Universal Dependencies - Hebrew - IAHLTwiki

s-1

iahltwiki_fifth-symphony-1

הסימפוניה החמישית בדו מינור, Op. 67 (מכונה גם 'הגורל'), שכתב לודוויג ואן בטהובן בין השנים 1804–1808, היא מהמפורסמות ומהפופולריות שביצירות המוזיקה הקלאסית.

s-2

iahltwiki_fifth-symphony-2

הסימפוניה בוצעה לראשונה בשנת 1808 בתיאטר אן דר וין שבווינה וזכתה לפופולריות תוך זמן קצר.

s-3

iahltwiki_fifth-symphony-3

מאז הייתה לאחת הסימפוניות המבוצעות ביותר באולמות הקונצרטים.

s-4

iahltwiki_fifth-symphony-4

הסימפוניה מורכבת מארבעה פרקים: אלגרו קון בריו, אנדנטה קון מוטו, וסקרצו מהיר (אלגרו) המוביל ללא הפסקה (attacca) לפרק הסיום, אלגרו.

s-5

iahltwiki_fifth-symphony-5

ידוע במיוחד מוטיב הפתיחה של הפרק הראשון הבנוי מארבעה תווים, 'קצר-קצר-קצר-ארוך', פעמיים בזה אחר זה ('סקוונצה'):

s-6

iahltwiki_fifth-symphony-6

הסימפוניה, ובמיוחד מוטיב הפתיחה שלה, השתרשו בתרבות המערב גם בקרב קהל שאינו מאזין מובהק למוזיקה קלאסית.

s-7

iahltwiki_fifth-symphony-7

הדבר הביא לעיבודים מחודשים של חלקים מהסימפוניה בסרטי קולנוע, בסדרות טלוויזיה ובסגנונות של מוזיקה פופולרית כמו דיסקו, רוקנרול, ואפילו טכנו.

s-8

iahltwiki_fifth-symphony-8

שימוש מפורסם במוטיב הפתיחה של הסימפוניה החמישית נעשה במהלך מלחמת העולם השנייה, כששירות השידור הבריטי, ה-BBC, פתח בו את מהדורות החדשות שלו.

s-9

iahltwiki_fifth-symphony-9

הרצף 'קצר-קצר-קצר-ארוך' ייצג את קוד המורס של האות 'V' (עבור 'Victory') — נקודה, נקודה, נקודה, קו.

s-10

iahltwiki_fifth-symphony-10

הלחנה

s-11

iahltwiki_fifth-symphony-11

כתיבת הסימפוניה החמישית ארכה זמן רב, יותר מארבע שנים.

s-12

iahltwiki_fifth-symphony-12

זאת מכיוון שבמהלך אותן שנים עסק בטהובן בכתיבת יצירות נוספות, ביניהן הגרסה הראשונה של 'פידליו', הסונאטה לפסנתר 'אפאסיונטה', שלוש רביעיות המיתרים 'ראזומובסקי', הקונצ'רטו לכינור, הקונצ'רטו הרביעי לפסנתר, והסימפוניות הרביעית והשישית.

s-13

iahltwiki_fifth-symphony-13

טיוטות ראשונות של הסימפוניה מתוארכות לשנת 1804, מיד לאחר מועד השלמת הסימפוניה השלישית, וסיום כתיבתה בשנת 1808 התרחש במקביל לסיום כתיבת הסימפוניה השישית, 'הפסטורלית'.

s-14

iahltwiki_fifth-symphony-14

בטהובן היה אז בשנות השלושים לחייו, וכבר סבל מחירשות חלקית.

s-15

iahltwiki_fifth-symphony-15

ביצוע בכורה

s-16

iahltwiki_fifth-symphony-16

ערך מורחב – קונצרט בטהובן, 1808

s-17

iahltwiki_fifth-symphony-17

הסימפוניה החמישית בוצעה לראשונה ב-22 בדצמבר 1808 בתיאטר אן דר וין שבווינה, במסגרת קונצרט גדול ויחיד במינו שארך יותר מארבע שעות, קונצרט בטהובן, 1808.

