Dependency Tree

Universal Dependencies - Hebrew - IAHLTwiki

LanguageHebrew
ProjectIAHLTwiki
Corpus Parttrain
AnnotationZeldes, Amir; Algom, Avner; Ordan, Noam; Ben Moshe, Yifat; Wigderson, Shira

Select a sentence

Showing 1 - 100 of 258 • previousnext

s-1 המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על ארץ ישראל, המוכר בעברית בשם המקוצר 'המנדט הבריטי ' או פשוט 'המנדט ', הוא מנדט חבר הלאומים (ייפוי כוח) שקיבלה בריטניה מידי חבר הלאומים בוועידת סן רמו 1920, בין היתר , על מנת לסייע ליישוב היהודי ולהבטיח הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ברוח הצהרת בלפור ועל פי הנאמר בכתב המנדט .
s-2 הבריטים שלטו בארץ ישראל מקיץ 1917 ועד חודש מאי 1948.
s-3 'שלטון המנדט ' הוא כינוי מקוצר לתקופת שלטון בריטניה בארץ ישראל, שהחל מתוקף המנדט שקיבלה מחבר הלאומים .
s-4 'ממשלת המנדט ' היא הממשלה הבריטית שפעלה בארץ מתוקף המנדט שקיבלה מחבר הלאומים , משנת 1923.
s-5 'תקופת המנדט ' היא התקופה שמכניסת הצבא הבריטי לארץ ישראל בקיץ 1917, ועד לסיום המנדט בחצות הלילה שבין ה-14 וה -15 במאי 1948.
s-6 רקע ומגמות
s-7 השלטון הבריטי בארץ ישראל החל בכניסת הצבא הבריטי לדרום הארץ והתקדמותו עד לכיבושה , במהלך 1917.
s-8 בדצמבר 1917 הוכרז ממשל צבאי בריטי, במקביל להתייצבות קו החזית במרכז הארץ .
s-9 הכוחות הבריטיים המשיכו צפונה וכבשו את הארץ כולה בקיץ 1918.
s-10 ב-1 ביולי 1920 החל ממשל אזרחי בריטי בראשות 'הנציב העליון ' הראשון הרברט סמואל.
s-11 29 בספטמבר 1923 הוא המועד הרשמי בו ניכנס לתוקפו המנדט שקיבלה בריטניה מחבר הלאומים על ארץ ישראל.
s-12 אחת ממטרות שלטון המנדט הייתה יצירת תנאים שיאפשרו הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ברוח הצהרת בלפור ולפי הנאמר בכתב המנדט .
s-13 למטרה זו חייב כתב המנדט את השלטון לאפשר עלייה של יהודים, לעודד את התיישבותם באמצעות הקצאת קרקעות מדינה.
s-14 עם זאת, ממשלת המנדט הטילה מסיבות שונות הגבלות על עליית יהודים ועל רכישת הקרקעות על ידיהם , הגבלות שהחמירו בהדרגה עם השנים , על פי כללי 'הספרים הלבנים '.
s-15 לפי ספרה של ג'ואן פיטרס 'מאז ומקדם ', איפשרה ממשלת המנדט , בהתעלמות מכוונת, את כניסתם הבלתי חוקית של ערבים רבים לארץ .
s-16 המחלוקת בין ממשלת המנדט לתנועה הציונית בסוגיית היקף עליית היהודים לארץ העמיקה לאחר עליית השלטון הנאצי בגרמניה ב-1933, הספר הלבן מ-1939, והגיעה לשיאה אחרי תבוסת הנאצים ב-1945 על רקע השאיפה היהודית -הציונית להרחיב את היישוב היהודי בארץ ולקלוט את פליטי השואה .
s-17 ליחסי שלטון המנדט עם היישוב היהודי היו צדדים שונים.
s-18 המנדט , שהתבסס על הצהרת בלפור, תרם לביסוס הנוכחות היהודית בארץ ישראל, שימש כחומת מגן שהגנה על היישוב היהודי הקטן במזרח התיכון , ואף איפשר קליטה מוגבלת של עולים יהודים ממזרח אירופה ומרכזה ערב מלחמת העולם השנייה ובמהלכה , בשעה שהתרחשה השואה .
