| s-1
| ברפואה , דיאליזה (באנגלית : Dialysis) היא תהליך המיועד להחליף את הכליות ולבצע את תפקידן , במקרה שאלו חדלות לתפקד, בין אם כתוצאה מאי ספיקת כליות חריפה או כתוצאה מאי ספיקת כליות כרונית. |
| s-2
| בגוף בריא לכליות מספר רב של תפקידים, העיקריים שבהם הם סילוק חומרים (כמו אשלגן, חומצות ושתנן ) מהדם , כאשר תהליך הדיאליזה אמור לחקות פעולות אלו עד לביצוע השתלת כליה, אם ניתן. |
| s-3
| זהו טיפול תומך שאינו מיועד לרפא את הכליות . |
| s-4
| דיאליזה מיועדת לחולים קשים שהכליות שלהם חדלו לתפקד בפתאומיות (אי-ספיקת כליות חריפה) או לחולים במצב יציב שהכליות שלהם חדלו לתפקד באופן קבוע (אי-ספיקת כליות כרונית). |
| s-5
| הדיאליזה הוא טיפול במיקרים של שילוב בין היפרקלמיה, חמצת מטבולית קשה, פריקרדיטיס ובצקת ריאות קשה. |
| s-6
| בישראל היו בסוף שנת 2017 6700 חולים בטיפול דיאליזה מתוכם 1637 חולים חדשים שהצטרפו באותה השנה . |
| s-7
| דרכי הפעולה |
| s-8
| הדיאליזה עובדת על עקרון הדיפוזיה של מומסים לאורך גרדיאנט ריכוזים דרך ממברנה חדירה למחצה . |
| s-9
| בכל סוגי הדיאליזה דם נמצא מצידה האחד של הממברנה ונוזל דיאליזה מצידה השני . |
| s-10
| הריכוז ההתחלתי של המומסים הבלתי רצויים (בעיקר אשלגן ושתנן ) בנוזל הדיאליזה נקבע על ערך נמוך, ושל המומסים הרצויים (כמו נתרן) על הערך הנורמלי התקין המצוי בדמו של אדם בריא. |
| s-11
| המומסים הבלתי רצויים עוברים בדיפוזיה לנוזל הדיאליזה שלאחר מכן מסולק. |
| s-12
| סוגי הדיאליזה |
| s-13
| המו-דיאליזה - דמו של החולה עובר דרך כליה מלאכותית הנמצאת מחוץ לגופו . |
| s-14
| בתוך הכליה המלאכותית ישנה ממברנה חדירה למחצה אשר בצידה האחד זורם דמו של החולה ובצידה השני ישנו נוזל דיאליזה. |
| s-15
| המומסים הבלתי רצויים עוברים בדיפוזיה לנוזל הדיאליזה והדם הנקי מוחזר לגוף החולה . |
| s-16
| סילוק הנוזלים נעשה על ידי העלאת הלחץ ההידרוסטטי של הדם , מה שגורם למים שבדם לעבור דרך הממברנה בדיפוזיית לחץ. |
| s-17
| סוג זה של דיאליזה יעיל מאוד ומאפשר הפסקות בין טיפול לטיפול , כאשר בדרך כלל נהוג לבצע שלושה טיפולים בשבוע . |
| s-18
| עם זאת, כמויות הנוזלים הרבות המוצאות מן הגוף בתהליך עשויות להיות תובעניות למדי מגוף החולה . |
| s-19
| דם החולה מוזרם מן הוריד אל מכונה הנקראת 'דיאליזר' (dialyzer), בה נמצאים צינורות דקים עשויים קרום בררני (להעלאת שטח הפנים וכן את קצב הסינון ) בהם זורם הדם , כאשר מסביבם נמצא נוזל הדיאליזה . |
| s-20
| חומרי פסולת הקטנים מגודל מסוים של חורים, כמו אוריאה, קרטנין, נוזלים עודפים, אשלגן וכו ' נעים לתוך נוזל הדיאליזה , בעוד מולקולות גדולות כמו כדוריות דם אדומות, תאי דם לבנים וחלבונים נשארים בתוך הדם . |
| s-21
| לאחר כמה שעות ובסוף תהליך הסינון הדם מוזרם בחזרה לוריד החולה ונוזל הדיאליזה מוזרם לביוב . |
| s-22
| תהליך זה לרוב מתקיים בבית חולים או מרכז רפואי. |
| s-23
| דיאליזהפריטוניאלית - בסוג דיאליזה זה מוחדר לגוף צינור דרכו מוזרמת תמיסה מיוחדת לחלל הבטן . |
| s-24
