ויעיל קיים לעיתים קרובות, לכן פלזמה קפואה כבר אינה הטיפול הנבחר בתנאים רבים. |
s-55
| קריו הוא הטיפול המומלץ כאשר פיברינוגן או פקטור וון וילברט נזקק. |
s-56
| עבור טיפול של המופיליה- קריו או פקטור 8 (VIII), מחומם או לא, זמינים. |
s-57
| עבור טיפול של המופיליה B חמורה פקטור 9 (IX) מורכב עדיף. |
s-58
| שני ריכוזים אלו מסונתזים מריכוז פלזמה, וכן הסיכון להעברת וירוסים זניח, לא היה זיהום כזה מאז 1985, כאשר פותחו טכניקות על מנת להרוג וירוסים, כולל HIV. |
s-59
| רכז פקטור IX נושא מפגע נוסף בדמות תופעת לווי אפשרית של קרישיות יתר. |
s-60
| הפרקטיקה של מתן שתי מנות כדוריות דם אדומות ופלסמה קפואה לאותו המטופל צריכה להיות מופחתת, כיוון שפרקטיקה זאת מוסיפה עלות ומכפילה את שיעור ההידבקות . |
s-61
| כאשר התנאים מתאימים, דם מלא צריך להינתן כטיפול מועדף. |
s-62
| על תמיכה תזונתית, פתרונות המכלים חומצות אמינו ודקסטרוז צריכים להילקח בחשבון . |
s-63
| התחליף העיקרי לשימוש בפלזמה קפואה הוא תוכנית מקיפה של שימור דם. |
s-64
| פסיפס הציפורים הוא פסיפס ייחודי המעטר רצפת חדר בכנסייה ארמנית המתוארכת למאה הששית , וממוקמת כ-350 מטרים צפונית לשער שכם בירושלים . |
s-65
| כתובת בארמנית המתנוססת בראש הפסיפס , וכן סגנונו האמנותי העשיר בציפורים שונות, בכלים ובפירות , מלמדים כי נעשה בידי אמנים ארמנים. |
s-66
| מיקום וגילוי |
s-67
| פסיפס הציפורים שוכן בתוך מבנה ישן, מחוץ לשער שכם, בתחילתו של רחוב הנביאים . |
s-68
| מבנה זה עומד בתחומי השכונה היהודית קריה נאמנה (בתי ניסן ב'ק), שחרבה במהלך מלחמת העצמאות , ועל חורבותיה נבנו בתים ערביים. |
s-69
| פסיפס זה הוא אחד מארבעה פסיפסים ארמניים מן התקופה הביזנטית שנתגלו באזור זה של ירושלים, ונראה כי ניתן ללמוד מכך על תחום פעילותה הדתית של הקהילה הארמנית בירושלים באותה עת. |
s-70
| הפסיפס התגלה בשנת 1894, במהלך הנחת יסודות לבית . |
s-71
| השלטונות הטורקיים ביקשו מן הארכאולוגים פרדריק בליס וארצ'יבלד דיקי, שעבדו באותה עת בהר ציון לקחת על עצמם את עבודת החשיפה . |
s-72
| עבודות הפיתוח פגעו אך מעט בשולי הפסיפס , ומיד עם גילויו הופסקו העבודות , והחלה מלאכת חשיפת הפסיפס ושימורו . |
s-73
| תחת חלקו הדרום -מזרחי של הפסיפס נתגלתה מערה קטנה, ובה עצמות אדם וכמה נרות שמן, שתוארכו לתקופה הביזנטית . |
s-74
| עם גילוי הכתובת הארמנית הביעה הפטריארכיה הארמנית בירושלים עניין בקניית הבית , ולבסוף רכשה אותו , מתוך רצון להדגיש את חשיבותה ומרכזיותה של הקהילה הארמנית בירושלים בתקופה הביזנטית . |
s-75
| פסיפס הציפורים בירושלים נחשב עד היום לאחד האתרים החשובים בתולדות היישוב הארמני בעיר . |
s-76
| נכון ליוני 2009, הכניסה אליו אפשרית רק בתיאום עם הפטריארכיה . |
s-77
| תארוך וזיהוי |
s-78
