Universal Dependencies - Hebrew - IAHLTwiki

s-1

iahltwiki_holy-sepulchre-1

כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש - בלטינית: Sanctum Sepulchrum; או כנסיית התחייה - ביוונית: Ναός της Αναστάσεως, בערבית: كنيسة القيامة) היא כנסייה גדולה, הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו.

s-2

iahltwiki_holy-sepulchre-2

הכנסייה שוכנת ברובע הנוצרי של העיר העתיקה בירושלים, בסוף ה'ויה דולורוזה' ('נתיב הייסורים').

s-3

iahltwiki_holy-sepulchre-3

בין כותלי הכנסייה יש אתר המזוהה כגבעת הגולגולתא הנזכרת בברית החדשה: 'וַיְהִי כַּאֲשֶר בָּאוּ אֶל הַמָקוֹם הַנִקְרָא גָלְגֹלְתָא, וַיִצְלְבוּ אֹתוֹ שָם'.

s-4

iahltwiki_holy-sepulchre-4

מאז המאה ה-4 לספירה משמשת הכנסייה, הנחשבת לאחת הכנסיות החשובות והקדושות ביותר לכל הנוצרים בעולם, כמוקד עלייה לרגל לצליינים מכל רחבי העולם.

s-5

iahltwiki_holy-sepulchre-5

זיהוי האתר

s-6

iahltwiki_holy-sepulchre-6

על פי המסורת הנוצרית שימש אתר הכנסייה כמקום ההתרחשות של כמה מהאירועים האחרונים בחיי ישו.

s-7

iahltwiki_holy-sepulchre-7

ראשית, הנצרות זיהתה מקום זה עם הגבעה עליה נצלב ישו, שהברית החדשה מכנה בשם 'גולגולתא': .

s-8

iahltwiki_holy-sepulchre-8

לאחר הורדת גופתו של ישו מן הצלב היא נטמנה בקבר חצוב בסלע בחלקת הקבורה של יוסף הרמתי.

s-9

iahltwiki_holy-sepulchre-9

הקבורה בקבר של אדם זר נדרשה מחמת איסור הלנת המת בהלכה היהודית.

s-10

iahltwiki_holy-sepulchre-10

שלושה ימים לאחר הקבורה הגיעו לקבר מרים, אם ישו ומרים המגדלית ומצאוהו פתוח וריק.

s-11

iahltwiki_holy-sepulchre-11

הברית החדשה אינה מספקת תיאור ברור של מקום הצליבה.

s-12

iahltwiki_holy-sepulchre-12

זיהוי מקום הצליבה והקבורה המשוער, כמקובל עד ימינו, מיוחס להלנה, אם הקיסר הרומי קונסטנטינוס, אשר ביקרה בירושלים שלוש מאות שנים אחרי מות ישו, ב-326.

s-13

iahltwiki_holy-sepulchre-13

מורה דרך מקומי הוביל את הלנה למקום הקבורה שהיה מוסכם על המאמינים אז, וכן הצביע בפניה על שרידים של הצלב האמיתי - לפי המסורת באותה עת.

s-14

iahltwiki_holy-sepulchre-14

בעקבות כך קידשה הלנה את המקום, שם הורה הקיסר, כעבור זמן, להקים כנסייה לציון אתר הקבר הקדוש - היא 'כנסיית הקבר'.

s-15

iahltwiki_holy-sepulchre-15

גילוי שרידי הצלב נתפש כעדות לאדיקותו הדתית של הקיסר קונסטנטינוס.

s-16

iahltwiki_holy-sepulchre-16

המצדדים כיום בזיהוי האתר כמקום הצליבה נסמכים על מחקר היסטורי ועל ממצאים ארכאולוגיים, על פיהם במקום זה הייתה מחצבה נטושה, המתוארכת למאות ה-8 וה-9 לפנה'ס.