| הדם שזורם בקרום חלל הבטן מתנקה מן הפסולת והנוזלים שיש לסלק ואלו עוברים לנוזל הדיאליזה , שלאחר מכן מוצא אל מחוץ לגוף דרך הצינור . |
| s-25
| על תהליך זה יש צורך לחזור מספר פעמים ביום . |
| s-26
| סילוק המים נעשה בתהליך של אוסמוזה, כאשר תמיסת הדיאליזה זמינות בעוצמות אוסמוטיות שונות כדי לאפשר שליטה על כמות הנוזלים שמוצאת . |
| s-27
| תהליך זה יעיל פחות מהמו -דיאליזה, אך סילוק המים נעשה בצורה איטית ומתונה יותר. |
| s-28
| בתהליך הדיאליזה הפריטוניאליתנעשה שימוש בפריטוניאום (peritoneum), קרום המרפד את חלל הבטן ומכסה את כל האיברים הנמצאים בחלל זה, כקרום בררני. |
| s-29
| יתרונו טמון בשטח הפנים הגדול שלו וכן בעושרו בכלי דם. |
| s-30
| נוזל הדיאליזה מוחדר באמצעות קטטר לתוך אותו חלל המוקף בפריטוניאום . |
| s-31
| סיבוכים של המודיאליזה |
| s-32
| תת-לחץ בדם - הסיבוך השכיח ביותר, בעיקר אצל חולים הסובלים בנוסף מסוכרת . |
| s-33
| ככל הנראה הסיבה לכך היא פילטרציה גבוהה (אולטרה-פילטרציה) ללא מילוי מפצה מספיק של כלי הדם |
| s-34
| אי ספיקת לב כתוצאה מהפיסטולה אשר מביאה למצב של High output - עליה בזרימה הסירקולטורית |
| s-35
| התכווצות שרירים |
| s-36
| תגובה אנפילקטית (לרוב בשימוש הראשון ) |
| s-37
| טרשת עורקים |
| s-38
| סיבוכים של דיאליזה פריטונאלית |
| s-39
| פריטוניטיס- דלקת בצפק , מוגדרת כעליה בתאי דם לבנים בנוזל הפריטונאלי . |
| s-40
| לרוב יש כאבים, דיאליזט שאיננו צלול, ולעיתים חום וסימנים נוספים. |
| s-41
| לרוב מדובר בסטפילוקוק . |
| s-42
| לרוב הטיפול הוא מתן אנטיביוטיקה דרך פה או לתוך חלל הפריטוניאום והמצב איננו דורש אשפוז. |
| s-43
| אם מדובר בזיהום על ידי פסאודומונס או נבגים אחרים יש צורך בהחלפת הקתטר. |
| s-44
| זיהומים הקשורים לקתטר |
| s-45
| עליה במשקל |
| s-46
| הפרעות מטבוליות |
| s-47
| אורמיה שאריתית |
| s-48
| הרס הממברנה הפריטונאלית מהחשיפה לגלוקוז וייצור של AGEs. |
| s-49
| דיאליזהבישראל |
| s-50
| ב-1947 החליט ד'ר קורט שטייניץ, מנהל המעבדה הכימית של בית החולים 'רוטשילד' בחיפה , (כיום מרכז רפואי בני ציון) לבנות 'כליה מלאכותית'. |
| s-51
| הוא התעמק בכתביהם של קולף מהולנד ואלואל משוודיה ובנה מכונת המו-דיאליזה. |
| s-52
| המכונה , שהרכבתה הושלמה ב-1948, הוצבה באחד מצריפי הטכניון בהדר הכרמל . |
| s-53
| שני המטופלים הראשונים נפטרו, מסיבות שלא בהכרח קשורות לכשל בביצוע הדיאליזה . |
| s-54
| הטיפול במטופלת השלישית הצליח והיא המשיכה לחיות כ-15 שנה לאחריו . |
| s-55
| המכשיר נועד לטיפול בחולים עם חוסר תפקוד זמני של הכליות . |
| s-56
| בסוף שנות ה-60 הופעלו בישראל כ-30 מכשירי דיאליזה בבתי חולים שונים. |
| s-57
| כיום קיימות יחידות דיאליזה במרבית בתי החולים הכלליים בישראל . |
| s-58
| הן מיועדות לטיפול במאושפזים וכן לטיפול מרפאתי בחולים מורכבים. |
| s-59
| מרבית הנזקקים לטיפולי דיאליזה בישראל מקבלים אותם במכוני דיאליזה בקהילה , המופעלים על ידי קופות החולים ועל ידי חברות שירותי רפואה פרטיות, הקשורות בהסכמים עם קופות החולים . |