Dependency Tree

Universal Dependencies - Hebrew - IAHLTwiki

LanguageHebrew
ProjectIAHLTwiki
Corpus Parttrain
AnnotationZeldes, Amir; Algom, Avner; Ordan, Noam; Ben Moshe, Yifat; Wigderson, Shira

Select a sentence

Showing 1 - 100 of 170 • previousnext

s-1 בית המשפט העליוןהוא המוסד השיפוטי הגבוה ביותר של מדינת ישראל.
s-2 תפקידיו העיקריים של בית המשפט העליון הם דיון בערעורים על פסיקות שניתנו בבית המשפט המחוזי , ודיון כבית המשפט הגבוה לצדק כערכאה ראשונה.
s-3 בבית המשפט העליוןיכולים לכהן במקביל עד 15 שופטים.
s-4 שופטי בית-המשפט העליון , ככל שופט, נבחרים על-ידי הוועדה לבחירת שופטים.
s-5 נכון לשנת 2021, בבית המשפט העליון מכהנים 13 שופטים ושני רשמים.
s-6 כהונת שופט בבית המשפט העליון נמשכת עד פרישתו בגיל 70, אלא אם חדל לכהן קודם לכן .
s-7 נשיאת בית המשפט העליון כיום היא השופטת אסתר חיות.
s-8 מספר התיקים שבהם דנים שופטי בית המשפט העליון נע בין 9,500 ל-11,500 מדי שנה לערך.
s-9 משכנו של בית המשפט העליון בירושלים .
s-10 תחום שיפוטו הוא כל שטח מדינת ישראל.
s-11 בנוסף הוא מוסמך לדון בחלק מהעניינים הפליליים והאזרחיים (בעיקר של אזרחים ישראלים) הקשורים לשטחי יהודה ושומרון שבהחזקתה (במסגרת ערעור על פסקי דין של בתי משפט מחוזיים), וכן בפעולות המדינה בשטחים אלה.
s-12 חוק יסוד: השפיטה קובע, כי פסיקת בית המשפט העליון יוצרת תקדים מחייב לכל בית משפט בישראל , זולת בית המשפט העליון עצמו.
s-13 סמכויות בית המשפט העליון
s-14 לבית המשפט העליון ארבע סמכויות עיקריות:
s-15 בית המשפט הגבוה לצדק (בג'ץ), כלומר כבית משפט העוסק בעתירות נגד המדינה ונגד גופים ציבוריים ובנוסף רשאי לדון בכל עניין אשר הוא רואה צורך לתת בו סעד למען הצדק ואשר אינו בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר.
s-16 ערכאת ערעור על פסקי דין והחלטות המתקבלות בבית המשפט המחוזי .
s-17 ערעורים על פסקי דין שניתנו בבית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה, הם ערעור בזכות .
s-18 ערעורים על פסקי דין שנתן בית המשפט המחוזי כאשר הוא עצמו היה ערכאת הערעור (כלומר תיקים שהחלו בבית משפט השלום ), וכן החלטות ביניים שניתנו בבית המשפט המחוזי - הם ערעורים ברשות בלבד, ויש לבקש את הרשות , בדרך של 'בקשת רשות ערעור'.
s-19 בסמכות בית המשפט העליון לקבוע שאין הצדקה לדון בערעור ב'גלגול שלישי', וכך לדחותו על הסף ללא דיון בנוכחות הצדדים .
s-20 דיון נוסף על פסקי דין שהוא עצמו נתן, אשר ראוי לדון בהם שוב ובהרכב מורחב.
s-21 דיון נוסף מאושר על ידי נשיא בית המשפט העליון או על ידי מי שהוא מינה לכך , אם ההלכה שנפסקה עומדת בסתירה להלכות קודמות של בית המשפט העליון , או אם בשל 'חשיבותה , קשיותה או חידושה ' של ההלכה ראוי לדון בה בהרכב מורחב.
s-22 סעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ'ד-1984, קובע שני מצבים שבהם ייערך דיון נוסף:
s-23 (א) עניין שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה , רשאי הוא להחליט, עם מתן פסק דינו , שבית המשפט העליון ידון בו דיון נוסף בחמישה או יותר.
s-24 (ב) לא החליט בית המשפט העליון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי כל בעל דין לבקש דיון נוסף כאמור; נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר או שופטים שיקבע לכך , רשאים להיענות לבקשה אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון , או שמפאת חשיבותה , קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בעניין , יש, לדעתם , מקום לדיון נוסף.