s-17

iahltwiki_holy-sepulchre-17

המקום כולו השתרע מחוץ ל'חומה השנייה' של העיר, בשנות העשרים והשלושים של המאה הראשונה לספירה - זמן צליבתו המשוער של ישו.

s-18

iahltwiki_holy-sepulchre-18

ייתכן כי איכותו הירודה של הסלע בגבעת הגולגולתא כאבן בנייה הייתה הסיבה לנטישת המחצבה, ולשימוש בה כאתר צליבה - וכך נשתמר המקום.

s-19

iahltwiki_holy-sepulchre-19

גם זיהויו כאתר הקבורה מתקבל על הדעת, כיוון שנמצאו במקום עוד כוכי קבורה יהודיים, חצובים בסלע, מתקופת בית שני.

s-20

iahltwiki_holy-sepulchre-20

בימינו, לא כל הנוצרים מקבלים את זיהוי המקום הזה כאתר הקבורה.

s-21

iahltwiki_holy-sepulchre-21

מספר זרמים פרוטסטנטיים גורסים שכנסיית הקבר לא מתאימה למסופר בברית החדשה, שם מתוארים גבעה וגן.

s-22

iahltwiki_holy-sepulchre-22

לכן, הפרוטסטנטים מזהים את גבעת הגולגולתא עם 'גן הקבר' - מערת קבורה חצובה השוכנת כקילומטר מצפון לכנסיית הקבר, מחוץ לחומות העיר העתיקה.

s-23

iahltwiki_holy-sepulchre-23

גרסה זו לגבי מקום הגולגולתא חדשה יחסית והתקבעה בשלהי המאה ה-19.

s-24

iahltwiki_holy-sepulchre-24

יצוין כי מחקר מודרני שנערך בשנות ה-70 של המאה ה-20 תיארך את הקברים שבגן הקבר לתקופת בית ראשון, היינו - מאות שנים לפני תקופתו של ישו.

s-25

iahltwiki_holy-sepulchre-25

מתחם הכנסייה לפני הקמתה

s-26

iahltwiki_holy-sepulchre-26

לפי המחקר הארכאולוגי, באזור בו עומדת כיום כנסיית הקבר פעלה כנראה עד תקופת הבית השני מחצבה.

s-27

iahltwiki_holy-sepulchre-27

קונראד שיק מציין במחקרו הראשוני על הכנסייה את הימצאותה של מערת קבורה חצובה, מתוארכת לתקופת הבית הראשון, בסמוך לקיר הדרומי של הכנסייה.

s-28

iahltwiki_holy-sepulchre-28

מערה זו כללה חלל שבקירותיו נחצבו מדפי קבורה.

s-29

iahltwiki_holy-sepulchre-29

החלל נהרס כנראה בשלהי המאה ה-19, תוך כדי בניית בור מים במקום.

s-30

iahltwiki_holy-sepulchre-30

שטח זה שכן, כאמור לעיל, מחוץ לחומות העיר ירושלים.

s-31

iahltwiki_holy-sepulchre-31

בתקופה הרומית, לאחר בניית 'החומה השלישית', הוכלל השטח בתוך תחומי העיר.

s-32

iahltwiki_holy-sepulchre-32

כחלק מבנייתה המחודשת של ירושלים כ'איליה קפיטולינה', הוקם בשטח זה ה'פורום' העירוני ובו מקדש לאלה אפרודיטי.

s-33

iahltwiki_holy-sepulchre-33

על פי המסורת הנוצרית נהרס המקדש לאחר ביקורה של הלנה, אם הקיסר קונסטנטינוס, אחרי שהיא 'גילתה את שרידי הצלב האמיתי' עליו נצלב ישו.

s-34

iahltwiki_holy-sepulchre-34

אליבא דקואנון (Coüasnon), מבנה הבזיליקה של העיר שעמד בפורום זה, פורק ונבנה מחדש כבזיליקה של הכנסייה - (ה'מרטיריון') - בסמוך לסלע הצליבה, ולמבנה הקבר.

