| s-1
| פסקת התגברות היא סעיף בחוק יסוד המאפשר לכנסת לתת תוקף לחקיקה הסותרת חוק יסוד זה. |
| s-2
| מטרתה של פסקת התגברות, לפי תומכיה , היא לאזן את הכוח הרב שבידי בית המשפט העליון מאז המהפכה החוקתית וליצור דיאלוג חוקתי בין הרשויות , שיש ביניהן הפרדה. |
| s-3
| מתנגדי הוספת הפסקה טוענים כי בית המשפט העליון נוהג באיפוק מספק בפסילת חוקים, וכי מתן אפשרות לכנסת לחוקק מחדש חוקים שנפסלו על ידי בית המשפט , ובפרט אם הדבר נעשה ברוב קטן, ירוקן מתוכן את הביקורת השיפוטית על חוקי הכנסת . |
| s-4
| בשנת 1994 נחקקה פסקת התגברות כתיקון לחוק יסוד: חופש העיסוק (סעיף 8 לחוק היסוד ). |
| s-5
| במהלך השנים עלו הצעות להוסיף פסקה דומה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו , וכן הוצעה הסדרה כללית של סוגיה זו בהצעת חוק יסוד: החקיקה . |
| s-6
| הצעות אלה לא הבשילו לחוק . |
| s-7
| בחוק יסוד : חופש העיסוק |
| s-8
| ערך מורחב – חוק בשר ומוצריו |
| s-9
| בשנת 1993 פסק בג'ץ כי ההסדר (הזמני ) שמנע מחברת 'מיטראל' ייבוא בשר שאינו כשר אינו ענייני ודינו להתבטל. |
| s-10
| הערה זו חידדה את ההבנה אצל חברי הכנסת כי גם חקיקה ראשית בחוק רגיל שתסדיר את הסטטוס קוו שמנע ייבוא בשר טרף לישראל צפויה להתבטל בבית המשפט . |
| s-11
| כדי למנוע את המשבר יעץ המשנה לנשיא בית המשפט העליון , אהרן ברק, להוסיף לחוק היסוד פסקת התגברות. |
| s-12
| כמודל לסעיף זה שימשה ההוראה בצ'רטר הקנדי לזכויות וחירויות (Canadian Charter of Rights and freedoms), שנחקק בשנת 1982, כחלק מתהליך של היפרדות חוקתית של קנדה מבריטניה , בהובלת ראש ממשלת קנדה פייר אליוט טרודו. |
| s-13
| טרודו ביקש לכונן מגילת זכויות חוקתית במודל דומה למגילת הזכויות שבחוקת ארצות הברית , אך נתקל בהתנגדות מצד חלק מהפרובינציות . |
| s-14
| ההתנגדות נבעה הן מהתפיסה הקנדית -בריטית המסורתית של עליונות המחוקק , והן מחששן של הפרובינציות מפני חוקה פדרלית שתחליש את ריבונותן . |
| s-15
| לאחר משא ומתן סוכם על פשרה לפיה לצ'רטר הזכויות תתווסף פסקת התגברות, המעניקה יכולת למחוקק הפדרלי ולמחוקקים בפרובינציות לחוקק חוק המנוגד להוראת החוקה . |
| s-16
| תוקפו של חוק כזה יהיה עד חמש שנים (תקופת כהונה טיפוסית של הרשות המחוקקת של כל פרובינציה), אך הוא ניתן להארכה . |
| s-17
| באשר לעובדה כי פסקת התגברות קיימת בחוק יסוד: חופש העיסוק אך לא בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו סבר נשיא בית המשפט העליון , אהרן ברק, כי 'זוהי ללא ספק אנומליה, אשר ההסבר היחיד לה הוא היסטורי. |
| s-18
| אין כל צידוק ענייני להבחין בין הזכויות השונות מנקודת מבט זו. |
| s-19
| אכן המודל הקנדי - אשר ממנו נתקבלה ההשראה החוקתית - אינו מבחין בין זכויות האדם השונות '. |
