Sentence view

Universal Dependencies - Hebrew - IAHLTwiki

LanguageHebrew
ProjectIAHLTwiki
Corpus Parttrain
AnnotationZeldes, Amir; Algom, Avner; Ordan, Noam; Ben Moshe, Yifat; Wigderson, Shira

Text: -

showing 1 - 100 of 258 • next

[1] tree
הסכם בין מדינת ישראל ובין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, הידוע בשם הסכם השילומים (מכונה גם ' הסכם לוקסמבורג'.
s-1
iahltwiki_reparations-agreement-1
הסכם בין מדינת ישראל ובין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, הידוע בשם הסכם השילומים (מכונה גם ' הסכם לוקסמבורג'.
[2] tree
wiedergutmachung בגרמנית 'תיקון העוול '), הוא הסכם שנחתם בין ישראל לגרמניה המערבית , על ידי שר החוץ משה שרת והקנצלר הגרמני קונראד אדנאואר, ב-10 בספטמבר 1952 בלוקסמבורג , ובמסגרתו העבירה גרמניה לישראל , בין השנים 1953 ל-1965, סכום של כ-3 מיליארד מארק מערב גרמני כפיצוי על העול הכבד שנפל על מדינת ישראל ליישב מחדש מספר גדול של פליטים יהודים חסרי אמצעים שנעקרו ממקומם ואיבדו את נכסיהם בתקופת השואה , בגלל מעשי הנאצים .
s-2
iahltwiki_reparations-agreement-2
wiedergutmachung בגרמנית 'תיקון העוול'), הוא הסכם שנחתם בין ישראל לגרמניה המערבית, על ידי שר החוץ משה שרת והקנצלר הגרמני קונראד אדנאואר, ב-10 בספטמבר 1952 בלוקסמבורג, ובמסגרתו העבירה גרמניה לישראל, בין השנים 1953 ל-1965, סכום של כ-3 מיליארד מארק מערב גרמני כפיצוי על העול הכבד שנפל על מדינת ישראל ליישב מחדש מספר גדול של פליטים יהודים חסרי אמצעים שנעקרו ממקומם ואיבדו את נכסיהם בתקופת השואה, בגלל מעשי הנאצים.
[3] tree
ההסכם נכנס לתוקף במטה האומות המאוחדות בניו יורק, ב-27 במרץ 1953, בעת חילופי כתבי אישור של הממשלות .
s-3
iahltwiki_reparations-agreement-3
ההסכם נכנס לתוקף במטה האומות המאוחדות בניו יורק, ב-27 במרץ 1953, בעת חילופי כתבי אישור של הממשלות.
[4] tree
במקביל להסכם עם מדינת ישראל, נחתם הסכם פיצויים עם ארגונים יהודיים שונים שקיבלו פיצויים בשם העם היהודי .
s-4
iahltwiki_reparations-agreement-4
במקביל להסכם עם מדינת ישראל, נחתם הסכם פיצויים עם ארגונים יהודיים שונים שקיבלו פיצויים בשם העם היהודי.
[5] tree
פרופ' פרנץ ביהם, אחד השושבינים של ההסכם מהצד הגרמני נימק את מתן הפיצויים הגלובליים לישראל ולארגונים היהודים , בצורך לשקם את העם היהודי שנפגע בגלל מעשי הנאצים .
s-5
iahltwiki_reparations-agreement-5
פרופ' פרנץ ביהם, אחד השושבינים של ההסכם מהצד הגרמני נימק את מתן הפיצויים הגלובליים לישראל ולארגונים היהודים, בצורך לשקם את העם היהודי שנפגע בגלל מעשי הנאצים.
[6] tree
לדבריו , מתן הפיצויים גם לארגונים היהודיים נועד להתגבר על הקושי בכך שמדינת ישראל אינה מייצגת את כל העם היהודי אלא את אזרחיה בלבד.
s-6
iahltwiki_reparations-agreement-6
לדבריו, מתן הפיצויים גם לארגונים היהודיים נועד להתגבר על הקושי בכך שמדינת ישראל אינה מייצגת את כל העם היהודי אלא את אזרחיה בלבד.
[7] tree
עקרון מתן השילומים לנפגעי המשטר הנאצי נקבע בחוזי השלום בין המדינות המנצחות לבין גרמניה, ובבונדסטאג של גרמניה המערבית הוסכם על כך פה אחד.
s-7
iahltwiki_reparations-agreement-7
עקרון מתן השילומים לנפגעי המשטר הנאצי נקבע בחוזי השלום בין המדינות המנצחות לבין גרמניה, ובבונדסטאג של גרמניה המערבית הוסכם על כך פה אחד.
[8] tree
הפיצויים האישיים הועברו גם לניצולים זכאים שלא ישבו בישראל ולא היו אזרחים ישראלים.
s-8
iahltwiki_reparations-agreement-8
הפיצויים האישיים הועברו גם לניצולים זכאים שלא ישבו בישראל ולא היו אזרחים ישראלים.
[9] tree
בהסכם נקבע כי גרמניה המערבית תשלם שני שלישים מהפיצויים ואילו גרמניה המזרחית תשלם את השליש הנותר .
s-9
iahltwiki_reparations-agreement-9
בהסכם נקבע כי גרמניה המערבית תשלם שני שלישים מהפיצויים ואילו גרמניה המזרחית תשלם את השליש הנותר.