s-35

iahltwiki_holy-sepulchre-35

הגם שאין הוכחות לטענה זו, היא התקבלה כסבירה על דעתם של חוקרים שונים.

s-36

iahltwiki_holy-sepulchre-36

מתחת לספינה מופיעה כתובת לטינית: 'DOMINE IVIMUS' ('אלוהים, הלכנו').

s-37

iahltwiki_holy-sepulchre-37

התקופה הביזנטית

s-38

iahltwiki_holy-sepulchre-38

בתחילת התקופה הביזנטית בארץ ישראל הוחל בבניית כנסייה לציון מקום צליבתו, קבורתו וקימתו לתחייה של ישו.

s-39

iahltwiki_holy-sepulchre-39

מפעל בנייה נרחב זה החל בעקבות בקשתו של בישוף ירושלים מהקיסר בוועידת הכנסייה בניקאה, ב-325, לחשוף את קבר ישו.

s-40

iahltwiki_holy-sepulchre-40

אדריכל הכנסייה, שנבנתה בין השנים 326–335, היה אמן ממוצא סורי או ארצישראלי, בשם זנוביוס.

s-41

iahltwiki_holy-sepulchre-41

הכנסייה מוקמה על תוואי רחוב ה'קארדו', הנמתח משער שכם אל שער ציון.

s-42

iahltwiki_holy-sepulchre-42

שורת מדרגות הובילו דרך שלושה פתחים לאטריום מלבני ממנו נכנסו המבקרים אל בזיליקה גדולה בעלת חמישה סטווים, גדולה כפליים מהכנסייה הנוכחית, בה נערכו טקסי הליטורגיה וטקסים אחרים.

s-43

iahltwiki_holy-sepulchre-43

בצדה המערבי של הבזיליקה ניצב אפסיס גדול, מכוון מערבה אל מערת הקבר, ובו עמדו 12 עמודים, כמניין שנים-עשר השליחים של ישו.

s-44

iahltwiki_holy-sepulchre-44

מהבזיליקה נכנסו המבקרים לחצר קטורה (ללא גג), שהייתה מוקפת בסטווים של עמודים, המכונה 'הגן הקדוש', ובפינתה הדרום-מזרחית התנשא סלע הגולגולתא, שעוצב בעבודת חציבה.

s-45

iahltwiki_holy-sepulchre-45

גבעה זו הייתה מקושטת ועמד עליה צלב מעוטר (Crux gemmata), תרומתו של הקיסר תיאודוסיוס השני.

s-46

iahltwiki_holy-sepulchre-46

מן החצר נכנסו המבקרים ל'אנסטאזיס' (ביוונית: מקום התחייה) - אולם גדול ועגול הבנוי בצורת רוטונדה, במרכזו ניצב הקבר בתוך אדיקולה (היכלית).

s-47

iahltwiki_holy-sepulchre-47

חלק זה נבנה, ככל הנראה, בשני שלבים: בתחילה היה קטור (חסר גג), ובשלב מאוחר יותר נוספה לו כיפה גדולה.

s-48

iahltwiki_holy-sepulchre-48

חפירה שנערכה בשטח הפטריארכיה הקופטית ב-1997, באזור שמצפון לכנסייה הנוכחית, חשפה שרידי מבנה ריבועי באורך 16 מטר העשוי מאבני גזית.

s-49

iahltwiki_holy-sepulchre-49

המבנה תוארך למאות 4–5 לספירה והארכאולוגים מעריכים כי שימש כאחד ממבני הספח של הכנסייה, כגון בפטיסטריום, עליו היה ידוע מכתבי הצליינים.

s-50

iahltwiki_holy-sepulchre-50

לאורך התקופה הביזנטית שופץ המבנה מספר פעמים; את השיפוץ הנרחב ביותר ערך, כנראה, יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית, במחצית השנייה של המאה ה-6.