| s-20
| בג'ץ אישר את החוק ואת השימוש בפסקת ההתגברות . |
| s-21
| השופטים קבעו עוד כי בתנאים מסוימים, גם פגיעה אגבית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו תחסה תחת הגנת פסקת ההתגברות שבחוק יסוד: חופש העיסוק . |
| s-22
| הצעת חוק יסוד: החקיקה |
| s-23
| ערך מורחב – הצעת חוק יסוד: החקיקה |
| s-24
| מפעם לפעם עולה הצעה לקבוע את עקרון ההתגברות באופן כללי כחלק מחקיקת חוק יסוד: החקיקה , ובכך לאפשר לכנסת לחזור ולחוקק חוקים שנפסלו על ידי בית המשפט . |
| s-25
| בזמן כהונתו של שר המשפטים מאיר שטרית מונתה ועדה ציבורית בראשותו של עו'ד יעקב נאמן וזו הגישה הצעה לחקיקת חוק יסוד: החקיקה . |
| s-26
| ההצעה כללה הסדרת חקיקתם של חוקי יסוד בהליך מיוחד של ארבע קריאות וברוב של 70 חברי הכנסת , הסמכת בית המשפט לפסול חוק שסותר חוק יסוד, ומתן יכולת לכנסת להתגבר על הפסילה ברוב של 70 חברי כנסת אך תוקף ההתגברות הוא רק לחמש שנים. |
| s-27
| ההצעה תאמה את עמדתו של נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, היא נדונה בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת אך לא קודמה. |
| s-28
| עם מינויו של דניאל פרידמן לשר המשפטים בפברואר 2007, הועלה הנושא שוב לדיון ציבורי, ופרידמן החל לפעול במטרה לסייג את כוחו של בית המשפט . |
| s-29
| בין היתר טען פרידמן כי במקרים רבים, כמו במקרה של ביטול חוק, נוטל לעצמו בית המשפט סמכות שלא הוקנתה לו . |
| s-30
| בשנת 2012 החל שר המשפטים , יעקב נאמן, לקדם הצעה חדשה לחוק יסוד: החקיקה , ובה קביעה שפסילת חוק משום שהוא סותר הוראה בחוק יסוד תהיה רק בסמכות בית המשפט העליון בהרכב של תשעה שופטים, וכי הכנסת תוכל לחזור ולחוקק את החוק ברוב של 65 ח'כים. |
| s-31
| בכנסת |
| s-32
| פעמים אחדות הועלו בכנסת הצעות חוק פרטיות להוספת פסקת התגברות לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו . |
| s-33
| אף אחת מהצעות אלה לא הגיעה לקריאה ראשונה. |
| s-34
| בממשלת ישראל השלושים ושלוש |
| s-35
| בהקשר לכך אמר שר הכלכלה נפתלי בנט על הכינוי 'חוק עוקף בג'ץ' שניתן לעיתים בתקשורת לחקיקה כזו : 'אין חוק עוקף בג'ץ, יש פסיקה עוקפת כנסת. |
| s-36
| הכנסת והממשלה הן הריבון בישראל , והצעת החוק של ח'כ שקד מחזירה את עקרון הפרדת הרשויות משיעורי האזרחות אל המציאות '. |
| s-37
| ההצעה לא הגיעה לקריאה ראשונה בכנסת . |
| s-38
| בממשלת ישראל השלושים וארבע |
| s-39
| לסיעת 'כולנו' ניתן חופש הצבעה בנושא זה. |
| s-40
| בספטמבר 2017 פרסמו שרת המשפטים איילת שקד ושר החינוך נפתלי בנט הצעה לחקיקת חוק יסוד: החקיקה , בו נקבע בין השאר מנגנון התגברות ברוב של 61 חברי כנסת. |
| s-41