s-19 עם זאת, משעה שהחלו להתרחש מרידות כנגד השלטון הבריטי מצד התושבים הערבים ופרעות שהם ערכו בתושבים היהודים , במיוחד בשנים האחרונות לקיום המנדט , נראה היה שהבריטים מעדיפים את שמירת השקט והסדר בארץ יותר מאשר את קיום הוראות כתב המנדט לגבי הקמת בית לאומי ליהודים .
s-20 לקראת סוף 1945, במחאה על מדיניות הבריטים , נוסדה תנועת המרי העברי שפעלה עד אוגוסט 1946, ובד בבד הורחבה פעילות ההעפלה .
s-21 ועדת החקירה האנגלו -אמריקאית לענייני ארץ ישראל שזומנה לחקור את סוגיית ארץ ישראל לאחר מלחמת העולם השנייה , פרסמה באפריל 1946 מסקנותיה , הקובעות שאין להקים מדינה דו-לאומית בשטח המנדט .
s-22 כמו כן המליצה הוועדה לאשר רישיונות עלייה ל-100,000 פליטים יהודים לאחר מלחמת העולם השנייה עוד בשנת 1946.
s-23 בריטניה דחתה את המלצות הוועדה וכדי למשוך זמן הציעה לארצות הברית את תוכנית מוריסון גריידי.
s-24 בין השלטון העות'מאני ובין המנדט
s-25 ב-9 בדצמבר 1917 נכנע השלטון העות'מאני בירושלים בפני הבריטים , ויומיים לאחר מכן , ב-11 בדצמבר , קיבל את הכניעה הגנרל אדמונד אלנבי, מפקד הכוחות הבריטיים .
s-26 לאחר ארבע מאות שנות שלטון עות'מאני, החלה תקופת השלטון הצבאי הבריטי בארץ ישראל.
s-27 לפי נתוני הממשל הצבאי הבריטי , ב-1918 מנתה אוכלוסיית ארץ ישראל 512,000 מוסלמים, 66,000 יהודים ו-61,000 נוצרים.
s-28 לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה הוקם חבר הלאומים , שקיבל החלטה כי אומות שעדיין אינן מסוגלות לשלטון עצמי, תישלטנה בידי אומות מפותחות יותר, עד שניתן יהיה, בתהליך הדרגתי, להעביר את השלטון לידי התושבים המקומיים .
s-29 גישה זו בוטאה בסעיף 22 לאמנת חבר הלאומים , שנחתמה בוועידת פריז ב-1919.
s-30 לאחר מכן הוכנס סעיף זה אף לחוזה ורסאי שנחתם ב-28 ביוני 1919.
s-31 באפריל 1920 נפגשו נציגי המעצמות בוועידת סן רמו כדי לדון בדרכים ליישום סעיפים אלה ושם חולקו השטחים שנכבשו מידי העות'מאנים במלחמת העולם הראשונה : בריטניה קיבלה את המנדט על ארץ ישראל ועבר הירדן , במטרה ליישם את הצהרת בלפור '...תוך מתן אפשרות לעליית יהודים... ותוך עידוד התיישבות צפופה בארץ '.
s-32 באותה וועידה הוכר גם הקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ ישראל, והיהודים שישבו בארץ קיבלו נתינות ארץ-ישראלית.
s-33 עוד קודם לכן , כבר ב-1916, הסכימו בריטניה וצרפת ב'הסכם סייקספיקו' על חלוקת אותם שטחים, מתוך הנחה שטורקיה תיאלץ לוותר, בתום מלחמת העולם , על כל שטחי האימפריה העות'מאנית .
s-34 ועידת סן רמו שינתה את החלוקה על פי הסכם סייקספיקו במידה ניכרת: בריטניה לחצה לקבל שליטה בלעדית על ארץ ישראל, במטרה ליצור רצף טריטוריאלי של האימפריה הבריטית מן המפרץ הפרסי ועד למזרח הים התיכון .
s-35 גבולות המנדט הסופיים נקבעו רק ב-1923, לאחר הכנסת תיקונים קטנים בתוואי הגבול .
s-36 תחילת תקופת המנדט
s-37 ביולי 1920 ירש הממשל האזרחי הבריטי את סמכויות השלטון הצבאי .
s-38 ב-1922 העניק חבר הלאומים לבריטניה מנדט על ארץ ישראל.