s-51

iahltwiki_holy-sepulchre-51

מבנה זה היה ללא ספק המבנה החשוב והמרכזי ביותר בירושלים באותה תקופה.

s-52

iahltwiki_holy-sepulchre-52

עדות לכך ניתן למצוא ב'מפת מידבא' המתוארכת למאות 6–7 לספירה, שבה מוצגת כנסיית הקבר במרכז ירושלים.

s-53

iahltwiki_holy-sepulchre-53

בחירת התאריך ביום זה מסמל את ניצחונה של הנצרות על הפגניות.

s-54

iahltwiki_holy-sepulchre-54

התקופה הפרסית והערבית הקדומה

s-55

iahltwiki_holy-sepulchre-55

עם כיבוש ירושלים בידי הפרסים ב-614 נהרסה הכנסייה כמעט כליל, ונשארו ממנה רק שרידים דלים.

s-56

iahltwiki_holy-sepulchre-56

עם זאת, המוסלמים לא נגעו לרעה בכנסייה, כחלק ממדיניות הסובלנות הכללית בה נהגו כלפי בני דתות אחרות שכבשו, במיוחד כלפי עמי הספר.

s-57

iahltwiki_holy-sepulchre-57

מסופר אף כי כובש הארץ המוסלמי עומר בן אל-ח'טאב, סר לכנסייה לאחר כיבושה והתפלל בכבוד רב מול פתחה - ולא בתוכה, כדי שהכנסייה לא תהפוך לקדושה למוסלמים וייווצרו מריבות על שטחה.

s-58

iahltwiki_holy-sepulchre-58

לפי סיפור זה, במקום בו התפלל עומר נבנה מסגד עומר, השוכן עד היום ליד כנסיית הקבר.

s-59

iahltwiki_holy-sepulchre-59

סובלנות דומה לא אפיינה שליטים מוסלמים אחרים, ובשנת 1009 ציווה הח'ליפה הקנאי אל-חאכם באמר אללה להרוס את הכנסייה.

s-60

iahltwiki_holy-sepulchre-60

לפי עדותו של אולריך (Ulrich), בישוף העיר אורליאן על טקס 'שבת האור', עדות המתוארכת בין השנים 1025–1028, בתקופה זו שוקם לכל הפחות מבנה האדיקולה.

s-61

iahltwiki_holy-sepulchre-61

ב-1033 פקדה רעידת אדמה חזקה את ירושלים, בעטיה נהרסו מבנים רבים בעיר, ובהם מבנה כנסיית הקבר.

s-62

iahltwiki_holy-sepulchre-62

בעקבות כך התירו הפאטימים (שליטי הארץ המוסלמים) לנוצרים לשקם את כנסייתם.

s-63

iahltwiki_holy-sepulchre-63

הקיסר הביזנטי מונומכוס (Constantine IX Monomachos) ניצל היתר זה, ואחרי 1042 עברה הכנסייה שיפוץ יסודי ביוזמתו ובמימונו.

s-64

iahltwiki_holy-sepulchre-64

מתקופתו של מונומכוס נותרו שרידים בכנסייה.

s-65

iahltwiki_holy-sepulchre-65

כנראה כבר בתקופתו נבנו שלוש הקפלות ממערב לחצר הכנסייה.

s-66

iahltwiki_holy-sepulchre-66

אלה שייכות בשנות האלפיים ליוונים.

s-67

iahltwiki_holy-sepulchre-67

בקשתות הבתולה ישנם עמודים מתקופתו, ובמספר מקומות מצויים שרידים של בנייה ביזנטית אופיינית לתקופה: לבנים דקות ובינן מילוי (למשל בקפלת אדם, או בכניסה לקתוליקון מהצד החיצוני).

s-68

iahltwiki_holy-sepulchre-68

למעשה, המקום היחיד בו יש קפלה שהיא חיקוי של בניית מונומכוס - הוא הקפלה היוונית בדיר אברהם (המנזר היווני ממזרח לחצר הכנסייה).