| בראשית מאי 2018 אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה פה אחד, הצעת חוק שמאפשרת לכנסת לחוקק ברוב חבריה (61) חוק שפסל בית המשפט בשל סתירה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו . |
| s-42
| פולמוס ציבורי |
| s-43
| הפולמוס הציבורי סביב פסקת ההתגברות הוא המשך של פולמוס ציבורי על היחסים בין הכנסת לבית המשפט העליון אשר נידון בהרחבה בעקבות המהפכה החוקתית . |
| s-44
| בנוסף למחלוקת הבסיסית האם ראוי להוסיף לחוק היסוד פסקת התגברות, בקרב התומכים בהצעה יש מחלוקת האם די ברוב של 61 חברי כנסת כדי לשוב ולחוקק חוק שבוטל , בדומה לפסקה בחוק יסוד: חופש העיסוק . |
| s-45
| או שיש צורך ברוב מיוחד, גדול יותר. |
| s-46
| חלק מן הפולמוס עוסק בשאלות החוקתיות העקרוניות וחלקו מתמקד בהצעות ספציפיות. |
| s-47
| טיעונים בעד הפסקה |
| s-48
| מצדדי הפסקה רואים בה איזון ראוי בין סמכותה של הכנסת לבין תפקידו של בית המשפט העליון . |
| s-49
| במדינת ישראל אין חוקה אלא חוקי יסוד בלבד. |
| s-50
| חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק נחקקו בשנת 1992 ברוב קטן יחסית: חוק “כבוד האדם וחירותו ” למשל נתמך על ידי 32 חברי כנסת. |
| s-51
| מצדדי פסקת ההתגברות טוענים כי המחוקק מעולם לא התכוון להעניק לבית המשפט סמכות לבטל חוקים הסותרים את שני חוקי יסוד אלו (אוריאל לין, ממקדמי החוקים הגיב לחלק מהטענות ). |
| s-52
| אולם בית המשפט העליון , בהובלת השופט אהרן ברק, נטל לעצמו , באופן חד-צדדי, סמכות כזו . |
| s-53
| יתרה מזו , המהפכה החוקתית עליה הכריז ברק עשתה שימוש בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כעוגן של המהפכה החוקתית . |
| s-54
| סעיף 8 לחוק יסוד זה קובע כי “אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש , או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו ”. |
| s-55
| המהפכה החוקתית אפשרה לבית המשפט להיות המחליט היחיד מה הם “ערכיה של מדינת ישראל”, מהי “תכלית ראויה” ומתי היא נחשבת “עולה על הנדרש ”. |
| s-56
| פרופ' גדעון ספיר ניסח את ההצדקה שבפסקה כזו בראייה עקרונית של החוקה כמיועדת ליצור דיאלוג. |
| s-57
| לשיטתו , ראיית החוקה כמיועדת לשריין ערכים ועקרונות יסוד, ולמסור לבית המשפט את הסמכות להגן עליהם מפני הרשות המחוקקת , לוקה במספר פגמים מהותיים: |
| s-58
| בחברה פלורליסטית לא ניתן להגיע להסכמה רחבה באשר לשאלה אילו ערכים הם ערכי היסוד . |
| s-59
| נתינת המילה האחרונה לרשות השופטת שאינה נבחרת בידי העם מנוגדת לעיקרון הדמוקרטי לפיו מחלוקות ערכיות תוכרענה לפי דעת רוב האזרחים . |
| s-60
| סמכות כזו כשתימסר לבית המשפט תחזק את הדעה בציבור כי בית המשפט אינו אלא שחקן נוסף במגרש הפוליטי . |
| s-61