s-18

iahltwiki_fifth-symphony-18

בטהובן ניצח על הקונצרט, שהוקדש כולו להשמעת בכורה של יצירותיו.

s-19

iahltwiki_fifth-symphony-19

שתי הסימפוניות, החמישית והשישית, הופיעו בתוכנית בסדר הפוך מהמוכר כיום: הסימפוניה החמישית צוינה כמספר 6, והשישית כמספר 5.

s-20

iahltwiki_fifth-symphony-20

תוכנית הקונצרט המלאה כללה את היצירות הבאות:.

s-21

iahltwiki_fifth-symphony-21

הסימפוניה השישית.

s-22

iahltwiki_fifth-symphony-22

פרק ה'גלוריה' של המיסה בדו מז'ור.

s-23

iahltwiki_fifth-symphony-23

הקונצ'רטו הרביעי לפסנתר (נוגן בידי בטהובן בעצמו).

s-24

iahltwiki_fifth-symphony-24

הסימפוניה החמישית.

s-25

iahltwiki_fifth-symphony-25

פרקי ה'סנקטוס' וה'בנדיקטוס' של המיסה בדו מז'ור.

s-26

iahltwiki_fifth-symphony-26

הפנטזיה הכוראלית

s-27

iahltwiki_fifth-symphony-27

בטהובן הקדיש את הסימפוניה החמישית לשניים מפטרוניו: הנסיך לובקוביץ והרוזן רזומובסקי.

s-28

iahltwiki_fifth-symphony-28

ההקדשה הופיעה במהדורה המודפסת הראשונה שיצאה לאור באפריל 1809.

s-29

iahltwiki_fifth-symphony-29

קבלה והשפעה

s-30

iahltwiki_fifth-symphony-30

ביצוע הבכורה, שסבל ממכשלות שונות, עבר כמעט ללא תגובה מצד המבקרים.

s-31

iahltwiki_fifth-symphony-31

התזמורת לא היטיבה לנגן – התקיימה חזרה אחת בלבד לפני הקונצרט – ובנקודה אחת במהלך ביצוע הפנטזיה הכוראלית, נאלץ בטהובן להפסיק את הנגינה ולהתחילה מחדש עקב טעות של אחד המבצעים.

s-32

iahltwiki_fifth-symphony-32

האודיטוריום לא היה מחומם והקהל היה מותש מהקור ומאורך התוכנית.

s-33

iahltwiki_fifth-symphony-33

תוך זמן קצר כבשה הסימפוניה מקום מרכזי ברפרטואר הקונצרטים.

s-34

iahltwiki_fifth-symphony-34

בין השאר בוצעה בקונצרטי הפתיחה של התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק בדצמבר 1842 ושל התזמורת הסימפונית הלאומית של ארצות הברית בנובמבר 1931.

s-35

iahltwiki_fifth-symphony-35

סימפוניה זו היא בין המהפכניות שביצירותיו של בטהובן, יחד עם הסימפוניה השלישית, 'הארואיקה', והסימפוניה התשיעית, 'הכוראלית'.

s-36

iahltwiki_fifth-symphony-36

היא נחשבה לפורצת דרך מבחינה טכנית ורגשית גם יחד, והייתה לה השפעה רבה על מלחינים ומבקרי מוזיקה.

s-37

iahltwiki_fifth-symphony-37

היא סיפקה השראה למלחינים כמו ברהמס, צ'ייקובסקי (בעיקר בסימפוניה הרביעית שלו), מאהלר והקטור ברליוז.

s-38

iahltwiki_fifth-symphony-38

נאמר עליה כי כל סימפוניה בעלת משמעות שנכתבה אחריה נוצרה בהשפעתה או כתגובה לה.