s-69

iahltwiki_holy-sepulchre-69

התקופה הצלבנית והממלוכית

s-70

iahltwiki_holy-sepulchre-70

ב-1099 כבשו הצלבנים את ירושלים לתקופה של 88 שנים, במהלכה הם שיפצו את הכנסייה, פיארו אותה אף יותר ממונומכוס, ולמעשה מבנה הכנסייה היום מושתת רובו ככולו על הבנייה הצלבנית מאז.

s-71

iahltwiki_holy-sepulchre-71

צליין אנגלו-סקסי בשם סאוולף (Saewulf), שביקר בארץ ישראל בין 1102–1103, מתאר בזיכרונותיו את הכנסייה: הרוטונדה, על פי תיאורו, הייתה בעלת גג פתוח או פתוח למחצה.

s-72

iahltwiki_holy-sepulchre-72

סאוולף גם מציין בחיבורו מסורות שונות שנוצרו סביב חלל הכנסייה במשך מאות השנים, המצוינות באתרים שבתוך הכנסייה ומאזכרות אירועים שונים מחיי ישו - לדוגמה, תא המאסר של ישו, העמוד אליו נקשר ועונה, ועוד.

s-73

iahltwiki_holy-sepulchre-73

את הכנסייה המחודשת חנכה המלכה הצלבנית מליסנדה, בתו של בלדווין השני, ב-1149 - שנת היובל לכיבוש העיר בידי הצלבנים.

s-74

iahltwiki_holy-sepulchre-74

כתובת שנחצבה בקשת באזור הגולגולתא מציינת את חנוכת הכנסייה ב-15 ביולי 1149: 'מקום זה הוא קדוש, מקודש על ידי דמו של ישו.

s-75

iahltwiki_holy-sepulchre-75

באמצעות הקידוש שלנו [את המקום] איננו מוסיפים דבר לקדושתו.

s-76

iahltwiki_holy-sepulchre-76

כנסיית הקבר הצלבנית הייתה קטנה בהרבה, וכללה בשטחה רק את חצר הגולגולתא ואת הרוטונדה.

s-77

iahltwiki_holy-sepulchre-77

הצלבנים ויתרו למעשה על הבזיליקה הגדולה, אך קירו את הכנסייה כולה.

s-78

iahltwiki_holy-sepulchre-78

גם כיוון הכניסה השתנה, ובמקום להיכנס ממזרח - החלו המבקרים להשתמש בכניסה חדשה מדרום, דרך חצר חיצונית.

s-79

iahltwiki_holy-sepulchre-79

עם זאת, נוכחותו של שער כניסה צלבני ברחוב הנוצרים מעיד על כניסה לכנסייה ממערב שהתקיימה לפחות בין כיבוש ירושלים לבין חנוכת הכנסייה.

s-80

iahltwiki_holy-sepulchre-80

צידו הפנימי של שער זה (המכונה גם 'קשת מרים') נמצא באזור שבשליטת הפרנציסקנים.

s-81

iahltwiki_holy-sepulchre-81

משמאל לפתח הכניסה הוקם מגדל פעמונים ששרד רק בחלקו התחתון, ואילו מצד ימין נבנו מדרגות אל הגולגולתא.

s-82

iahltwiki_holy-sepulchre-82

סביב האדיקולה הוקמה רוטונדה חדשה, בעלת אמבולטוריום המופרד בעזרת 18 עמודים מהחלל שמסביב הקבר.

s-83

iahltwiki_holy-sepulchre-83

בכנסייה הוקמו אז גם קפלות שונות, שייצגו דמויות ואירועים מחיי ישו, וביקור בהן נחשב לביקור באתר 'האמיתי'.

s-84

iahltwiki_holy-sepulchre-84

תיאור הכנסייה מופיע בכתבי יד שונים מן התקופה כמו מפת קמבריי, כשלצידה מכלול המסדר ההוספיטלרי.

