| s-2
| אנטיביוטיקה זו, המופרשת באופן טבעי על ידי זנים של פטריית העובש פניציליום, גורמת לעיכוב האנזים טרנספפטידאז המשתתף בבניית הפפטידוגליקן בדופן התא של חיידקים, ובכך גורמת להרס של תא החיידק . |
| s-3
| הפניצילין התגלתה בשנת 1928 על ידי אלכסנדר פלמינג, והיא נכנסה לשימוש קליני נרחב למעלה מעשור לאחר מכן , לאחר שהווארד פלורי וארנסט בוריס צ'יין הצליחו לזקקה בצורה שאפשרה את פיתוחה כתרופה . |
| s-4
| למעשה, זו האנטיביוטיקה הראשונה שנתגלתה והשנייה שנעשה בה שימוש קליני, אחרי הסולפונאמיד (סולפה). |
| s-5
| לבנזילפניצילין , אב הטיפוס של הפניצילינים , פעילות נגד מרבית החיידקים הגראם -חיוביים, נגד נקדים גראם-שליליים ונגד מינים של חיידקים אל-אווירניים. |
| s-6
| עד מהרה התגלו זני חיידקים עמידים לפניצילין , אולם הפיתוח של פניצילינים סינתטיים למחצה הרחיב את טווח הכיסוי החיידקי של התכשירים בקבוצה זו לזני Staphylococcus מפרישים פניצילינאז ולמתגים גראם-שליליים. |
| s-7
| גילויה של הפניצילין חולל מהפכה ברוקחות וברפואה והביא למיגורם של זיהומים, שבעבר היו קטלניים וגרמו למותם של מיליונים. |
| s-8
| גילוי הפניצילין |
| s-9
| כבר בשנת 1897 פרסם הרופא הצרפתי , אז סטודנט לרפואה במכון פסטר, ארנסט דושן, מאמר על יחסי הגומלין בין פטריות וחיידקים . |
| s-10
| במאמר תיאר את עיכוב הגידול של חיידקי Escherichia coli על ידי הפטרייה Penicillium glaucum, אולם עבודתו לא זכתה להתייחסות ונשכחה . |
| s-11
| מיד לאחר השלמת לימודיו התגייס לצבא ולא המשיך במחקר . |
| s-12
| הזיהום עצמו היה שגרתי, אך הוא שם לב לכך שמושבות החיידקים בסביבת הפטרייה היו קטנות ופגועות יחסית למושבות החיידקים המרוחקות מהפטרייה . |
| s-13
| הוא גילה שחומר פעיל מסוים שמייצרת הפטרייה הוא הגורם להרג החיידקים וקרא לחומר פניצילין. |
| s-14
| פלמינג פרסם את ממצאיו בשנת 1929, אך הם לא עוררו עניין בקרב הציבור ובקרב עמיתיו המדענים כאחד . |
| s-15
| הוא המשיך לחקור את הפניצילין , ומצא שהפניצילין היה חזק מכל חומר אנטיבקטריאלי אחר שהיה בנמצא עד לאותה העת . |
| s-16
| פלמינג אשר עבד לבדו חסר את הציוד הדרוש לביצוע מחקרים בסדר הגודל הנדרש , ומלבד זאת, לא הצליח לבודד את הפניצילין ולהפיק תמיסה טהורה ודומה , משום שבלתי אפשרי היה לגדל את הפטרייה בכמויות משמעותיות. |
| s-17
| הוא חדל לעבוד עם הפניצילין בשנת 1934 וחדל לנסות לטפח זאת בשנת 1940. |
| s-18
| פיתוח הפניצילין כתרופה |
| s-19
| עשר שנים לאחר גילוי הפניצילין על ידי פלמינג החל הווארד פלורי להתעניין בנושא המחקר האנטיביוטי , ובמהלך חיפושיו אחר מאמרים בנושא נתקל בזה של פלמינג והתעניינותו בנושא התעוררה. |
| s-20
| פלורי החל לחקור את הפנצילין יחד עם ארנסט בוריס צ'יין ועבד במעבדה מצוידת וממומנת היטב. |
| s-21
| צ'יין התחיל לעבוד עם הפניצילין לראשונה במעבדתו של פלורי ואף גילה תת-תרבית של אותה תרבית מקורית שהתגלתה על ידי פלמינג לראשונה. |
| s-22
| היו שטענו שפלורי, אשר עמד בראש צוות המחקר , היה חסר ידע אמיתי בנושא , אך טענה זו נמצאה חסרת בסיס, שכן פלורי החל להתעניין בנושא עוד בתקופתו של פלמינג, וידיעותיו בנושא האנטיביוטיקה היו למעשה רבות מאוד. |
| s-23