[10] tree
גרמניה המזרחית סרבה להיות צד בהסכם ולא שילמה פיצויים לישראל או לניצולי השואה .
s-10
iahltwiki_reparations-agreement-10
גרמניה המזרחית סרבה להיות צד בהסכם ולא שילמה פיצויים לישראל או לניצולי השואה.
[11] tree
ב-1991, לאחר איחוד גרמניה, הועלו מספר סעיפים בהסכם לדיון מחדש בעקבות הטענה כי גרמניה המאוחדת ירשה את מחויבויותיה של גרמניה המזרחית (ראו להלן).
s-11
iahltwiki_reparations-agreement-11
ב-1991, לאחר איחוד גרמניה, הועלו מספר סעיפים בהסכם לדיון מחדש בעקבות הטענה כי גרמניה המאוחדת ירשה את מחויבויותיה של גרמניה המזרחית (ראו להלן).
[12] tree
הסכם השילומיםלא נועד להחליף ולא פגע בזכותם של אזרחי ישראל לפיצויים ישירות מממשלת גרמניה המערבית על נזקים שנגרמו להם .
s-12
iahltwiki_reparations-agreement-12
הסכם השילומיםלא נועד להחליף ולא פגע בזכותם של אזרחי ישראל לפיצויים ישירות מממשלת גרמניה המערבית על נזקים שנגרמו להם.
[13] tree
פיצויים אלו כללו רנטות לניצולי השואה , שהיוו תשלום חודשי קבוע לשם מימון הוצאות רפואיות, כפיצוי על הסבל במחנות הריכוז וההשמדה , וכפיצוי על אובדן זכויות בסיסיות כגון הזכות ללימודים לניצולים שהיו ילדים וכדומה .
s-13
iahltwiki_reparations-agreement-13
פיצויים אלו כללו רנטות לניצולי השואה, שהיוו תשלום חודשי קבוע לשם מימון הוצאות רפואיות, כפיצוי על הסבל במחנות הריכוז וההשמדה, וכפיצוי על אובדן זכויות בסיסיות כגון הזכות ללימודים לניצולים שהיו ילדים וכדומה.
[14] tree
גובה הפיצויים נקבע לפי קריטריונים שאמדו את מידת הנזק שנגרם לניצול השואה .
s-14
iahltwiki_reparations-agreement-14
גובה הפיצויים נקבע לפי קריטריונים שאמדו את מידת הנזק שנגרם לניצול השואה.
[15] tree
הסכם השילומים גם לא החליף את המנגנונים להשבת רכוש יהודי שנשדד .
s-15
iahltwiki_reparations-agreement-15
הסכם השילומים גם לא החליף את המנגנונים להשבת רכוש יהודי שנשדד.
[16] tree
חלק מהפיצויים על רכוש הקהילות היהודיות בגרמניה עצמה (בתי כנסת ומבני ציבור שהוחרמו ) ניתן לקהילות שנותרו בגרמניה המערבית .
s-16
iahltwiki_reparations-agreement-16
חלק מהפיצויים על רכוש הקהילות היהודיות בגרמניה עצמה (בתי כנסת ומבני ציבור שהוחרמו) ניתן לקהילות שנותרו בגרמניה המערבית.
[17]
התגבשות הרעיון
s-17
iahltwiki_reparations-agreement-17
התגבשות הרעיון
[18] tree
כבר בתחילת מלחמת העולם השנייה עלה הרעיון שהגרמנים יצטרכו לשלם פיצויים על הרכוש שגזלו מהיהודים ועל הסבל שגרמו להם , ככל הנראה בהשפעת תשלומי העונשין שהוטלו על גרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה .
s-18
iahltwiki_reparations-agreement-18
כבר בתחילת מלחמת העולם השנייה עלה הרעיון שהגרמנים יצטרכו לשלם פיצויים על הרכוש שגזלו מהיהודים ועל הסבל שגרמו להם, ככל הנראה בהשפעת תשלומי העונשין שהוטלו על גרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה.
[19] tree
במהלך מלחמת העולם השנייה החל העסקן היהודי -גרמני שלום רודל אדלר, שניהל את הקרן הבריטית שסייעה ליהודים שנמלטו מהמדינה הנאצית , להעלות רעיון בדבר פיצוי בגין הרכוש היהודי שנותר בגרמניה .
s-19
iahltwiki_reparations-agreement-19
במהלך מלחמת העולם השנייה החל העסקן היהודי-גרמני שלום רודל אדלר, שניהל את הקרן הבריטית שסייעה ליהודים שנמלטו מהמדינה הנאצית, להעלות רעיון בדבר פיצוי בגין הרכוש היהודי שנותר בגרמניה.
[20] tree
אדלר כתב ב-1939 מזכר, שנשלח לאישים בולטים בבריטניה ובארצות הברית , ובו הציע לאסוף מידע על הרכוש היהודי של יהודי גרמניה והמדינות הכבושות לשם קבלת פיצוי כספי עתידי.
s-20
iahltwiki_reparations-agreement-20
אדלר כתב ב-1939 מזכר, שנשלח לאישים בולטים בבריטניה ובארצות הברית, ובו הציע לאסוף מידע על הרכוש היהודי של יהודי גרמניה והמדינות הכבושות לשם קבלת פיצוי כספי עתידי.