| טיעונים נוספים של כבילת הדור הנוכחי לתפיסה הערכית של ימים עברו, דלדול השיח הדמוקרטי כאשר האחריות לזכויות אדם עוברת לבית המשפט לבדו , וכן טיעונים בדבר האפקטיביות של מנגנון זה. |
| s-62
| לעומת תפיסת החוקה כמשריינת ערכים יסודיים, מציע ספיר את 'המודל הדיאלוגי לחוקה '. |
| s-63
| לפי תפיסה זו, הנחת היסוד היא שהחלטות בסוגיות מהותיות חייבות להתקבל בידי הציבור , לאחר שיקול דעת מעמיק. |
| s-64
| בהתאם לכך , תכליתה של החוקה איננה להעניק לבית המשפט יכולת לבלום חקיקה פוגענית של הפרלמנט , אלא לעודד שיח דמוקרטי רציני ומיושב בשאלות חוקתיות של זכויות אדם. |
| s-65
| הצורך בחוקה הוא בשל החשש מפני קבלת הכרעות ערכיות חשובות ללא דיון רציני ומתוך אילוצים פוליטיים צרים. |
| s-66
| הענקת הסמכות לבית המשפט לפסול חוק הפוגע לתפיסתו בחוקה , תאלץ את המחוקק לקיים דיון רציני בשאלה זו, ותמנע קבלת חוקים פוגעניים באופן פזיז. |
| s-67
| אם, לעומת זאת, יקבל המחוקק הכרעה ערכית המנוגדת לזו של בית המשפט , יוכל לשוב ולחוקק את החוק , לאחר שהדיון הציבורי המיושב הביא להכרעת נציגי הציבור באופן שונה מזה של בית המשפט . |
| s-68
| ספיר הדגיש כי יש לנסח את פסקת ההתגברות כמאפשרת לכנסת לחלוק על פרשנותו של בית המשפט ולהתגבר עליה , ולא להתגבר על הוראות חוק היסוד , דבר שיפגע בלגיטימיות של מימוש ההתגברות . |
| s-69
| גם פרופ' יואב דותן הביע תמיכה בחקיקת פסקת התגברות. |
| s-70
| יתרונות נוספים שמנה דותן להצעתו הם הפריית השיח החוקתי ומניעת הפיכתו לנחלת בתי המשפט לבדם וכן מימוש ההנחה המקובלת לפיה עקרונות חוקתיים אינם מוחלטים אלא יחסיים. |
| s-71
| טיעונים נגד הפסקה |
| s-72
| מתנגדי הפסקה טוענים כי מתן אפשרות לפרלמנט לחוקק חוק שנמצא מנוגד לחוקה על ידי בית המשפט , מערער על הגדרתה של החוקה ככזו . |
| s-73
| לשיטתם מודל כזה מאפשר למחוקק לפגוע בערכי היסוד הקבועים בחוקה בשל מטרות פוליטיות צרות, ובכך מתייתרת למעשה החוקה . |
| s-74
| גם סקירה של המכון הישראלי לדמוקרטיה , המתנגד להוספת הפסקה , הצטרפה לטיעון . |
| s-75
| לפיכך הפגיעה בכוחו תנטרל בפועל את הפרדת הרשויות בישראל . |
| s-76
| עוד טוענים המתנגדים כי בית המשפט העליון בישראל נוהג בריסון יחסי, ואינו מרבה לפסול חוקים, כך שאין צורך לאזן את סמכויותיו , בהן הוא משתמש באיפוק בעצמו . |
| s-77
| על פי סקירת המכון הישראלי לדמוקרטיה , סך החוקים שנפסלו באופן זה עומד על 18 בלבד. |
| s-78
| המכון הישראלי לדמוקרטיה והשופט בדימוס אליהו מצא פרסמו השוואות למדינות אחרות, כדי להמחיש טענה זו. |
| s-79
| פולמוס על הצעות ספציפיות |
| s-80
| העלאתה של הצעה להוספת פסקת התגברות לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו , באפריל 2018, עוררה דיון ציבורי רחב: |
| s-81
| תמיכה בהצעה |
| s-82