| צ'יין ופלורי החלו במהרה לנסות את האנטיביוטיקה על יצורים חיים והזריקו את הפניצילין הטהור לגופן של חיות מעבדה. |
| s-24
| הניסויים הוכתרו בהצלחה ולחיות לא נגרם שום נזק. |
| s-25
| פלורי וצ'יין הוכיחו כי לפניצילין אכן יש פוטנציאל כתרופה אנטיביוטית. |
| s-26
| בעיה אחת נותרה בעינה והיא הפקת הפניצילין . |
| s-27
| אמרה שהומצאה על יד חבריהם של פלורי וצ'יין למעבדה מדגימה זאת: 'אתה יכול להוציא יותר זהב ממי מלח, מאשר פניצילין מתוך התמיסה '. |
| s-28
| הפניצלין נכנס לשימוש בשנת 1942. |
| s-29
| עם התקדמות מלחמת העולם השנייה באירופה , הפך הפניצילין למוצר יקר ערך עד מאוד, ואומרים כי היה שווה פי כמה ממשקלו בזהב . |
| s-30
| למרות מאמציהם הרבים של צ'יין ופלורי , הם נוכחו לדעת שהתמיסה הראשונית שאותה גילה פלמינג אינה טובה מספיק, ולכן יצאו בחיפוש אחר פניצילין יעיל יותר. |
| s-31
| זה נמצא בדמות Penicillium chrysogenum. |
| s-32
| אך גם תרבית זו לא הספיקה ולכן החלו המדענים להקרין על התרבית קרני רנטגן ועל -סגול וגרמו למוטציות בתא אשר הובילו לבסוף לפטרייה המייצרת פניצילין בשיעור של פי אלף מהמקורית . |
| s-33
| דרכי ייצור חדשות ומועילות יותר נמצאו ונסללה דרכו של הפניצילין אל שימוש ציבורי רחב היקף. |
| s-34
| מצע המזון של פטריית הפניצילין מוכרח להכיל מרכיבים מסוימים: סוכרים, מקור חנקני שממנו מסנתזת הפטרייה חומצות אמינו וחלבונים , וחומרים שתפקידם לשמור על ריכוז קבוע של יוני מימן. |
| s-35
| בתחילה, השתמשו הכימאים פלורי וצ'יין בסוכרוז כמקור אנרגיה כדי להפיק את הפטרייה ובעקבות כך את הפניצילין שהיא מפרישה. |
| s-36
| בארצות הברית הוחלף הסוכרוז בלקטוז אשר שימש במשך שנים מספר בתעשיית הפניצילין . |
| s-37
| הלקטוז הוא סוכר יקר יחסית ולכן הוחלף בגלוקוז ואחר כך בדבשה או בעמילן . |
| s-38
| עם שגשוג משק הדגנים בארצות הברית נוסו תמציות גולמיות של תירס וחיטה אשר נמצאו בשפע באותו הזמן . |
| s-39
| תמציות אלו היו למקור של חנקן בשביל הפטרייה והתברר כי הן מביאות לשיפור ניכר בתפוקת הפניצילין . |
| s-40
| הפטרייה המייצרת את הפניצילין זקוקה לחמצן , ולכן היא מתפתחת רק על פני שטח תרביות הגידול . |
| s-41
| נמצא שניעור של מכלי הגידול מגדיל במידה ניכרת את כמות הפניצילין המופק על ידי הפטרייה . |
| s-42
| לפיכך, חוברו מכלי התסיסה למנועים אשר הרטיטו אותם ואת תכולתם ללא הרף. |
| s-43
| זמן לא רב עבר ושיפור נוסף הושג באמצעות בעבוע אוויר מתחתיות כלי הגידול . |
| s-44
| טכניקה זו אפשרה לקיים את תהליך התסיסה בכל נפח הנוזל ואפשרה לוותר על מנועי הטלטול המסורבלים . |
| s-45
| בנזילפניצילין (פניצילין G), המכיל שרשרת של חומצה פנילאצטית, היה הפניצילין הראשון שיוצר בקנה מידה תעשייתי. |
| s-46
| פניצילין זה זול לייצור ונמצא בשימוש מאז. |
| s-47
| לשלד חומצי זה כשלעצמו יכולות אנטיביוטיות חלשות, אבל תגלית זו פתחה אפשרויות רבות ונרחבות לנגזרות רבות אחרות של הפניצילין . |
| s-48
| פניצילינים סינתטיים -למחצה אשר בנו את שלדם במתקן התסיסה ואת מרכיביהם במעבדה החלו להופיע בשוק , הראשון שנכנס לשימוש היה המתיצילין אשר היווה פתרון לבעיית עמידות החיידקים באמצעות מרכיביו הייחודיים הסינתטיים . |
| s-49
