| s-106
| במהלך מערכת הבחירות הקרין מטהו של טוקי תשדיר טלוויזיה, שאחד מסעיפיו היה התנגדות לסיוע חוץ. |
| s-107
| בעיני השדולה הפרו -ישראלית בוואשינגטון , התנגדות לסיוע חוץ מעמידה את המתנגד מחוץ למחנה גם אם אינה מוסבת ספציפית על ישראל. |
| s-108
| פעילים פרו-ישראליים עודדו מאז ומעולם יהודים לתרום כספים למועמדים , הנאבקים נגד מתנגדי סיוע החוץ . |
| s-109
| ממילא, טום הארקין, תומך עקיב בסיוע החוץ , היה אחד המקבלים הגדולים ביותר של תרומות יהודיות בשש השנים האחרונות . |
| s-110
| לפי מקור יהודי באיובה , הארקין קיבל 200 אלף דולר מוועדי פעולה פוליטיים פרו-ישראליים בכל רחבי ארה'ב. |
| s-111
| טוקי קיבל רק 25 אלף. |
| s-112
| ב48 תיאר מנכ'ל אייפא'ק טום דאיין את הארקין כאחד מששה או שבעה סנאטורים, שנבחרו בזכות 'כסף יהודי'. |
| s-113
| זו היתה התרברבות לא-דיסקרטית, ואין ספק שיימנע ממנה השנה. |
| s-114
| אף-על-פי-כן, שתדלנים פרו-ישראליים בוואשינגטון חככו השבוע את ידיהם בשביעות רצון למשמע הידיעה , שהארקין גבר על טוקי בהפרש משכנע של 10%. |
| s-115
| הוא הסנאטור הדמוקרטי הראשון בתולדות איובה הנבחר לתקופת כהונה שנייה. |
| s-116
| הוא גם יודע, שבלי תרומות מחוץ לגבולות מדינתו הקטנה , יתקשה לאסוף די כסף לניהול מערכת הבחירות הטלוויזיונית היקרה , שבלעדיה אין פוליטיקאים אמריקאיים מסוגלים לנצח. |
| s-117
| חזקה על הארקין, שיצביע גם בעתיד בעד חוק סיוע החוץ . |
| s-118
| מזכירות איגוד הפועלים החקלאיים הציעה אתמול שהממשלה תשלם מענק חודשי של 500 ש'ח, נוסף לשכר הרגיל , לכל ישראלי שיעבוד בקטיף ההדרים במשך שלושה חודשים לפחות. |
| s-119
| מזכיר איגוד הפועלים החקלאיים , חיים אביבי, מסר שההצעה הועלתה לנוכח המחסור בעובדי קטיף המורגש כבר כעת ויוחרף בחודש הבא , כשהקטיף יהיה בעיצומו , בעיקר עקב היעדרות עובדים מהשטחים . |
| s-120
| המעסיקים אינם מצפים שיצליחו למשוך מספר ניכר של עובדים ישראליים לקטיף , בגלל השכר הנמוך המשולם לעבודה זו מעט מעל שכר המינימום במשק . |
| s-121
| בשבוע הבא ידון מנכ'ל התאחדות האיכרים , שלמה רייזמן, עם מנכ'ל שירות התעסוקה , דוד מנע, בדרישת ההתאחדות לשכנע עולים חדשים הלומדים באולפנים לעבוד בקטיף . |
| s-122
| רייזמן מציע שהממשלה תסבסד מחצית מעלות העסקתם של העולים בקטיף . |
| s-123
| מזכירות איגוד הפועלים החקלאיים אישרה אתמול נקיטת עיצומים אם עד סוף השבוע הבא לא יושג הסכם שכר לשנתיים הבאות , במסגרתו יועלה שכר העובדים ב20 %. |
| s-124
| הסכם השכר פג באפריל . |
| s-125
| יו'ר רשות שדות התעופה , אריה גרוסבורד, נהרג ביום שני בתאונת דרכים בארצות -הברית . |
| s-126
| גרוסבורד נהג לבדו במכונית , בדרכו מהעיר מיניאפוליס באינדיאנה לנמל התעופה שלה . |
| s-127