s-25 בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון , לא די בכך שבהלכה שנקבעה יש חשיבות, חידוש, או קושי מסוימים, כנדרש בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט , אלא נדרש גם שהחידוש , החשיבות או הקושי בהלכה שנקבעה הם מהותיים ומשמעותיים באופן המצדיק דיון נוסף בסוגיה המשפטית .
s-26 לפיכך, מצב שבו מתקיים דיון נוסף נדיר למדי, ועתירות רבות לדיון נוסף נדחות.
s-27 החלטה על קיומו של משפט חוזר, שבו דנים שוב, בבית המשפט העליון או בבית משפט מחוזי, בעניין פלילי שנפסק בו סופית, אם התברר כי ראיה שנתקבלה יסודה בשקר או בזיוף , או אם נתגלו עובדות חדשות או אם התעורר חשש של ממש כי נגרם עיוות דין.
s-28 הסמכות להורות על העברת מקום דיון לבית משפט אחר (למשל: העברת תיק תעבורה הנדון בבית המשפט לתעבורה בנצרת לבית משפט לתעבורה בת"א ) - נתונה בידי נשיא בית המשפט העליון .
s-29 תקדים
s-30 סעיף 20 לחוק יסוד: השפיטה , קובע את עקרון התקדים המחייב , באומרו :
s-31 (א) הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט של דרגה נמוכה ממנו .
s-32 (ב) הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון .
s-33 משמעותו של עיקרון זה היא שפסקי הדין של בית המשפט העליון משפיעים לא רק על המחלוקת הספציפית שהובאה להכרעתו , אלא גם על הנורמה הכללית בנושא זה.
s-34 פסקי הדין מהווים לפיכך דרך שלישית (בנוסף לחקיקה ראשית וחקיקת משנה), לעיצוב הדין תקדים מחייב.
s-35 מבנה בית המשפט העליון
s-36 עלפי חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, ועל פי סעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה , מושבו של בית המשפט העליון הוא בירושלים .
s-37 בראש בית המשפט עומד נשיא (כיום הנשיאה היא השופטת אסתר חיות), ולצדו משנה לנשיא .
s-38 בבית המשפט העליון מכהנים מספר שופטים הנקבע על ידי הכנסת .
s-39 כיום מספר השופטים עומד על 15.
s-40 בעת הקמת בית המשפט העליון הוא עמד על שבעה, כאשר רק חמישה אוישו בפועל , ובשנת 1953 הועלה ל-9.
s-41 כבר בשנת 1958 בקשו שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון להרחיב את מספר השופטים ל-11 בגלל עומס העבודה על השופטים , אולם מספר השופטים הוגדל ל-10 רק בתחילת 1963.
s-42 באמצע שנות השבעים הורחב מספר השופטים בבית המשפט העליון מ-10 ל-11 עם מינויו של מאיר שמגר.
s-43 בית המשפט הורחב שוב בתחילת 1992 עם מינויו של מישאל חשין לשופט ה-12.
s-44 בשנת 1994 הורחב מספר השופטים ל-14 ובשנת 2009 הועלה מספר השופטים ל-15.
s-45 לא תמיד היו כל תקני השופטים בבית המשפט העליון מאוישים.
s-46 בשנים 1996–1999 מונה רק שופט אחד לבית המשפט העליון , אף על פי שבשנים 1997–1998 פרשו שלושה שופטים, וכך ירד מספר השופטים ל-12.
s-47 בשנת 2004 חזר מספר השופטים להיות 14, אולם לאחר פרישת ארבעה שופטים בשנים 2004–2006 ירד מספר השופטים ל-10 מכיוון שהוועדה לבחירת שופטים לא הגיעה להסכמה על מינוי שופטים.
s-48 בבית המשפט העליוןמכהנים שופטים במינוי של קבע (עד גיל 70), כשבראשם נשיא בית המשפט העליון .
s-49 בנוסף , לעיתים כיהנו בבית המשפט העליון שופטים מעטים במינוי זמני.
s-50 בעבר היה זה תנאי לקבלת מינוי של קבע בעליון אך מאז שנת 2007, אז מינה שר המשפטים דניאל פרידמן את עורכי הדין מהשוק הפרטי חנן מלצר ויורם דנציגר לשופטים בעליון ללא שכיהנו קודם לכן במינוי זמני ואף לא כיהנו כשופטים כלל, הופסק הנוהג של מינוי זמני לעליון .