| חסרונו היה באי -יציבותו בחומצות , ומלבד זאת, הוא גם היה חלש יותר מפניצילין G הוותיק , והדבר חייב מתן של כמויות גדולות יותר ממנו . |
| s-50
| עם השנים פותחו פניצילינים אחרים, בעלי טווח רחב יותר לכיסוי מגוון גדול יותר של מחוללים. |
| s-51
| מקובל לחלק את קבוצת הפניצילינים למספר סוגים בהתאם לטווח הפעילות שלהם . |
| s-52
| פניצילינים טבעיים – פניצילינים אשר פעילים נגד חיידקים גראם-חיוביים, חידקים אל-אווירניים ומספר זנים של נקדים גראם-שליליים שאינם מייצרים פניצילינאז. |
| s-53
| לתרופות הללו אין פעילות אנטיביוטית טובה נגד מתגים גראם-שליליים. |
| s-54
| בנזילפניצילין (פניצילין G) הוא אב הטיפוס למשפחת הפניצילינים . |
| s-55
| ניתן לתתו בהזרקה בלבד ולא דרך הפה , כיוון שהוא מתפרק בקיבה על ידי חומצת מימן כלורי. |
| s-56
| פנוקסימתילפניצילין (פניצילין V) הוא בעל טווח פעילות אנטיבקטריאלי דומה לשל בנזילפניצילין. |
| s-57
| יתרונו בכך שהוא עמיד לפירוק בקיבה ולכן ניתן לתת אותו באופן פומי. |
| s-58
| על כן הם גם נקראים גם פניצילינים אנטי-סטפילוקוקליים. |
| s-59
| אב הטיפוס של קבוצה זו הוא המתיצילין , אשר כבר אינה בשימוש בשל פרופיל תופעות הלוואי שלה . |
| s-60
| תרופות אחרות בקבוצה זו הן נפצילין ואיזוקסזוליל פניצילינים: אוקסצילין, קלוקסצילין, דיקלוקסצילין ופלוקלוקסצילין . |
| s-61
| לקבוצה זו שיירים כימיים המונעים את זיהוים על ידי הפניצילינאז . |
| s-62
| פעילות זו מתאפשרת בין היתר על ידי קבוצת האמינו הטעונה , אשר מקלה את המעבר של התרופה דרך פורינים שבקרום התא החיצוני של החיידק . |
| s-63
| עם זאת, תרופות מקבוצה זה אינן עמידות לבטא לקטמאז המייצרים חלק מהזנים הגראם -שליליים. |
| s-64
| אמוקסיצילין הניתן באופן פומי |
| s-65
| קרבוקסיפניצילינים - פניצילינים הפעילים גם נגד חלק מן החיידקים הגראם -שליליים העמידים לאמפיצילין , כגון Pseudomonas aeruginosa. |
| s-66
| אינם בשימוש בשל צורך במינונים גבוהים ותרופות אחרות יעילות מהם . |
| s-67
| פניצילינים המשלבים מעכב בטא לקטמאז - שילוב פניצילין/מעכב בטא לקטמאז מרחיב את טווח הפעילות של התרופה . |
| s-68
| מעכבי בטא לקטמאז נקשרים לאנזים זה אצל החיידק , ומונעים את הריסת טבעת הבטא -לקטם המאפיינת את קבוצת הפניצילין וחיונית לפעילותה . |
| s-69
| מולקולת הפניצילין מורכבת משלד של חומצה 6-אמינופניצילנית, העשויה שתי טבעות, מרובעת בטא לקטמית ומחומשת תיאזולידינית, ומשייר צדדי המשתנה בין הפניצילינים השונים ומסומן באות 'R'. |
| s-70
| באותה התקופה סברו כימאים כי טבעת מרובעת אינה יכולה להתקיים בחומר טבעי עקב מתחים כימיים המקשים על קיומה ; לפיכך, עם גילויו טמן מבנה הפניצילין הפתעה מרתקת לציבור הכימאים . |
| s-71
| במרוצת הזמן נתגלו חומרים נוספים בעלי טבעות מרובעות, אך לפניצילין שמורה זכות הראשונים . |
| s-72
| הטבעת המרובעת היא האתר הפעיל בפניצילין , והיא זו המגיבה עם הטרנספפטידאז ומעכבת אותו . |
| s-73
| הטבעת מכילה קבוצת קרבוניל ומיד לצדה אטום חנקן. |
| s-74
| תרכובות אורגניות כאלו קרויות אמידים, ואמידים הסגורים בטבעת קרויים לקטמים. |
| s-75
| אות יוונית מתווספת לשם הלקטם לציון מספר האטומים בטבעת , ובמקרה של פניצילין, שטבעתו מכילה ארבעה אטומים – בטא לקטם. |