| כאלף רצפות פסיפס נתגלו בארץ ישראל, ותוארכו ברובן לתקופה הביזנטית , בין השנים 450 ועד שנת 640, שאז נכבשה ארץ ישראל בידי המוסלמים , ואמנות הכנסיות שקעה. |
s-79
| רוב הפסיפסים עיטרו רצפות כנסיות יווניות או ארמניות. |
s-80
| פסיפס הציפורים משתרע על פני חדר ששטחו הוא כ-7 על 4 מטרים, והוא השתמר כמעט במלואו , כולל כתובת שלמה בארמנית האומרת : 'לזכרם ולגאולתם של כל הארמנים , אשר שמותיהם ידועים לאל בלבד'. |
s-81
| כתובת זו מלמדת כי הפסיפס עיטר כנראה רצפה של קפלת זיכרון למתים , דבר שהיה מקובל בכנסיות ארמניות בתקופה הביזנטית . |
s-82
| נראה שהמערה שנתגלתה מתחת לפסיפס שימשה כחלק מהקפלה , ואולי היא קברם של אותם הארמנים 'ששמותיהם ידועים לאל בלבד'. |
s-83
| על פי הכתובת וסגנון הפסיפס , הוא תוארך לסביבות שנת 550, שכן מתקופה זו ואילך ישנן עדויות לנוכחות ארמנית בירושלים . |
s-84
| האלפבית הארמני נוצר רק בשנת 404, כך שלא ניתן להקדים את זמנו של הפסיפס לפני המאה החמישית . |
s-85
| תיאור וניתוח |
s-86
| פסיפס הציפורים , כמשתמע משמו , עשיר בדמויות ציפורים, הנתונות בתוך 39 מדליונים עגולים עשויים שריגי גפן. |
s-87
| הפסיפס תחום במסגרת 'צמה' ססגונית. |
s-88
| זהו פסיפס סימטרי, בו האלמנטים המופיעים מימין כמו 'משתקפים' בהתאמה משמאל , כך שלכל ציפור יש בת זוג ממול, למעט הציפורים שבציר המרכזי . |
s-89
| בשל כך, רוב הציפורים פונות אל ציר הפסיפס המרכזי . |
s-90
| ראשיתו של הפסיפס בכניסה לחדר , שם מוצגת אמפורה מסוגננת, ומצדיה זוג טווסים. |
s-91
| אמפורה וצמד טווסים הם מוטיב נפוץ באמנות הפסיפס הביזנטית בארץ ישראל, וניתן למצוא כדוגמתה בכנסייה העתיקה בנהריה או בכנסייה הביזנטית בסבסטופול . |
s-92
| מן האמפורה משתרגים ענפי גפן דקים ועגולים , היוצרים את מסגרת המדליונים , בהם מוצגות הציפורים השונות . |
s-93
| מענפים אלה יוצאים עלי גפן ואשכולות ענבים רבים, הפזורים בפסיפס כולו. |
s-94
| ענפי גפנים משתרגים הם מוטיב נפוץ ברצפות פסיפס ביזנטיות בארץ ישראל, וגם בבתי כנסת בני התקופה , כמו בעזה ובמעון . |
s-95
| נראה שהאמנים בני התקופה המשיכו בכך את מורשת הפסיפס הרומית . |
s-96
| סוגי הציפורים זוהו על ידי החוקרים כעופות ארץ ישראל, ובהם יונים, אווזים, חסידות, סנוניות, קוראים, פסיונים ועוד . |
s-97
| אמני הפסיפס הארמניים הרבו להשתמש במוטיבים מהטבע , כמו עצים, פרחים, ציפורים ובעלי חיים. |
s-98
| מוטיבים אלה הפכו לסימן היכר מובהק של האמנות הארמנית בכלל, ועד היום מאופיינת הקרמיקה הארמנית , למשל, בעיטורים מן הטבע . |
s-99
| במרכז הפסיפס עובר ציר אורך מרכזי, ובו מדליונים המכילים גם אלמנטים אחרים מאשר ציפורים; המדליון שמעל האמפורה , למשל, מציג סל גדול ובו שפע של פירות, כעין מנחה למקדש . |
s-100
| במדליון שמעליו מוצגת ציפור, אולי שקנאי, ומעליה מדליון נוסף ובו אמפורה קטנה ועליה קונכייה רחבה. |