| משאית פגעה במכוניתו , והוא נהרג במקום . |
| s-128
| אריה גרוסבורד אמור היה לטוס ממיניאפוליס לשיקאגו , וממנה לניו -יורק. |
| s-129
| שם היה אמור להיפגש עם אשתו , שעשתה בבוסטון . |
| s-130
| בני הזוג גרוסבורד תוכננו לשוב היום אחרי-הצהריים לישראל . |
| s-131
| דבר מותו של גרוסבורד נודע רק אתמול בצהריים לרשות שדות התעופה . |
| s-132
| הגורמים , שטיפלו בדבר בארץ , לא קישרו את שמו עם תפקידו . |
| s-133
| משטרת מיניאפוליס מצאה במכוניתו את מזוודותיו עם תגי הזיהוי . |
| s-134
| המשטרה דיווחה למחלקת המדינה האמריקאית , שהעבירה את המידע לקונסוליה הישראלית בשיקאגו , המטפלת באזור מיניאפוליס. |
| s-135
| הקונסוליה בשיקאגו הבריקה לירושלים . |
| s-136
| ממשרד החוץ בירושלים נשלח שליח להודיע על דבר המוות לבני המשפחה , אולם לא היה איש בדירתו . |
| s-137
| רק אחר-כך נמצא כרטיס ביקור, ובו שמו ותוארו של גרוסבורד כמנהל מפעל פרטי. |
| s-138
| אנשי משרד החוץ התקשרו אתמול למפעל , ורק אז התברר כי מדובר ביו"ר רשות שדות התעופה . |
| s-139
| גרוסבורד, בן 95 במותו , השאיר אחריו אם, אחות, רעיה, בן ושתי בנות. |
| s-140
| עדיין לא נקבע מועד להלווייתו . |
| s-141
| מרכז המידע לזכויות האדם בשטחים , 'בצלם', מפרסם מפעם לפעם דפי מידע ובהם פרטים על הנעשה בשטחים בתחומים שונים. |
| s-142
| הסגנון ענייני מאוד, בדרך כלל יש בו נגיעה לענייני חוק. |
| s-143
| 'בצלם' נוהג להפיץ את דפי המידע שלו בין בעלי עניין שונים, חלקם בעלי משרות במערכת המשפט . |
| s-144
| בימים אלה התקבל במשרדי הארגון מכתב ממשרד המשפטים , על נייר רשמי, וזה לשונו : 'הנדון החוברת שלכם . |
| s-145
| רצ'ב מוחזר אליכם החומר שנשלח אלי . |
| s-146
| כמותו אתם שולחים אלי מדי פעם והוא נזרק ישר לפח . |
| s-147
| אבקשכם לשלוח אלי חומר זה. |
| s-148
| מען עבודתי מיועד לקבלת חומר עבודה בלבד'. |
| s-149
| על החתום נגה ענתבי, הממונה על נוסח החוק ורשומות . |
| s-150
| ולמי שיספר פעם את סיפורה של שגרת החיים בימים המטורפים האלה , הנה הערת שוליים. |
| s-151
| על חשבונות המים שעיריית ירושלים שלחה בימים אלה לתושבים הודפסה הנחיה בזו הלשון : 'אם יש לך מיכל מים על גג הבית , אנא דאג לנעילת הכניסה אל הגג , כדי למנוע מאנשים זרים לזהם או להרעיל את מי השתייה '. |
| s-152
| הסתיו אתנו . |
| s-153
| העלים מזהיבים. |
| s-154
| קצה של שנה נוספת נראה במעורפל באופק , ועדיין לא זכית במענק 'גאונות' של קרן מקארתור. |
| s-155
| גם אני לא. |
| s-156
| פרסום רשימת הזוכים השנה, כמו תמיד, די בו כדי לגרום לסופרים , לאמנים , לאקדמאים ולפעילים במסגרות שונות ברחבי ארצות הברית כולה לצפות לרשימת השנה הבאה , כשבלבם מקננת התקווה שאולי גם הם ייכללו בה . |