[21] tree
מרבית מקבלי המכתבים של אדלר דחו את הצעותיו , מלבד חיים ויצמן שהסכים לפיצוי החומרי המוצע ונפגש גם עם אדלר.
s-21
iahltwiki_reparations-agreement-21
מרבית מקבלי המכתבים של אדלר דחו את הצעותיו, מלבד חיים ויצמן שהסכים לפיצוי החומרי המוצע ונפגש גם עם אדלר.
[22] tree
עם זאת, למרות פעילותם של ויצמן ואדלר , לא התקדם הנושא .
s-22
iahltwiki_reparations-agreement-22
עם זאת, למרות פעילותם של ויצמן ואדלר, לא התקדם הנושא.
[23] tree
ב-1940 קיבל דוד בן-גוריון תזכיר ראשון על כך ובסוף אותה שנה גם ברל כצנלסון דיבר על כך בפומבי .
s-23
iahltwiki_reparations-agreement-23
ב-1940 קיבל דוד בן-גוריון תזכיר ראשון על כך ובסוף אותה שנה גם ברל כצנלסון דיבר על כך בפומבי.
[24] tree
ב-1941 הקים הקונגרס היהודי העולמי את 'המוסד לעניינים יהודיים', שהגדיר בין מטרותיו את השבת הרכוש הגזול ליהודים בתום המלחמה .
s-24
iahltwiki_reparations-agreement-24
ב-1941 הקים הקונגרס היהודי העולמי את 'המוסד לעניינים יהודיים', שהגדיר בין מטרותיו את השבת הרכוש הגזול ליהודים בתום המלחמה.
[25] tree
החל ב-1942 הנושא נידון גם בעיתונות .
s-25
iahltwiki_reparations-agreement-25
החל ב-1942 הנושא נידון גם בעיתונות.
[26] tree
בדצמבר 1942 פעל בתל אביב ארגון פרטי בשם 'יוסטיציה', שרשם דרישות לפיצויים עבור נפגעי הנאצים .
s-26
iahltwiki_reparations-agreement-26
בדצמבר 1942 פעל בתל אביב ארגון פרטי בשם 'יוסטיציה', שרשם דרישות לפיצויים עבור נפגעי הנאצים.
[27] tree
הארגון השתמש בעורכי דין מארצות שונות ובדצמבר אותה שנה ביקש את תמיכת הסוכנות היהודית , אולם היוזמה נדחתה בנימוק ש'המעשה קצת מוקדם יותר מדי' ולא ניתן לדעת מה יהיו 'תנאי השלום '.
s-27
iahltwiki_reparations-agreement-27
הארגון השתמש בעורכי דין מארצות שונות ובדצמבר אותה שנה ביקש את תמיכת הסוכנות היהודית, אולם היוזמה נדחתה בנימוק ש'המעשה קצת מוקדם יותר מדי' ולא ניתן לדעת מה יהיו 'תנאי השלום'.
[28] tree
מעבר לפרסומים הפובליציסטיים , עלה הנושא לדיון בהנהלת הסוכנות היהודית , אז הגוף העליון של התנועה הציונית .
s-28
iahltwiki_reparations-agreement-28
מעבר לפרסומים הפובליציסטיים, עלה הנושא לדיון בהנהלת הסוכנות היהודית, אז הגוף העליון של התנועה הציונית.
[29] tree
במהלך הדיון תבע דוד בן-גוריון, יושב ראש הסוכנות , לקבל בלעדיות על ייצוג העם היהודי .
s-29
iahltwiki_reparations-agreement-29
במהלך הדיון תבע דוד בן-גוריון, יושב ראש הסוכנות, לקבל בלעדיות על ייצוג העם היהודי.
[30] tree
מולו התייצב נחום גולדמן שטען שעל הקונגרס היהודי העולמי לייצג אותם .
s-30
iahltwiki_reparations-agreement-30
מולו התייצב נחום גולדמן שטען שעל הקונגרס היהודי העולמי לייצג אותם.
[31] tree
לסוכנות היהודית נכתבו תזכירים שדנו בבעיות המשפטיות הכרוכות בתביעת פיצויים והייתה מגמה להבטיח שהסוכנות היא זו שתוסמך לייצג את תביעות העם היהודי וכי רוב הפיצויים יופנו לקליטת עולים בארץ ־ישראל.
s-31
iahltwiki_reparations-agreement-31
לסוכנות היהודית נכתבו תזכירים שדנו בבעיות המשפטיות הכרוכות בתביעת פיצויים והייתה מגמה להבטיח שהסוכנות היא זו שתוסמך לייצג את תביעות העם היהודי וכי רוב הפיצויים יופנו לקליטת עולים בארץ־ישראל.
[32] tree
במהלך 1943 פורסמו מספר מאמרים בנושא בעיתון 'הארץ ', וב -1944 פורסמה חוברת העוסקת בנושא .
s-32
iahltwiki_reparations-agreement-32
במהלך 1943 פורסמו מספר מאמרים בנושא בעיתון 'הארץ', וב-1944 פורסמה חוברת העוסקת בנושא.