s-39 שטח המנדט כלל את ארץ ישראל המערבית וכן את עבר הירדן המזרחית .
s-40 כתב המנדט כלל את הצהרת בלפור במלואה .
s-41 באותה שנה, הופרדה עבר הירדן מינהלית מארץ ישראל שממערב לירדן (שכונתה פלשתינה), לפי החלטתו של וינסטון צ'רצ'יל, שר המושבות הבריטי , שניסח נייר עמדה אשר כונה 'הספר הלבן של צ'רצ'יל'.
s-42 טכנית נותרו 'פלשתינה' ו'עבר הירדן ' תחת מנדט אחד, אך מבחינה אדמיניסטרטיבית, נוהלו בנפרד .
s-43 ב-14 במאי 1923, באישור מועצת חבר הלאומים , על פי סעיף 25 של המנדט שאפשר לבריטים לנהל את עבר הירדן בלי זיקה להגשמת הצהרת בלפור, העניקה בריטניה אוטונומיה לעבר הירדן (במסגרת אמירות עבר הירדן תחת האמיר עבדאללה) והיא המשיכה להחזיק בשלטון על עבר הירדן במסגרת המנדט עד 1946.
s-44 שינוי טריטוריאלי נוסף בוצע ב-1923, כאשר הוחלפו אדמות באזור רמת הגולן שהיו תחת המנדט הבריטי , כנגד אדמות באזור מטולה שהיו תחת מנדט צרפתי.
s-45 מתחילת תקופת המנדט ועד לסיומו הייתה המערכת המינהלית הבריטית מורכבת בעיקר מאנשי השירות הקולוניאלי הבריטי המורגלים ליחסים שבין השליטים הקולוניאלים לבין מי שכונו 'ילידים' (אנגלית: Natives).
s-46 הבריטים חשו עצמם לרוב כנתונים 'בין הפטיש לסדן ': מצד אחד, המחויבות שנתנו לסייע בהקמת 'בית לאומי ליהודים '; מצד שני, המחויבות הבריטית לפי הצהרת בלפור שלא לפגוע בזכויותיהן של הקהילות הלא -יהודיות בארץ וכן הצורך שלהם להתמודד עם התנגדות היישוב הערבי למפעל הציוני .
s-47 חלק מההנהגה הייתה מסויגת בתמיכתה במטרות הציוניות , לדוגמה הנציב העליון הרולד מקמייקל ואנשי ממשל כגון ג'יימס פולוק, ארנסט ריצ'מונד ואדוארד קית'-רוץ'.
s-48 לעומתם , אחרים אהדו את היישוב והתנועה הציונית , כמו הנציב העליון ארתור ווקופ, והקצינים וינדהאם דידס ולואיס אנדרוס.
s-49 התנגדות האוכלוסייה הערבית לעלייה
s-50 במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 נכנסו לארץ כמאה אלף עולים יהודים, וכששת אלפים מהגרים לא יהודים.
s-51 העולים נקלטו בארץ על ידי תנועות מיישבות, שקיבלו לרשותן קרקעות - בתנאי שיעובדו על ידי יהודים, וישמשו לצורכי קליטת העלייה .
s-52 הדבר גרם להתמרמרות בקרב האוכלוסייה הערבית , שהחלה באופן הדרגתי לפתח זהות ערבית-פלסטינית לאומית.
s-53 במקרים מסוימים רכישות קרקע גדולות, מבעלי קרקעות שישבו בחוץ לארץ , גרמו לסילוק התושבים הערבים , שעיבדו את האדמה כאריסים .
s-54 תופעה זו גרמה להתנגדות רבה לעלייה בקרב הערבים בארץ .
s-55 על מנת להשקיט את הרוחות החליטה הממשלה הבריטית על מכסות לעלייה .
s-56 הערבים והיהודים כאחד התנגדו להחלטה זו, כל צד מסיבותיו שלו .
s-57 הערבים התנגדו משום שהמגבלות לא היו מספיקות חמורות בעיניהם והעלייה נמשכה, והיהודים התנגדו מכיוון שההגבלות נראו מרחיקות לכת בעיניהם .
s-58 המתחים התגלגלו לכדי מאורעות דמים, שבהם הותקפו ונרצחו יהודים ובריטים , בעיקר בשנים 1921, 1929, ובין 1936–1939 .