| יו'ר הבית היהודי השר נפתלי בנט ושרת המשפטים איילת שקד אמרו לאחר אישור הצעת החוק בוועדת השרים לענייני חקיקה: 'הממשלה היום התחילה בבניית חומת ההפרדה בין שלוש הרשויות . |
| s-83
| התערבות בג'ץ בחקיקה ובהחלטות ממשלה חרגה מזמן מהנורמה המקובלת . |
| s-84
| פסקת ההתגברות תחזיר את אמון הציבור בבית המשפט העליון ותשיב את תפקידיהן המקוריות של הרשויות : הכנסת מחוקקת, הממשלה מבצעת, בית המשפט מפרש. |
| s-85
| אל לה לרשות להתערב בחברתה . |
| s-86
| יש לזכור כי הכנסת , כמייצגת את העם , היא הריבון כמו בכל דמוקרטיה מתוקנת'. |
| s-87
| גם פורום קהלת פרסם סרטון הקורא לאיזון בית המשפט העליון , בשל סמכויותיו החריגות ביחס למקובל בעולם . |
| s-88
| התנועה למשילות ודמוקרטיה המליצה על חקיקת המודל הבריטי ולחלופין חקיקת פסקת ההתגברות , אך בכל מקרה ללא דרישת רוב מעבר ל-61 חברי הכנסת , שלשיטת התנועה פוגעת בריבונות הכנסת . |
| s-89
| התנועה גם פרסמה נתונים המלמדים על גידול ניכר במספר החוקים הנפסלים , עד לרמה של 12 חוקים שנפסלו בשנים 2012–2017 , ובמהירות הפסילה , עד שחמש הפסילות ב-2017 היו, בממוצע , תוך פחות משנה מחקיקת החוק . |
| s-90
| אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה , הביע בדצמבר 2020 תמיכה בביצוע שינויים משמעותיים במערכת המשפט , כולל פסקת התגברות. |
| s-91
| התנגדות להצעה |
| s-92
| בחותמים הפרופסורים ברק מדינה, יפעת ביטון, סוזי נבות, ארנה בן-נפתלי, איל בנבנישתי, גד ברזילי, אייל גרוס, אוריאל פרוקצ'יה ועמנואל גרוס. |
| s-93
| חלק מן החותמים הביעו תמיכה בחקיקת פסקת התגברות באופנים אחרים. |
| s-94
| בשנת 2012 תמך פרופ' מדינה בהצעת חוק יסוד: החקיקה שכללה פסקת התגברות ברוב של 65 חברי כנסת. |
| s-95
| גם העמותה למשפט ציבורי בישראל יצאה נגד פסקת ההתגברות שהוצעה , בהודעה שעליה חתמו שופטי בית המשפט העליון בדימוס דורית ביניש, סלים ג'ובראן, יצחק זמיר ואליהו מצא והפרופסורים למשפטים מרדכי קרמניצר, סוזי נבות, ישי בלנק וקלוד קליין. |
| s-96
| בנוסחים השונים נקבע במפורש, שבכוחה של הכנסת לחוקק חוק אף על פי שהוא פוגע שלא כדין בחובה לכבד את זכויות האדם . |
| s-97
| היומרה היא להעניק לכנסת פטור מן החובה לכבד את זכויות האדם בכל עת שתמצא שכך ראוי. |
| s-98
| נשיאת בית המשפט העליון , אסתר חיות, התנגדה למהלך ואמרה : 'מדובר בהתגברות על זכויות האדם של כל פרט ופרט בחברה הישראלית ' והוסיפה ש'ההצעה רעה ומסוכנת ועלולה לגרום לישראל נזק חסר תקנה גם בזירה הבינלאומית '. |
| s-99
| למתנגדים לפסקת ההתגברות הצטרף עורך הדין היהודי -אמריקאי אלן דרשוביץ, שאמר : 'הרשות השופטת בישראל היא התכשיט של הדמוקרטיה הישראלית . |
| s-100
| זו תהיה טרגדיה נוראית אם העצמאות של ביהמ'ש העליון תפחת במידה כלשהי על ידי פעולות של הכנסת '. |