[33] tree
האחראי לפעולות אלו היה זיגפריד מוזס, כלכלן יוצא גרמניה (שהיה לימים מבקר המדינה הראשון ).
s-33
iahltwiki_reparations-agreement-33
האחראי לפעולות אלו היה זיגפריד מוזס, כלכלן יוצא גרמניה (שהיה לימים מבקר המדינה הראשון).
[34] tree
באותה תקופה היה ידוע על רדיפת יהודים ועל החרמת רכוש בגרמניה ובארצות הכבושות על-ידה , אולם ממדי השואה טרם נודעו ברבים .
s-34
iahltwiki_reparations-agreement-34
באותה תקופה היה ידוע על רדיפת יהודים ועל החרמת רכוש בגרמניה ובארצות הכבושות על-ידה, אולם ממדי השואה טרם נודעו ברבים.
[35] tree
ב-1945, לאחר כניעת גרמניה, הגיש חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית העולמית , תביעה בשם העם היהודי לפיצויים מבעלות הברית .
s-35
iahltwiki_reparations-agreement-35
ב-1945, לאחר כניעת גרמניה, הגיש חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית העולמית, תביעה בשם העם היהודי לפיצויים מבעלות הברית.
[36] tree
בתביעה נטען שרכוש יהודי רב שנגזל בשואה נותר ללא בעלים נוכח ההשמדה הנאצית ולכן הוא שייך לעם היהודי שהוא מייצג.
s-36
iahltwiki_reparations-agreement-36
בתביעה נטען שרכוש יהודי רב שנגזל בשואה נותר ללא בעלים נוכח ההשמדה הנאצית ולכן הוא שייך לעם היהודי שהוא מייצג.
[37] tree
תביעתו של ויצמן הייתה אחת מבין תביעות רבות שהגישו מדינות שונות לבעלות הברית , ששמשו כאפוטרופוסות למדינה הגרמנית .
s-37
iahltwiki_reparations-agreement-37
תביעתו של ויצמן הייתה אחת מבין תביעות רבות שהגישו מדינות שונות לבעלות הברית, ששמשו כאפוטרופוסות למדינה הגרמנית.
[38] tree
הייחוד בתביעתו של ויצמן היה בהיותה תביעה של עם ולא של מדינה.
s-38
iahltwiki_reparations-agreement-38
הייחוד בתביעתו של ויצמן היה בהיותה תביעה של עם ולא של מדינה.
[39] tree
זו גם הייתה הסיבה לדחייתה .
s-39
iahltwiki_reparations-agreement-39
זו גם הייתה הסיבה לדחייתה.
[40] tree
החלטת מדינת ישראל
s-40
iahltwiki_reparations-agreement-40
החלטת מדינת ישראל
[41] tree
מדינת ישראלהוקמה ב-1948 וכשנה לאחר מכן הוקמו שתי מדינות גרמניות חדשות: במערב גרמניה הוקמה הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, בשטח שהיה נתון לשליטה זמנית של ארצות הברית , בריטניה וצרפת ; במזרח גרמניה הוקמה הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית , בשטח שהיה נתון לשליטה זמנית של ברית המועצות .
s-41
iahltwiki_reparations-agreement-41
מדינת ישראלהוקמה ב-1948 וכשנה לאחר מכן הוקמו שתי מדינות גרמניות חדשות: במערב גרמניה הוקמה הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, בשטח שהיה נתון לשליטה זמנית של ארצות הברית, בריטניה וצרפת; במזרח גרמניה הוקמה הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית, בשטח שהיה נתון לשליטה זמנית של ברית המועצות.
[42] tree
בעלות הברית לשעבר החלו במאמצים לשקם את אירופה ולהסתגל למצב הגאו -פוליטי החדש שנקרא לימים המלחמה הקרה .
s-42
iahltwiki_reparations-agreement-42
בעלות הברית לשעבר החלו במאמצים לשקם את אירופה ולהסתגל למצב הגאו-פוליטי החדש שנקרא לימים המלחמה הקרה.
[43] tree
החרם שהוטל על גרמניה על ידי הארגונים היהודיים המשיך להתקיים במדינת ישראל.
s-43
iahltwiki_reparations-agreement-43
החרם שהוטל על גרמניה על ידי הארגונים היהודיים המשיך להתקיים במדינת ישראל.
[44] tree
למשל, בדרכונים החדשים של המדינה הודפס: 'לכל הארצות פרט לגרמניה '.
s-44
iahltwiki_reparations-agreement-44
למשל, בדרכונים החדשים של המדינה הודפס: 'לכל הארצות פרט לגרמניה'.
[45] tree
עם זאת, כיוון שגרמניה המערבית הפכה לחלק בלתי נפרד מגוש מדינות המערב , שישראל שאפה לטפח את קשריה איתו , הקשה החרם על ניהול יחסי החוץ של ישראל.
s-45
iahltwiki_reparations-agreement-45
עם זאת, כיוון שגרמניה המערבית הפכה לחלק בלתי נפרד מגוש מדינות המערב, שישראל שאפה לטפח את קשריה איתו, הקשה החרם על ניהול יחסי החוץ של ישראל.