s-59 גל המאורעות האחרון כונה בעברית : 'המרד הערבי ', כיוון שכלל פעולות נרחבות נגד השלטון הבריטי , ביניהן השבתת נמלי הים .
s-60 המדובר , באופן כללי ביותר, בשלושה גלי אירועים שהולידו , כל אחד, ועדות חקירה, דו'חות רשמיים, ו'ספר לבן' משלו ('ספר לבן' - מסמך עמדה רשמי, בדרך כלל מטעם משרד המושבות הבריטי , הקרוי על שמו של שר המושבות ):.
s-61 פרעות תרפ'א (התפרעויות בשנת 1921 של המון ערבי באזור יפו, בהן נרצחו 43 יהודים ונפצעו 140, בהם הסופר יוסף חיים ברנר), הביאו להקמתה של 'ועדת הייקראפט', ובעקבותיו 'הספר הלבן הראשון '.
s-62 פרעות תרפ'ט (התפרעויות בשנת 1929 באזור ירושלים, שהובילו לחורבן היישוב היהודי בחברון ולהרוגים יהודים רבים), הביאו להקמתה של ועדת שו, שהביאה לדו"ח הופ-סימפסון, ובעקבותיו את 'הספר הלבן של פאספילד'.
s-63 מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936 ), שהחלו ב-1936 עם המרד הערבי הגדול כנגד השלטון הבריטי , שארך כשלוש שנים.
s-64 מאורעות אלו הביאו להקמתן של ועדת פיל, ובעקבותיה ועדת וודהד ואת 'הספר הלבן של מקדונלד'.
s-65 בתגובה למאורעות , הקים היישוב היהודי כמה ארגונים צבאיים, העיקרי שבהם , ההגנה , הוקם רשמית ב-1920, אך התגבשותו החלה לאחר מאורעות תרפ'ט 1929.
s-66 הוא פעל בתקופות מסוימות בשיתוף פעולה עם השלטון הבריטי , ובתקופות אחרות באופן מחתרתי.
s-67 האצ"ל והלח"י הוקמו במשך שנות השלושים , כתאים מחתרתיים של יהודים שהתנגדו לקו המדיני של הנהגת התנועה הציונית , ופעלו בעיקר בלוחמת גרילה.
s-68 בשלהי תקופת המנדט פעלו הארגונים הללו כהתנגדות מזוינת לשלטון הבריטים , ובתקופה זו אף שיתפו פעולה ביניהם לזמן -מה.
s-69 רוב הזמן פעל ארגון 'ההגנה ' נגד אצ'ל ולח"י .
s-70 ממשלת המנדט המשיכה לתמוך באופן עקרוני ברעיון ה'בית היהודי הלאומי ', ומאות אלפי עולים נקלטו בארץ , אך עם התגברות מעשי האלימות והקונפליקטים בין יהודים לערבים , שרי המושבות הבריטים שנדרשו לעניין הטילו הגבלות שונות על היקף ממדי העלייה ועל היקף רכישת הקרקעות .
s-71 כדי למנוע החרפה של הסכסוך הועלו הצעות שונות ליישוב המחלוקת בניסיון להשכין שלום בין יושבי הארץ .
s-72 פתרון 'החלוקה ' הועלה לראשונה על ידי אנשי ועדת פיל, אך לאחר מכן נדחה כבלתי מעשי על ידי ועדת וודהד, ושר המושבות מקדונלד.
s-73 הפתרון שמצא מקדונלד היה הקמת מדינה דו-לאומית על כל השטח של ארץ ישראל, תוך כדי הגבלות חמורות ביותר על העלייה .
s-74 'הספר הלבן של מקדונלד' הוא המסמך מרחיק הלכת ביותר מבחינת ההבדלים בין מדיניות המנדט בפועל לבין הצהרת בלפור שעמדה בבסיסו .
s-75 בשנת 1936 היו בארץ ישראל 400,000 יהודים, כ-30% של האוכלוסייה .
s-76 המרד הערבי
s-77 ערך מורחב המרד הערבי הגדול .
s-78 המרד הערבי הגדול היה מרד מאורגן של היישוב הערבי נגד השלטון הבריטי שפרץ בארץ ישראל בשנת 1936 ונמשך שלוש שנים עד לשנת 1939.