s-39

iahltwiki_fifth-symphony-39

עם השנים הפכה הסימפוניה החמישית לאחת היצירות המוכרות ברפרטואר הקלאסי, ומוטיב הפתיחה שלה הפך למעין 'אייקון' מוזיקלי המייצג מוזיקה קלאסית בכלל ואת יצירותיו של בטהובן בפרט.

s-40

iahltwiki_fifth-symphony-40

מבנה

s-41

iahltwiki_fifth-symphony-41

היצירה מחולקת לארבעה פרקים:.

s-42

iahltwiki_fifth-symphony-42

אלגרו קון בריו (מהיר ובהתלהבות) - Allegro con brio.

s-43

iahltwiki_fifth-symphony-43

אנדנטה קון מוטו - בקצב הליכה מהיר - Andante con moto.

s-44

iahltwiki_fifth-symphony-44

סקרצו: אלגרו - בעל אופי מבודח; מהיר - Scherzo: Allegro.

s-45

iahltwiki_fifth-symphony-45

אלגרו - מהיר Allegro

s-46

iahltwiki_fifth-symphony-46

שלושת הפרקים הראשונים כתובים לשני חלילים, שני אבובים, שתי קלרינטים, שני בסונים, שתי קרנות, שתי חצוצרות, טימפני, והרכב כלי הקשת הרגיל של התפקיד הראשון והשני בכינורות, ויולות, צ'לים וקונטרבאסים.

s-47

iahltwiki_fifth-symphony-47

בפרק הרביעי, מצטרפים פיקולו, קונטרה בסון ושלושה טרומבונים (אלט, טנור ובס).

s-48

iahltwiki_fifth-symphony-48

ביצוע היצירה נמשך כ-35 דקות.

s-49

iahltwiki_fifth-symphony-49

פרק ראשון

s-50

iahltwiki_fifth-symphony-50

הפרק הראשון פותח במוטיב ארבעת הצלילים 'קצר-קצר-קצר-ארוך' (ראו לעיל), אחד מהמפורסמים ביותר במוזיקה המערבית.

s-51

iahltwiki_fifth-symphony-51

המוטיב חוזר בצורות שונות לאורך הסימפוניה ומאחד אותה מבחינה נושאית.

s-52

iahltwiki_fifth-symphony-52

מחלוקת שוררת בקרב מנצחים בנוגע לאופן נגינת ארבע התיבות הפותחות.

s-53

iahltwiki_fifth-symphony-53

הפרק מתחיל בשני פסוקי פורטיסימו דרמטיים, המוטיב המפורסם, המשתלטים על קשב המאזין.

s-54

iahltwiki_fifth-symphony-54

לאחר ארבע התיבות הראשונות, משתמש בטהובן בחיקויים ובסקוונצות להרחבת המוטיב; חיקויים נמרצים אלה מתערבבים זה בזה בסדירות קצבית ברורה כל כך, עד שנראה שהם מפתחים מלודיה יחידה וזורמת.

s-55

iahltwiki_fifth-symphony-55

לאחר הגשר נשמעת תרועה קצרה של הקרנות, המהווה מעין הכרזה על כניסת הנושא השני.

s-56

iahltwiki_fifth-symphony-56

נושא זה כתוב ב-מי במול מז'ור, המז'ור המקביל, והוא לירי יותר, כתוב בפיאנו ומביא את מוטיב ארבע התיבות בליווי כלי הקשת.

s-57

iahltwiki_fifth-symphony-57

הקודה מבוססת שוב על מוטיב ארבע התיבות.

s-58

iahltwiki_fifth-symphony-58

קטע הפיתוח בא בהמשך, תוך שימוש במודולציות, סקוונצות וחיקוי, וכולל את הגשר.

s-59

iahltwiki_fifth-symphony-59

אחרי הרפריזה, מופיע קטע סולו קצר באבוב בסגנון כמו-אלתורי, והפרק מסתיים בקודה גדולה.