| s-157
| אחרי ככלות הכל, 63 הזוכים אם לשפוט על פי הכתוב עליהם בעיתונות אינם נראים מיוחדים כל כך. |
| s-158
| אבל כמובן, לאחר בדיקה קפדנית, מתברר שזה בדיוק מה שהם מיוחדים. |
| s-159
| קחו למשל את מריה ואראלה. |
| s-160
| בתחילה היא מצטיירת כמו כל מארגנת קהילתית אחרת. |
| s-161
| אבל במבט מקרוב מתברר שהיא נמנתה עם מקימי גנאדאס דל ואיה, קואופרטיב לגידול כבשים ולאריגה בלוס אוחוס, ניו-מקסיקו. |
| s-162
| האם אתם יכולים להתעלות על כך? |
| s-163
| וישנם גם הזוכים המיוחדים במובן היותר שנוי במחלוקת של המלה . |
| s-164
| למרות שמענקי קרן מקארתור נועדו לשחרר את המוכשרים מנטל ההשתכרות למחייתם , כמה מענקים מגיעים תמיד לאנשים שאינם בדיוק נאבקים כדי לזכות בהכרה ובחופש יצירה (הדוגמה העיקרית של השנה היא סוזן זונטג). |
| s-165
| אם בכל זאת אתם רוצים סבסוד למחשבותיכם ולמעשיכם , עליכם להשיג אותו בדרך המיושנת : לפנות לקרן , ולשכנע אנשים בעלי כסף שאתם זכאים לחלק ממנו . |
| s-166
| להלן כמה עצות. |
| s-167
| עצה מספר 1: הצטרפו לגופים . |
| s-168
| כמעט אף אחד משבעה מיליארדי הדולרים שקרנות אמריקאיות מחלקות מדי שנה אינו מיועד ליחידים . |
| s-169
| זו אחת הסיבות לכך שמענקי מקארתור מבוקשים כל כך. |
| s-170
| בדרך כלל מופנה הכסף לקולגים , למכוני מחקר, (כולל צוותות חשיבה), לקבוצות לשירות קהילתי, למוזיאונים , לספריות ולארגונים אחרים שלא למטרות רווח. |
| s-171
| משום כך, ראשית כל עליך לחשוב על קבלת תפקיד חשוב באחד ממאות הגופים הללו. |
| s-172
| אז תוכל לתור אחר כסף באורח עצמאי פחות או יותר, אפילו לייסד במשך הזמן מכון משלך במסגרת המכון נותן החסות , למרות שנותן החסות שלך ירצה אחוז שמן מהמענק כדי לכסות 'הוצאות קבועות'. |
| s-173
| אם אתה מעדיף לפעול בלי איש ביניים, אתה יכול להקים ארגון משלך שלא למטרות רווח. |
| s-174
| כך נהג איל ההון בעל המודעות החברתית טד טרנר, כאשר מימן את 'ההתאחדות לעולם טוב יותר', המבקשת מענקים מקרנות כדי להפיק סרטי טלוויזיה דוקומנטריים. |
| s-175
| לפעמים, אחרי שקיבל מימון פטור ממס באמצעות ההתאחדות שלו שלא למטרות רווח מקרין טרנר את הסרטים הדוקומנטריים ברשת הטלוויזיה שלו הקיימת בהחלט כדי לשאת רווחים וברשתות אחרות כמוה . |
| s-176
| אבל אל תטרחו לדווח לשלטונות המקומיים . |
| s-177
| הגבול בין 'שלא למטרות רווח' ובין 'למטרות רווח' מטושטש מאוד, ובדרך כלל הכל חוקי למהדרין. |
| s-178
| הדוגמה הידועה ביותר לשמצה מהתקופה האחרונה היא השימוש בכספי קרן גאנט לרכישת אלפי עותקים של האוטוביוגרפיה של יו'ר גאנט לשעבר, אלאן נויהארט. |
| s-179
| הדבר סייע להכניס את הספר לרשימת רבי-המכר של 'ניו יורק טיימס', מעמד שבדרך כלל גורר בעקבותיו מכירת עשרות אלפי עותקים נוספים. |