s-51 הקמת בית המשפט העליון וההיסטוריה המוקדמת שלו
s-52 ערך מורחב מערכת המשפט בתקופת המנדט הבריטי
s-53 בתקופת המנדט הבריטי פעל בית המשפט העליון המנדטורי ב״מגרש הרוסים ״ בירושלים וכלל שישה-שבעה שופטים קבועים.
s-54 בתחילה היו שני שופטים מוסלמים, שני שופטים יהודים, שופט נוצרי ושופט בריטי ומשנת 1944 בית המשפט כלל ארבעה שופטים בריטים, שופט מוסלמי ושופט יהודי.
s-55 בית המשפט העליון הישראלי הוקם ב-22 ביולי 1948, בהצבעה חשאית של מועצת המדינה הזמנית שאישרה את חמשת השופטים שהוצעו על ידי שר המשפטים והממשלה הזמנית .
s-56 בית המשפט העליון הישראלי נפתח בטקס חגיגי ב-14 בספטמבר 1948 במקום מושבו של בית המשפט העליון המנדטורי .
s-57 חמשת השופטים שנבחרו היו משה זמורה, שנבחר לנשיא , שהיה שותפו של שר המשפטים , פנחס רוזן, במשרד עורכי דין בעבר ובמהלך הזמן הוכיח בקיאות בדין , עצמאות שיפוטית ומנהיגות .
s-58 כן נבחרו ד'ר יצחק אולשן, לימים מחליפו של זמורה בכהונת הנשיא , מנחם דונקלבלום, שניאור זלמן חשין שהיה שופט מחוזי בתל אביב בימי המנדט הבריטי והרב פרופ' שמחה אסף.
s-59 השופט גד פרומקין, ששימש כשופט בבית המשפט העליון בתקופת המנדט הבריטי במשך 28 שנים לא נכלל במועמדים לבית המשפט העליון , למרות היותו מועמד טבעי לתפקיד והיות מרבית ההרכב חסר ניסיון שיפוטי.
s-60 הרב אסף, שהיה קודם למינויו רקטור האוניברסיטה העברית , היה חסר השכלה משפטית פורמלית, אך נבחר כדי לתת ייצוג גם לחוגים הדתיים , וכפי הנראה לא נמצא ביניהם משפטן בדרגה ראויה באותה תקופה.
s-61 לפיכך קובע החוק כי לכהונת שופט בית המשפט העליון יכול להיבחר גם אדם שהוא 'משפטאי מובהק', כדוגמת הרב אסף.
s-62 מאז מינויו של אסף לא נעשה שימוש בסעיף זה.
s-63 בעת הקמת המדינה ההנחה הרווחת הייתה שבית המשפט העליון יתמקם בתל אביב, מאחר שטרם הוכרה ירושלים כחלק ממדינת ישראל.
s-64 תזכיר של מנחם דונקלבלום הציע למקם את בית המשפט העליון בתל אביב או בחיפה .
s-65 בעקבות בעיות במציאת מבנה הולם ודיור לשופטים בתל אביב, הוצע במשרד המשפטים לשכן את בית המשפט העליון בנתניה .
s-66 אולם הדרישה לקבוע את משכנו בירושלים הייתה על העליונה ונקבע שבית המשפט העליון ישכון בירושלים .
s-67 בכך הוא היה אחד מהמוסדות הראשונים במדינת ישראל שקבעו מושבם בירושלים .
s-68 שנים רבות היה משכנו ב'מגרש הרוסים ', עד אשר עבר בתחילת שנות ה-90 של המאה העשרים למשכנו החדש בקריית הממשלה בגבעת רם.
s-69 בית המשפט זיכה אותו מחמת הספק , בפסק דין המהווה עד היום תקדים בדיני הדיון הפלילי .
s-70 בחירת שופטים לבית המשפט העליון
s-71 שופטיבית המשפט העליוןנבחרים בידי הוועדה לבחירת שופטים.
s-72 מרביתם מגיעים לתפקיד לאחר שכיהנו שנים רבות בבתי משפט מחוזיים.