s-60

iahltwiki_fifth-symphony-60

פרק שני

s-61

iahltwiki_fifth-symphony-61

הפרק השני, בלה במול מז'ור, הוא יצירה לירית בצורת וריאציה כפולה, כלומר שני נושאים מוצגים ומשתנים לסירוגין.

s-62

iahltwiki_fifth-symphony-62

לאחר הווריאציות ישנה קודה ארוכה.

s-63

iahltwiki_fifth-symphony-63

הפרק פותח בהכרזת נושאו, מלודיה באוניסונו בנגינת ויולות וצ'לים, בליווי קונטרבסים.

s-64

iahltwiki_fifth-symphony-64

נושא שני מגיע במהרה, עם הרמוניה שמספקים קלרינטים, בסונים וכינורות, עם ארפג'ו משולש בוויולות ובקונטרבס.

s-65

iahltwiki_fifth-symphony-65

לאחר חזרה על הנושא הראשון בווריאציה, מופיע נושא שלישי, בתווים של 1/32 בוויולות ובצ'לי וכנגדו אמירה בחליל, אבוב ובסון.

s-66

iahltwiki_fifth-symphony-66

אחרי קטע ביניים, כל התזמורת משתתפת בפורטיסימו, לקראת סדרה של כמה קרשנדי, וקודה לסיום הפרק.

s-67

iahltwiki_fifth-symphony-67

פרק שלישי

s-68

iahltwiki_fifth-symphony-68

בפרק השלישי שלושה חלקים, כולל סקרצו וטריו.

s-69

iahltwiki_fifth-symphony-69

הוא עוקב אחר התבנית המסורתית של פרקים שלישיים בסימפוניות מהתקופה הקלאסית, ומכיל ברצף את הסקרצו הראשי, קטע טריו ניגודי, חזרה לסקרצו, וקודה.

s-70

iahltwiki_fifth-symphony-70

הפרק חוזר לסולם דו מינור הפותח ומתחיל בנושא הבא, בנגינת צ'לי וקונטרבסים:.

s-71

iahltwiki_fifth-symphony-71

המוזיקולוג גוסטב נוטבום מהמאה ה-19 ציין שלנושא זה יש אותו רצף גובהי צלילים (אך בסולם שונה ובמנעד אחר) של פתיחת הנושא של הפרק האחרון בסימפוניה מס' 40 בסול מינור של מוצרט.

s-72

iahltwiki_fifth-symphony-72

הנה הנושא של מוצרט:.

s-73

iahltwiki_fifth-symphony-73

תופעות כאלה של דמיון צצות לעיתים במקרה, אך אין זה סביר במקרה זה.

s-74

iahltwiki_fifth-symphony-74

נוטבום גילה את הדמיון כשעיין בפנקס הסקיצות של בטהובן לסימפוניה החמישית: מופיעות בו 29 תיבות של ה'פינאלה' של מוצרט, שבטהובן העתיק.

s-75

iahltwiki_fifth-symphony-75

הנושא הפותח נענה בנושא מנוגד בכלי הנשיפה, ברצף החוזר על עצמו.

s-76

iahltwiki_fifth-symphony-76

אחריו נכנסות הקרנות ברמה בנושא הראשי של הפרק, והמוזיקה מתקדמת משם.

s-77

iahltwiki_fifth-symphony-77

קטע הטריו הוא בדו מז'ור ונכתב במרקם קונטרפונקטי.

s-78

iahltwiki_fifth-symphony-78

כשהסקרצו חוזר בפעם האחרונה, הוא מנוגן בפיציקטו חרישי בכלי קשת.

s-79

iahltwiki_fifth-symphony-79

בקודה הסופית, המוזיקה צונחת ללחישה קלה לפני קרשנדו ענק ומעבר ללא הפסקה לפרק הרביעי.