s-85

iahltwiki_holy-sepulchre-85

ב־2 באוקטובר 1187, לאחר 88 שנות שליטה צלבנית, כבשו המוסלמים בראשות צלאח א-דין את ירושלים.

s-86

iahltwiki_holy-sepulchre-86

צלאח א-דין החליט להותיר על כנה את כנסיית הקבר, כדי למנוע פריצה של מסעי צלב נוספים, ולהתיר התיישבות נוצרים בעיר, למרות הטבח שבוצע בתושביה המוסלמים (והיהודים) של העיר בעת הכיבוש הצלבני.

s-87

iahltwiki_holy-sepulchre-87

הוא הפקיד את מפתחות הכנסייה בידי משפחת ג'ודה, כאשר משפחת נוסייבה אחראית עד היום על פתיחת הכנסייה וסגירתה.

s-88

iahltwiki_holy-sepulchre-88

שתי המשפחות הן מוסלמיות.

s-89

iahltwiki_holy-sepulchre-89

בתקופה הממלוכית הוגבל חופש הפולחן הנוצרי והיהודי באופן כללי, וזאת על ידי איסור בנייה ושיפוץ של מבני תפילה קיימים ('חוקי עומר').

s-90

iahltwiki_holy-sepulchre-90

בעקבות כך לא יכלו הנוצרים לשפץ את כנסיית הקבר.

s-91

iahltwiki_holy-sepulchre-91

בתקופה העות'מאנית התירו שליטי העיר לנוצרים לבצע תיקונים וחיזוקים קלים במבנה הכנסייה, אך מאידך הפקידו את מפתחות הכנסייה בידי משפחת ג'ודה המוסלמית.

s-92

iahltwiki_holy-sepulchre-92

במשך תקופות ארוכות גבו בשל כך המוסלמים 'דמי כניסה' מהמבקרים בכנסייה, ובימים שבהם גבר המתח בין הנוצרים והמוסלמים בירושלים, הם סירבו לפתוח את דלתות הכנסייה למשך ימים ולעיתים שבועות.

s-93

iahltwiki_holy-sepulchre-93

נזירים שהתגוררו בתוך הכנסייה 'נכלאו' למעשה בשל כך, ולולא חבריהם מבחוץ שהגניבו להם אוכל ומים דרך חלון, היו בוודאי גוועים ברעב.

s-94

iahltwiki_holy-sepulchre-94

התקופה העות'מאנית

s-95

iahltwiki_holy-sepulchre-95

תיאורי עולי רגל רבים מן המאה ה-19 מספרים על ההזנחה של המבנה תחת השלטון העות'מאני.

s-96

iahltwiki_holy-sepulchre-96

הסופר האמריקאי הרמן מלוויל ביקר בכנסייה בשנת 1857 ותיאר את ההזנחה ששררה בסביבתה.

s-97

iahltwiki_holy-sepulchre-97

על פי זיכרונותיו 'לגלוג ובוז צורב וחוסר אמונה מושלים בכנסיית-הקבר, והרפש מציף בסרחון כל קרן ופינה, ונחיל רוכלים חמוש באלף תחבולות מוכר לך צלבים ומזכרות זולות'.

s-98

iahltwiki_holy-sepulchre-98

דברים בסגנון דומה אפשר למצוא בזיכרונותיהם של מבקרים אחרים מאותה תקופה ובהם מארק טוויין, בנג'מין דיזראלי ואחרים.

s-99

iahltwiki_holy-sepulchre-99

בשנת 1808 פרצה בכנסייה שרפה משמעותית ביותר שפגעה בה קשות.

s-100

iahltwiki_holy-sepulchre-100

על פי טענתו של קוסט (Cust), שכתב את הדו'ח על הסטטוס קוו במקומות הקדושים, החלה השרפה בגלריה הארמנית של הכנסייה (מדרום לקבר הקדוש), ונגרמה על ידי נזיר שיכור שאף ניסה לכבות אותה בשיכר (כיוון שחשב שמדובר במים).