| s-76
| מקורו של אטום הגופרית בציסטאין ושל קבוצות הקרבוקסיל והמתיל הוא בוולין . |
| s-77
| השיירים הצדדיים השונים מקנים תכונות כימיות, וכפועל יוצא פרמקולוגיות, לסוגי הפניצילין השונים . |
| s-78
| פנוקסימתילפניצילין, למשל, עמיד בפני חומציות, כך שניתן ליטול אותו דרך הפה , משם יגיע לקיבה ולא ייהרס על ידי חומצת המימן הכלורי המצויה שם. |
| s-79
| מתיצילין, לעומת זאת, אינו עמיד בפני חומציות, על אף שגם הוא מכיל טבעת בנזן בקבוצה הצדדית , כך שהמתן שלו מתבצע בעירוי . |
| s-80
| תהליך הייצור של בנזילפניצילין בפטרייה מתבצע בשלושה שלבים. |
| s-81
| תוך כדי תהליך הדחיסה , המזורז על ידי האנזים ACV סינתטאז, מתבצעת אפימריזציה של ולין מתצורה L ל-D. |
| s-82
| לחומר זה פעילות אנטיביוטית חלשה. |
| s-83
| השלב האחרון הוא טרנסאמידציה, שבמסגרתה השייר הצדדי אלפא-אמינואדיפיל של איזופניצילין N מוסר בעבור שייר פנילאצטיל באמצעות איזופניצילין N N-אצילטרנספראז. |
| s-84
| הסרת השייר הבנזילי מבנזילפניצילין ליצירת חומצה 6-אמינופניצילנית היא הבסיס ליצירת הפניצילינים הסינתטיים למחצה. |
| s-85
| לפניצילין דמיון לצמד חומצות האמינו אלנין שבקצה השרשרת הפפטידית המחוברת לחומצה N-אצטילמורמית, אחת מיחידות הפפטידוגליקן . |
| s-86
| פנוקסימתילפניצילין מתאימה לטיפול בזיהומים מחיידקים אלה, ובלבד שדרך המתן הפומית הולמת לחומרת הזיהום . |
| s-87
| פניצילינים סינתטיים למחצה אינם יעילים יותר לזיהומים אלה. |
| s-88
| בנזילפניצילין הוא טיפול הבחירה לעגבת בכל שלביה . |
| s-89
| ניתן לטפל באמצעות בנזילפניצילין גם בזיהומים קלוסטרידיאליים של איברי המין . |
| s-90
| מאחר שזנים רבים מייצרים בטא לקטמאז, ניתן פיפרצילין בשילוב עם מעכב הבטא לקטמאז טזובקטם. |
| s-91
| פניצילינים משמשים גם לטיפול מניעתי של הישנות דלקת מפרקים שיגרונית וסביב פעולות פולשניות מסוימות לאנשים בסיכון מוגבר לפתח אנדוקרדיטיס זיהומית. |
| s-92
| לפניצילינים זמן מחצית החיים קצר יחסית, סביב שעה או פחות, ולכן הם ניתנים מספר פעמים ביום . |
| s-93
| הם מגיעים לריכוז טיפולי ברקמות השונות , לרבות בנוזל המרה והשתן , אולם חדירותם לנוזל המוח והשדרה נמוכה בהיעדר דלקת. |
| s-94
| בנוכחות דלקת קרום המוח נדרשים מינונים גבוהים במתן תוך-ורידי להגעה לריכוז טיפולי. |
| s-95
| חלק מהפניצילינים מופרשים דרך הכליות בשתן , ודורשים התאמה של המינון בנוכחות אי-ספיקת כליות. |
| s-96
| התרופה פרובנציד מעכבת את פינוי הפניצילינים בשתן , וכפועל יוצא מגבירה את ריכוזם ומאריכה את זמן מחצית החיים שלהם בגוף . |
| s-97
| תכונה זו אף נוצלה בעבר לצורך מתן מינונים נמוכים של פניצילין, כאשר אספקת הפניצילין הייתה נמוכה. |
| s-98
| ייצור בטא לקטמאז, ובפרט פניצילינאז, המפרקים את הטבעת הבטא לקטמית של הפניצילינים ; |
| s-99
| הוצאה פעילה של התרופה אל מחוץ לקרום התא החיצוני בחיידקים גראם-שליליים; |
| s-100
| ייצור בטא לקטמאז הוא מנגנון העמידות השכיח ביותר, ובחיידקים מסוימים הוא אינו המנגנון הבלעדי . |
| s-101
| אנזימים אלו גורמים להידרוליזה של הטבעת הבטא לקטמית, מפרקים אותה בצורה בלתי הפיכה ומבטלים את פעילותה . |