s-80

iahltwiki_fifth-symphony-80

מעבר סופי זה לוקח את המוזיקה מדו מינור לדו מז'ור של ה'פינאלה'.

s-81

iahltwiki_fifth-symphony-81

'הסקרצו מציע ניגודים, הנושאים דמיון מסוים לאלה של הפרק האיטי, בכך שהם שואבים את כוחם משינוי קיצוני באופי בין הסקרצו והטריו..

s-82

iahltwiki_fifth-symphony-82

הסקרצו מעמת תארית זו עם המוטיב המפורסם מהפרק הראשון, המשתלט בהדרגה על כל הפרק.

s-83

iahltwiki_fifth-symphony-83

פרק רביעי

s-84

iahltwiki_fifth-symphony-84

הפרק הרביעי מתחיל באקורד דו מז'ור הכולל את כלי התזמורת ומתייחד בהרכב מלא של טרומבונים.

s-85

iahltwiki_fifth-symphony-85

הסיום המנצח והמעורר מתחיל ללא הפסקה לאחר הסקרצו.

s-86

iahltwiki_fifth-symphony-86

הוא כתוב בווריאנט בלתי רגיל של צורת הסונאטה: בסוף קטע הפיתוח, המוזיקה עוצרת על קדנצה דומיננטית, בפורטיסימו, והמוזיקה נמשכת לאחר הפסקה בחזרה (רפריזה) שקטה על 'נושא הקרנות' של פרק הסקרצו.

s-87

iahltwiki_fifth-symphony-87

ביציאה מהתיבות האחרונות של קטע הסקרצו המובלע מוצגת הרפריזה תוך קרשנדו, בדיוק כפי שאותה מוזיקה הוצגה בפתיחת הפרק.

s-88

iahltwiki_fifth-symphony-88

לא ידוע, אם בטהובן הכיר סימפוניות אלו.

s-89

iahltwiki_fifth-symphony-89

סיום הסימפוניה החמישית מכיל קודה ארוכה מאוד, בה נדחסים הנושאים הראשיים של הפרק בזה אחר זה.

s-90

iahltwiki_fifth-symphony-90

לקראת הסוף, הטמפו עולה לפרסטו.

s-91

iahltwiki_fifth-symphony-91

הסימפוניה נגמרת ב-29 תיבות של אקורדי דו מז'ור, מנוגנים בפורטיסימו ב'סגנון הקלאסי'.

s-92

iahltwiki_fifth-symphony-92

מסורת, עיון ומחקר

s-93

iahltwiki_fifth-symphony-93

דברים רבים נכתבו על הסימפוניה החמישית בספרים, מאמרים של מלומדים והערות על ביצועים מוקלטים או חיים.

s-94

iahltwiki_fifth-symphony-94

פרק זה מסכם כמה נושאים, הכלולים בחומר זה.

s-95

iahltwiki_fifth-symphony-95

מוטיב ה'גורל'

s-96

iahltwiki_fifth-symphony-96

המוטיב ההתחלתי של הסימפוניה זוהה כמה פעמים עם משמעות סימבולית של הגורל הנוקש בדלת.

s-97

iahltwiki_fifth-symphony-97

רעיון זה בא ממזכירו ומשרתו של בטהובן, אנטון שינדלר, שכתב שנים רבות אחרי מות בטהובן:.

s-98

iahltwiki_fifth-symphony-98

מומחים נוטים להמעיט בערך עדותו של שינדלר בנוגע לעניינים שונים בחייו של בטהובן (יש הסבורים, שהוא זייף רישומים בספרי השיחות של בטהובן).

s-99

iahltwiki_fifth-symphony-99

יתרה מזו, לעיתים קרובות צוין שגישתו של שינדלר לבטהובן הייתה רומנטית מדי.

s-100

iahltwiki_fifth-symphony-100

מכאן שגם אם איננו יכולים לדעת בוודאות אם שינדלר זייף ציטוט זה, הדבר נראה כאפשרות סבירה.