[46] tree
סוגיית הפיצויים נשארה בתודעה הכללית גם לאחר קום המדינה .
s-46
iahltwiki_reparations-agreement-46
סוגיית הפיצויים נשארה בתודעה הכללית גם לאחר קום המדינה.
[47] tree
ב-10 במאי 1949 כתב מיכאל עמיר, נציג ישראל במדינות בנלוקס, להנהלת משרד החוץ כי התחוללה התאוששות מדהימה של המשק בגרמניה המערבית , ואפשר היה להניח שכוחה לעמוד בתשלום פיצויים, וכי 'זו העת להגיש חשבון לפיצויים על כל ההרס שנגרם , על כל העושק שבוצע ועל כל הרכוש שנשדד '.
s-47
iahltwiki_reparations-agreement-47
ב-10 במאי 1949 כתב מיכאל עמיר, נציג ישראל במדינות בנלוקס, להנהלת משרד החוץ כי התחוללה התאוששות מדהימה של המשק בגרמניה המערבית, ואפשר היה להניח שכוחה לעמוד בתשלום פיצויים, וכי 'זו העת להגיש חשבון לפיצויים על כל ההרס שנגרם, על כל העושק שבוצע ועל כל הרכוש שנשדד'.
[48] tree
כעבור שנה וחצי חזר על הצעתו זו ביתר תוקף.
s-48
iahltwiki_reparations-agreement-48
כעבור שנה וחצי חזר על הצעתו זו ביתר תוקף.
[49] tree
בפברואר 1950 התקבלה החלטה בממשלת ישראל לפתוח במשא ומתן ישיר עם גרמניה המערבית לגבי הפיצויים האישיים (הרנטות ).
s-49
iahltwiki_reparations-agreement-49
בפברואר 1950 התקבלה החלטה בממשלת ישראל לפתוח במשא ומתן ישיר עם גרמניה המערבית לגבי הפיצויים האישיים (הרנטות).
[50] tree
בספטמבר באותה שנה, בהמלצת משרד החוץ , מונתה ועדה מיוחדת לטיפול בעניין הפיצויים האישיים והכלליים .
s-50
iahltwiki_reparations-agreement-50
בספטמבר באותה שנה, בהמלצת משרד החוץ, מונתה ועדה מיוחדת לטיפול בעניין הפיצויים האישיים והכלליים.
[51] tree
ההחלטה לפנות לגרמניה נבעה, בין היתר , מהמצב הכלכלי בארץ .
s-51
iahltwiki_reparations-agreement-51
ההחלטה לפנות לגרמניה נבעה, בין היתר, מהמצב הכלכלי בארץ.
[52] tree
באותה תקופה היה בישראל מחסור חמור מאוד במטבע זר והתברר כי מדיניות הצנע שנועדה לפתור את בעיית המחסור לא צלחה.
s-52
iahltwiki_reparations-agreement-52
באותה תקופה היה בישראל מחסור חמור מאוד במטבע זר והתברר כי מדיניות הצנע שנועדה לפתור את בעיית המחסור לא צלחה.
[53] tree
משרד החוץ והוועדה שמונתה על ידו המליצו לפנות ישירות לגרמניה לשם דיון על הפיצויים הכלליים , בנוסף לפיצויים האישיים .
s-53
iahltwiki_reparations-agreement-53
משרד החוץ והוועדה שמונתה על ידו המליצו לפנות ישירות לגרמניה לשם דיון על הפיצויים הכלליים, בנוסף לפיצויים האישיים.
[54] tree
ההמלצה הובאה לשולחן הממשלה ונדחתה , בפעם הראשונה בדצמבר 1950 ולאחר מכן שוב בינואר 1951.
s-54
iahltwiki_reparations-agreement-54
ההמלצה הובאה לשולחן הממשלה ונדחתה, בפעם הראשונה בדצמבר 1950 ולאחר מכן שוב בינואר 1951.
[55] tree
הדחייה נבעה מההתנגדות לדין ודברים ישיר עם גרמניה והציעה במקום זאת לפנות לבעלות הברית לשעבר כגורם מקשר.
s-55
iahltwiki_reparations-agreement-55
הדחייה נבעה מההתנגדות לדין ודברים ישיר עם גרמניה והציעה במקום זאת לפנות לבעלות הברית לשעבר כגורם מקשר.
[56] tree
לאחר קביעת הממשלה פנה משרד החוץ ב-6 בינואר לארבע בעלות הברית .
s-56
iahltwiki_reparations-agreement-56
לאחר קביעת הממשלה פנה משרד החוץ ב-6 בינואר לארבע בעלות הברית.
[57] tree
הפנייה נומקה ברצון להימנע ממצב של 'הרצחת וגם ירשת' ובטענה שישראל נזקקת לכסף על מנת לקלוט את 'שארית הפליטה '.
s-57
iahltwiki_reparations-agreement-57
הפנייה נומקה ברצון להימנע ממצב של 'הרצחת וגם ירשת' ובטענה שישראל נזקקת לכסף על מנת לקלוט את 'שארית הפליטה'.
[58] tree
שלוש בעלות הברית המערביות השיבו שהן לא יכולות לכפות על גרמניה פיצויים נוספים.
s-58
iahltwiki_reparations-agreement-58
שלוש בעלות הברית המערביות השיבו שהן לא יכולות לכפות על גרמניה פיצויים נוספים.