| s-180
| עצה מספר 2. |
| s-181
| לך להיות זמר אופרה או ביולוג מולקולרי. |
| s-182
| בספר 'צדקה מתחילה מבית ' התלוננה תרזה אודנדל על מחזוריות הפילנטרופיה . |
| s-183
| חלק נכבד מתרומותיהן של קרנות (ושל חברות ואנשים עשירים) מגיע לבסוף לנקודת ההתחלה שלהן : לדרגים העליונים של החברה , למוזיאונים , לאולמות קונצרטים ולתיאטראות קהילתיים, שסוג האנשים היכול להרשות לעצמו לתרום תרומות צדקה הוא המנהל אותם ופוקד אותם . |
| s-184
| 51% מכספי הקרנות מופנים לפעילויות תרבותיות. |
| s-185
| לדעת אנשים העשויים לחשוב על קדימויות חברתיות נאצלות יותר מאשר הקמת סביבה תומכת לאופרה , זה שיעור גבוה מאוד. |
| s-186
| למרבה המזל , כשליש מהכסף מועבר לפרויקטים שהתועלת בהם קונקרטית יותר, כגון שירותי בריאות או מחקרים בתחומי הרפואה או מדעי הטבע . |
| s-187
| קצת יותר משליש מושקע בשטח ההפקר הגדול שבו מתחרים על תשומת הלב רעיונות ותוכניות במדעי החברה ובתחום המדיניות הציבורית . |
| s-188
| בתוככי אזור זה, שבירתו היא ואשינגטון, העצות הבאות הן הישימות ביותר. |
| s-189
| עצה מספר 3. |
| s-190
| הייה מודע להשלכות המרובות של עבודתך . |
| s-191
| 'אתה מתבונן בנושא שיהיה בעל ערך לגיטימי למחקר , ובו בזמן יכבוש את דמיונו של פקיד התוכנית ', אומר וורן מילר, איש מדעי המדינה באוניברסיטת אריזונה. |
| s-192
| במשך עשרות שנים שימש מילר מגייס מענקים מרכזי לפרויקט חקר הבחירות הארציות , מחקר על התנהגות מצביעים שבעקבותיו נכתב ב1960 החיבור הקלאסי 'המצביע האמריקאי '. |
| s-193
| מאז המשיך במחקר והגדיל את מאגר הנתונים שלו . |
| s-194
| עצה מספר 4. |
| s-195
| תבטיח להציל את העולם . |
| s-196
| על פי כל הדיווחים חלה בעשורים האחרונים ירידה תלולה בתמיכה בעבודות מחקר במדעי החברה שאין להן יישום מעשי מידי. |
| s-197
| מילר זוכר שבשנות ה05 וה06 הוא יכול היה להסתמך על סיוע מקרנות פורד ורוקפלר . |
| s-198
| ניסיונו האחרון של מילר להשיג כספים מקרן פורד היה בתחילת שנות ה07 . |
| s-199
| אז הוא גילה עניין בגורמים המשפיעים על שיעור המצביעים , ופקיד התוכנית גילה עניין בשיעור המצביעים הנמוך בקרב בני מיעוטים. |
| s-200
| נראה היה שזה זיווג טוב. |
| s-201
| מילר הדגיש שיעד המחקר יהיה איתור מחסומים המונעים מבני מיעוטים להצביע, דבר שלדעתו עשוי היה להיות צעד ראשון לקראת העלאת שיעור ההצבעה . |
| s-202
| אך זה לא היה מספיק טוב לקרן . |
| s-203
| קרן פורד רצתה להיות בטוחה שהמחקר יגדיר במפורש את הדרכים להעלאת שיעור המצביעים בקרב מיעוטים. |
| s-204
| מילר לא יכול היה להבטיח זאת במצפון נקי. |
| s-205
| מאז 1977 מומן פרויקט חקר הבחירות הארציות על-ידי קרן המדע הארצית , התומכת הגדולה ביותר במדעי חברה בסיסיים. |