s-79 המורדים האשימו את הבריטים בכך שהם מסייעים למטרות הציוניות .
s-80 ביישוב היהודי כונתה תקופה זו בשם מאורעות תרצ'ו-תרצ'ט.
s-81 המרד הערבי כלל פעולות איבה אלימות כנגד היהודים בארץ באותה תקופה - יהודים נורו בזמן שעבדו , נסעו וטיילו , וגידולים חקלאיים רבים נשרפו.
s-82 כמו כן כלל המרד סדרה של תקיפות כלפי כוחות בריטים שהבולטת בהן הייתה רציחתו של לואיס אנדרוס, מושל הגליל בספטמבר 1937.
s-83 סך הכל נהרגו ונרצחו בפעולות המרד כ-400 יהודים ו-262 בריטים.
s-84 באותו זמן נהרגו אלפי ערבים-פלסטינים כתוצאה מפעולות הנגד של הבריטים והיהודים , אך גם בשל סכסוכים פנים-ערביים.
s-85 אלפים נוספים נעצרו.
s-86 היישוב היהודי היה חלוק בשאלה התגובה - הלהשיב מלחמה שערה או להבליג.
s-87 מנהיגות היישוב החליטה על מדיניות ההבלגה , הקוראת ליהודים לא להגיב במעשי אלימות ובמעשי נקם ללא הבחנה בנוסח 'עין תחת עין', אלא לעשות כל מאמץ לפגוע רק באשמים ולא לשפוך דם נקי באוכלוסייה הערבית .
s-88 מדיניות זו לא הייתה מקובלת על האצ"ל .
s-89 עם גבור המאורעות , ההנהגה הציונית שינתה את מדיניותה והחליטה על תגובות חריפות יותר: התפתחה שיטת לחימה של 'יציאה מן הגדר ' על מנת לתקוף את הכנופיות הערביות בבסיסם .
s-90 ארגון 'ההגנה ' הקים יחידה ניידת בשם 'הנודדת ', שלאחר מכן התפתחה ל'פלוגות השדה ', אשר הגנו על היישובים מפני הכנופיות עוד לפני הגיעם ליעד וביצעו מארבים, מרדפים ופשיטות על בסיסי הפורעים .
s-91 במקביל, החל שיתוף פעולה עם הבריטים בהקמת פלגות הלילה המיוחדות באימונו של אורד וינגייט, שכונה 'הידיד ', אשר טמנו מארבים ופשטו על מרכזי כנופיות ערביות.
s-92 נוסף לפלוגות הלילה גויסו יהודים כשוטרים מיוחדים ליחידות הנוטרים , בהם למשטרת היישובים העבריים , שפעלה להגנת היישובים העבריים .
s-93 מלחמת העולם השנייה
s-94 בזמן מלחמת העולם השנייה שהו חיילים בריטים רבים בארץ ישראל ששימשה כמקום אספקה והתארגנות לכוחות הבריטים שלחמו באזור המזרח התיכון .
s-95 הבריטים חששו שארץ -ישראל כמו שכנותיה נמצאת בסכנת פלישה של הכוחות הגרמניים שהתקדמו בתוך צפון-אפריקה.
s-96 על היישוב היהודי בארץ עברו מאתיים ימי חרדה עד שהצליחו הבריטים בקרב אל עלמיין בנובמבר 1942 להדוף את הצבא הנאצי שהגיע עד מצרים.
s-97 כמו ברוב העולם הערבי , לא הייתה אחדות דעים בקרב הערבים שחיו בשטח המנדט בשאלה באיזה צד לתמוך במלחמת העולם השנייה .
s-98 רבים הצטרפו לצבא הבריטי , אך אחרים, בהנהגתו של המופתי הירושלמי חאג' אמין אל-חוסייני תמכו בגרמניה , על מנת לשחרר את ארץ ישראל מהשליטה הציונית היהודית והבריטית , כפי שהם ראו את מצב הדברים אז.
s-99 ב-25 בנובמבר 1941 הכריז המופתי (שבשלב זה גורש מהארץ על ידי הבריטים ) על ג'יהאד כנגד כוחות בעלות הברית , ובילה את זמנו ביוגוסלביה הכבושה בידי הנאצים .
s-100 היישוב היהודי לעומת זאת התייצב לימין הבריטים .

Text viewDownload CoNNL-U