[59] tree
ברית המועצות לא השיבה.
s-59
iahltwiki_reparations-agreement-59
ברית המועצות לא השיבה.
[60] tree
תשובת בעלות הברית השאירה בידי ישראל אופציה לנהל משא ומתן ישיר עם גרמניה המערבית או לוותר על הפיצויים .
s-60
iahltwiki_reparations-agreement-60
תשובת בעלות הברית השאירה בידי ישראל אופציה לנהל משא ומתן ישיר עם גרמניה המערבית או לוותר על הפיצויים.
[61] tree
לבסוף הורה דוד בן-גוריון, ראש הממשלה , לפתוח במשא ומתן ישיר ובכך בא אל קצו הוויכוח בתוך הממשלה .
s-61
iahltwiki_reparations-agreement-61
לבסוף הורה דוד בן-גוריון, ראש הממשלה, לפתוח במשא ומתן ישיר ובכך בא אל קצו הוויכוח בתוך הממשלה.
[62] tree
ההחלטה נותרה סודית בשלב זה.
s-62
iahltwiki_reparations-agreement-62
ההחלטה נותרה סודית בשלב זה.
[63] tree
באפריל 1951 נפגשו דוד הורוביץ, מנכ'ל משרד האוצר , ומוריס פישר משגרירות ישראל בצרפת עם קנצלר גרמניה המערבית קונראד אדנאואר.
s-63
iahltwiki_reparations-agreement-63
באפריל 1951 נפגשו דוד הורוביץ, מנכ'ל משרד האוצר, ומוריס פישר משגרירות ישראל בצרפת עם קנצלר גרמניה המערבית קונראד אדנאואר.
[64] tree
הפגישה הייתה לא-רשמית וחשאית .
s-64
iahltwiki_reparations-agreement-64
הפגישה הייתה לא-רשמית וחשאית.
[65] tree
בפגישה הביע הקנצלר נכונות לפצות את העם היהודי ולצאת בהכרזה שגרמניה נוטלת על עצמה את האחריות על פשעי הנאצים כלפי העם היהודי .
s-65
iahltwiki_reparations-agreement-65
בפגישה הביע הקנצלר נכונות לפצות את העם היהודי ולצאת בהכרזה שגרמניה נוטלת על עצמה את האחריות על פשעי הנאצים כלפי העם היהודי.
[66] tree
הצהרה זו הייתה אמורה להכשיר את דעת הקהל לקראת פתיחת המגעים הרשמיים והגלויים עם גרמניה המערבית .
s-66
iahltwiki_reparations-agreement-66
הצהרה זו הייתה אמורה להכשיר את דעת הקהל לקראת פתיחת המגעים הרשמיים והגלויים עם גרמניה המערבית.
[67] tree
ב-27 בספטמבר 1951 ניתנה ההצהרה על ידי אדנאואר, מעל במת הבונדסטאג בבון .
s-67
iahltwiki_reparations-agreement-67
ב-27 בספטמבר 1951 ניתנה ההצהרה על ידי אדנאואר, מעל במת הבונדסטאג בבון.
[68] tree
בהצהרתו אמר:
s-68
iahltwiki_reparations-agreement-68
בהצהרתו אמר:
[69] tree
'העם הגרמני ברובו המכריע סלד מן הפשעים שנעשו ביהודים ולא השתתף בהם .
s-69
iahltwiki_reparations-agreement-69
'העם הגרמני ברובו המכריע סלד מן הפשעים שנעשו ביהודים ולא השתתף בהם.
[70] tree
בתקופת הנאציונל -סוציאליזם היו בעם הגרמני רבים שהראו נכונות לסייע לאזרחי ארצם היהודים תוך נטילת סיכון, מטעמי דת, מצפון ובושה בשל הנזק שנגרם לשמה של גרמניה.
s-70
iahltwiki_reparations-agreement-70
בתקופת הנאציונל-סוציאליזם היו בעם הגרמני רבים שהראו נכונות לסייע לאזרחי ארצם היהודים תוך נטילת סיכון, מטעמי דת, מצפון ובושה בשל הנזק שנגרם לשמה של גרמניה.
[71] tree
אולם בשמו של העם הגרמני בוצעו פשעים שלא יתוארו, המחייבים תקנה מוסרית וחומרית '.
s-71
iahltwiki_reparations-agreement-71
אולם בשמו של העם הגרמני בוצעו פשעים שלא יתוארו, המחייבים תקנה מוסרית וחומרית'.
[72] tree
אולם הקנצלר גם סייג את דבריו ואמר כי יש להתחשב גם במגבלות יכולתה של גרמניה, משום שמוטל עליה לדאוג לנפגעי המלחמה , לפליטים ולמגורשים הרבים שמצאו מקלט בתחומה .
s-72
iahltwiki_reparations-agreement-72
אולם הקנצלר גם סייג את דבריו ואמר כי יש להתחשב גם במגבלות יכולתה של גרמניה, משום שמוטל עליה לדאוג לנפגעי המלחמה, לפליטים ולמגורשים הרבים שמצאו מקלט בתחומה.