s-73 בנוסף , רבים מאלו שכיהנו בתפקיד פרקליט המדינה או היועץ המשפטי לממשלה מונו ישירות כשופטים בבית המשפט העליון , בהם חיים כהן, מאיר שמגר, גבריאל בך, פרופ' אהרן ברק, פרופ' יצחק זמיר, אליקים רובינשטיין, דורית ביניש ועדנה ארבל, החוק תוקן וישנה תקופת צינון בת 18 חודשים על מינוי של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה לבית המשפט העליון .
s-74 מינוי עורכי-דין מהמגזר הפרטי ישירות לכהונת שופט בבית המשפט העליון הוא נדיר.
s-75 ביוזמת שר המשפטים דניאל פרידמן מונו בשנת 2007 לבית המשפט העליון השופטים חנן מלצר ויורם דנציגר, שהיו עורכי דין במגזר הפרטי .
s-76 נשיא בית המשפט העליון מתמנה על ידי הוועדה לבחירת שופטים מבין שופטי בית המשפט העליון המציעים את מועמדותם .
s-77 כאשר נשיא מסיים את תפקידו , הנוהג בין השופטים הוא כי רק השופט הוותיק ביותר מציע את מועמדותו ('שיטת הסניוריטי '), וזאת כדי למנוע סכסוכים בין השופטים , להפחית את התלות בחברי הרשות המחוקקת והמבצעת , ולמנוע פגיעה במעמד בית המשפט שעלולה להיווצר בגין העלאת טענות נגד המועמדים במסגרת ההשוואה ביניהם .
s-78 התוצאה היא ששופט שבעת מינויו לבית המשפט העליון הוא צעיר יותר מכל שופטי העליון המכהנים צפוי להפוך, בסופו של דבר, לנשיא .
s-79 תיקון בחוק משנת 2007, ביוזמת שר המשפטים דניאל פרידמן, קצב את כהונת נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא , לתקופה מרבית של שבע שנים.
s-80 סעיף 13 לחוק בתי המשפט קובע כי כהונת שופט תסתיים בגיל 70.
s-81 סעיף 15 לחוק בתי המשפט קובע כי בתום תקופת כהונתו מוקצבים לשופט שלושה חודשים נוספים כדי להשלים את פסקי הדין שהחל לכתוב לפני מועד יציאתו לגמלאות .
s-82 לפי תיקון בחוק משנת 2008, שיזם חבר הכנסת גדעון סער, שופטי בית המשפט העליון נבחרים על ידי רוב מיוחס של חברי הוועדה לבחירת שופטים כלומר, לפחות שבעה מבין תשעת חברי הוועדה .
s-83 נשיאי בית המשפט העליון
s-84 יצחק אולשן (1 באוגוסט 1954)
s-85 שמעון אגרנט (18 במרץ 1965)
s-86 יואל זוסמן (8 בספטמבר 1976)
s-87 משה לנדוי (5 במרץ 1980)
s-88 יצחק כַהן (30 באפריל 1982)
s-89 מאיר שמגר (27 בנובמבר 1983)
s-90 אהרן ברק (13 באוגוסט 1995)
s-91 דורית ביניש (14 בספטמבר 2006)
s-92 אשר דן גרוניס (28 בפברואר 2012)
s-93 מרים נאור (15 בינואר 2015)
s-94 אסתר חיות (26 באוקטובר 2017)
s-95 ההרכב הנוכחי של בית המשפט העליון
s-96 סעיף 26 לחוק בתי המשפט קובע כי: 'בבית המשפט העליון יהיו שופטים במספר שקבעה הכנסת בהחלטה .
s-97 ' כיום מכהנים בבית המשפט העליון 13 שופטים (שני תקנים אינם מאוישים).
s-98 כרשמים בבית המשפט העליון מכהנים רון גולדשטיין (המכהן גם כשופט של בית-משפט שלום) ושרית עבדיאן.
s-99 לכל שופט צוות ובו שני עוזרים משפטיים (בכיר וזוטר ) - שניהם עורכי דין בהסמכתם , שני מתמחים לתקופה של שנה (כאשר לרוב החלפתם היא לסירוגין - אחד בכל חצי שנה) וכן מנהלת לשכה.
s-100 לחלק מהשופטים מסייעים מתנדבים מחו"ל , שהם בדרך -כלל סטודנטים למשפטים במוסדות מובילים בארצות הברית ובאירופה המגיעים לישראל לתקופה קצובה.

Text viewDownload CoNNL-U