[73] tree
הוא הודיע כי הממשלה הפדרלית מוכנה לפתור את בעיית הפיצויים החומריים 'יחד עם נציגי היהדות ונציגי מדינת ישראל'.
s-73
iahltwiki_reparations-agreement-73
הוא הודיע כי הממשלה הפדרלית מוכנה לפתור את בעיית הפיצויים החומריים 'יחד עם נציגי היהדות ונציגי מדינת ישראל'.
[74] tree
נוסח ההודעה סוכם קודם לכן עם נחום גולדמן, נשיא הקונגרס היהודי העולמי ועם נציגי ממשלת ישראל.
s-74
iahltwiki_reparations-agreement-74
נוסח ההודעה סוכם קודם לכן עם נחום גולדמן, נשיא הקונגרס היהודי העולמי ועם נציגי ממשלת ישראל.
[75] tree
הבונדסטאג אישר את ההודעה בקימה ודומייה לזכר קורבנות הנאציזם .
s-75
iahltwiki_reparations-agreement-75
הבונדסטאג אישר את ההודעה בקימה ודומייה לזכר קורבנות הנאציזם.
[76] tree
ההודעה אושרה פה אחד על ידי הבונדסטאג ואפשרה את פתיחתו של משא ומתן רשמי.
s-76
iahltwiki_reparations-agreement-76
ההודעה אושרה פה אחד על ידי הבונדסטאג ואפשרה את פתיחתו של משא ומתן רשמי.
[77] tree
כחודש לאחר נאום אדנאואר כינס נחום גולדמן, היו"ר המשותף של הסוכנות היהודית ונשיא הקונגרס היהודי העולמי , פגישה בניו יורק שבה השתתפו נציגיהם של 23 ארגונים יהודיים לאומיים ובינלאומיים ראשיים.
s-77
iahltwiki_reparations-agreement-77
כחודש לאחר נאום אדנאואר כינס נחום גולדמן, היו'ר המשותף של הסוכנות היהודית ונשיא הקונגרס היהודי העולמי, פגישה בניו יורק שבה השתתפו נציגיהם של 23 ארגונים יהודיים לאומיים ובינלאומיים ראשיים.
[78] tree
המשתתפים הבהירו כי שיחות אלו אמורות להיות מוגבלות לתביעות חומריות בלבד, וכך נולדה ועידה בנוגע לתביעות יהודיות חומריות כנגד גרמניה שנקראה ועידת התביעות .
s-78
iahltwiki_reparations-agreement-78
המשתתפים הבהירו כי שיחות אלו אמורות להיות מוגבלות לתביעות חומריות בלבד, וכך נולדה ועידה בנוגע לתביעות יהודיות חומריות כנגד גרמניה שנקראה ועידת התביעות.
[79] tree
בדצמבר של אותה שנה נחשפה הבקשה הישראלית מגרמניה לפיצויים והיא נדונה בהנהלת הסוכנות היהודית , בוועדת החוץ והביטחון ובממשלה .
s-79
iahltwiki_reparations-agreement-79
בדצמבר של אותה שנה נחשפה הבקשה הישראלית מגרמניה לפיצויים והיא נדונה בהנהלת הסוכנות היהודית, בוועדת החוץ והביטחון ובממשלה.
[80] tree
ב-6 בינואר 1952 עלה ההסכם לסדר יומה של הכנסת השנייה , ולאחר שלושה ימי דיון נערכה הצבעה במליאה .
s-80
iahltwiki_reparations-agreement-80
ב-6 בינואר 1952 עלה ההסכם לסדר יומה של הכנסת השנייה, ולאחר שלושה ימי דיון נערכה הצבעה במליאה.
[81] tree
ההחלטה שהתקבלה הייתה לייפות את כוחה של הממשלה לנהל את המשא ומתן .
s-81
iahltwiki_reparations-agreement-81
ההחלטה שהתקבלה הייתה לייפות את כוחה של הממשלה לנהל את המשא ומתן.
[82] tree
ההחלטה התקבלה ברוב של 61 חברי כנסת מול 50 מתנגדים ו-6 נמנעים.
s-82
iahltwiki_reparations-agreement-82
ההחלטה התקבלה ברוב של 61 חברי כנסת מול 50 מתנגדים ו-6 נמנעים.
[83] tree
3 חברי כנסת נעדרו.
s-83
iahltwiki_reparations-agreement-83
3 חברי כנסת נעדרו.
[84] tree
בייפוי כוחה של הממשלה תמכו 45 חברי הכנסת של מפא'י ו-6 מתוך שמונת החברים בהפועל המזרחי .
s-84
iahltwiki_reparations-agreement-84
בייפוי כוחה של הממשלה תמכו 45 חברי הכנסת של מפא'י ו-6 מתוך שמונת החברים בהפועל המזרחי.
[85] tree
הקואליציה ככלל , ומפלגות מפא'י ו'הפועל המזרחי ' בנפרד , נתנו לחברים ניצולי השואה חופש הצבעה, כדי לא להעמידם בדילמה מוסרית.
s-85
iahltwiki_reparations-agreement-85
הקואליציה ככלל, ומפלגות מפא'י ו'הפועל המזרחי' בנפרד, נתנו לחברים ניצולי השואה חופש הצבעה, כדי לא להעמידם בדילמה מוסרית.
[86] tree
חופש ההצבעה ניתן רק לאחר שהתברר לבן -גוריון שקיים רוב התומך בהחלטה .
s-86
iahltwiki_reparations-agreement-86
חופש ההצבעה ניתן רק לאחר שהתברר לבן-גוריון שקיים רוב התומך בהחלטה.
[87] tree
המחאה נגד ההסכם
s-87
iahltwiki_reparations-agreement-87
המחאה נגד ההסכם
[88] tree
מרגע חשיפת המשא ומתן הישיר עם גרמניה, בדצמבר 1951, הייתה הארץ כמרקחה .
s-88
iahltwiki_reparations-agreement-88
מרגע חשיפת המשא ומתן הישיר עם גרמניה, בדצמבר 1951, הייתה הארץ כמרקחה.
[89] tree
היה זה אחד מהוויכוחים הסוערים שידעה המדינה בכלל והכנסת בפרט .
s-89
iahltwiki_reparations-agreement-89
היה זה אחד מהוויכוחים הסוערים שידעה המדינה בכלל והכנסת בפרט.
[90] tree
שני עיתוני הערב , 'מעריב' ו'ידיעות אחרונות', נקטו עמדה ברורה נגד השילומים .
s-90
iahltwiki_reparations-agreement-90
שני עיתוני הערב, 'מעריב' ו'ידיעות אחרונות', נקטו עמדה ברורה נגד השילומים.
[91] tree
המחאה הגיעה לשיאה ב-7 בינואר 1952, כשההסכם עלה לסדר יומה של הכנסת .
s-91
iahltwiki_reparations-agreement-91
המחאה הגיעה לשיאה ב-7 בינואר 1952, כשההסכם עלה לסדר יומה של הכנסת.
[92] tree
מתנגדי ההסכם קיימו הפגנה שבה השתתפו מפגינים רבים מאוד (יחסית לגודל האוכלוסייה באותה תקופה).
s-92
iahltwiki_reparations-agreement-92
מתנגדי ההסכם קיימו הפגנה שבה השתתפו מפגינים רבים מאוד (יחסית לגודל האוכלוסייה באותה תקופה).
[93] tree
ההפגנה החלה בכיכר ציון בירושלים , וצעדה לבניין הכנסת (אז בבית פרומין, מרחק דקות הליכה מהכיכר ).
s-93
iahltwiki_reparations-agreement-93
ההפגנה החלה בכיכר ציון בירושלים, וצעדה לבניין הכנסת (אז בבית פרומין, מרחק דקות הליכה מהכיכר).
[94] tree
יושב-ראש מפלגת חרות, חבר הכנסת מנחם בגין, שנאם בהפגנה , דיבר בחריפות רבה נגד הממשלה :
s-94
iahltwiki_reparations-agreement-94
יושב-ראש מפלגת חרות, חבר הכנסת מנחם בגין, שנאם בהפגנה, דיבר בחריפות רבה נגד הממשלה:
[95] tree
בגין קרא לאי -תשלום מיסים ולמרי אזרחי, גם אם משתתפיו יילקחו ל'מרתפי עינויים' ול 'מחנות ריכוז', וגם אם ישלמו בחייהם .
s-95
iahltwiki_reparations-agreement-95
בגין קרא לאי-תשלום מיסים ולמרי אזרחי, גם אם משתתפיו יילקחו ל'מרתפי עינויים' ול'מחנות ריכוז', וגם אם ישלמו בחייהם.
[96] tree
לאחר דבריו של בגין החל ההמון לצעוד לעבר הכנסת.
s-96
iahltwiki_reparations-agreement-96
לאחר דבריו של בגין החל ההמון לצעוד לעבר הכנסת.
[97] tree
על הכנסת הופקדו שוטרים רבים שפרסו סביבה גדרות תיל והציבו ברחובות מחסומים רבים.
s-97
iahltwiki_reparations-agreement-97
על הכנסת הופקדו שוטרים רבים שפרסו סביבה גדרות תיל והציבו ברחובות מחסומים רבים.
[98] tree
חרף ניסיונות המשטרה לבלום את המפגינים באלות ובגז מדמיע, הגיעו המפגינים למפתן הכנסת והשליכו אבנים לתוך אולם המליאה .
s-98
iahltwiki_reparations-agreement-98
חרף ניסיונות המשטרה לבלום את המפגינים באלות ובגז מדמיע, הגיעו המפגינים למפתן הכנסת והשליכו אבנים לתוך אולם המליאה.
[99] tree
במהלך ההפגנה נפצעו כמאה שוטרים, ח'כ חנן רובין נפגע מאבן בראשו ועוד מספר חברי כנסת שרסיסי החלונות המנופצים פגעו בהם .
s-99
iahltwiki_reparations-agreement-99
במהלך ההפגנה נפצעו כמאה שוטרים, ח'כ חנן רובין נפגע מאבן בראשו ועוד מספר חברי כנסת שרסיסי החלונות המנופצים פגעו בהם.
[100] tree
עיתון 'הארץ ' תיאר את רחבת הכנסת באותו היום כ'שדה קרב'.
s-100
iahltwiki_reparations-agreement-100
עיתון 'הארץ' תיאר את רחבת הכנסת באותו היום כ'שדה קרב'.

Edit as list • Text view • Dependency trees