| s-1
| ברפואה , דיאליזה (באנגלית : Dialysis) היא תהליך המיועד להחליף את הכליות ולבצע את תפקידן , במקרה שאלו חדלות לתפקד, בין אם כתוצאה מאי ספיקת כליות חריפה או כתוצאה מאי ספיקת כליות כרונית. |
| s-2
| בגוף בריא לכליות מספר רב של תפקידים, העיקריים שבהם הם סילוק חומרים (כמו אשלגן, חומצות ושתנן ) מהדם , כאשר תהליך הדיאליזה אמור לחקות פעולות אלו עד לביצוע השתלת כליה, אם ניתן. |
| s-3
| זהו טיפול תומך שאינו מיועד לרפא את הכליות . |
| s-4
| דיאליזה מיועדת לחולים קשים שהכליות שלהם חדלו לתפקד בפתאומיות (אי-ספיקת כליות חריפה) או לחולים במצב יציב שהכליות שלהם חדלו לתפקד באופן קבוע (אי-ספיקת כליות כרונית). |
| s-5
| הדיאליזה הוא טיפול במיקרים של שילוב בין היפרקלמיה, חמצת מטבולית קשה, פריקרדיטיס ובצקת ריאות קשה. |
| s-6
| בישראל היו בסוף שנת 2017 6700 חולים בטיפול דיאליזה מתוכם 1637 חולים חדשים שהצטרפו באותה השנה . |
| s-7
| דרכי הפעולה |
| s-8
| הדיאליזה עובדת על עקרון הדיפוזיה של מומסים לאורך גרדיאנט ריכוזים דרך ממברנה חדירה למחצה . |
| s-9
| בכל סוגי הדיאליזה דם נמצא מצידה האחד של הממברנה ונוזל דיאליזה מצידה השני . |
| s-10
| הריכוז ההתחלתי של המומסים הבלתי רצויים (בעיקר אשלגן ושתנן ) בנוזל הדיאליזה נקבע על ערך נמוך, ושל המומסים הרצויים (כמו נתרן) על הערך הנורמלי התקין המצוי בדמו של אדם בריא. |
| s-11
| המומסים הבלתי רצויים עוברים בדיפוזיה לנוזל הדיאליזה שלאחר מכן מסולק. |
| s-12
| סוגי הדיאליזה |
| s-13
| המו-דיאליזה - דמו של החולה עובר דרך כליה מלאכותית הנמצאת מחוץ לגופו . |
| s-14
| בתוך הכליה המלאכותית ישנה ממברנה חדירה למחצה אשר בצידה האחד זורם דמו של החולה ובצידה השני ישנו נוזל דיאליזה. |
| s-15
| המומסים הבלתי רצויים עוברים בדיפוזיה לנוזל הדיאליזה והדם הנקי מוחזר לגוף החולה . |
| s-16
| סילוק הנוזלים נעשה על ידי העלאת הלחץ ההידרוסטטי של הדם , מה שגורם למים שבדם לעבור דרך הממברנה בדיפוזיית לחץ. |
| s-17
| סוג זה של דיאליזה יעיל מאוד ומאפשר הפסקות בין טיפול לטיפול , כאשר בדרך כלל נהוג לבצע שלושה טיפולים בשבוע . |
| s-18
| עם זאת, כמויות הנוזלים הרבות המוצאות מן הגוף בתהליך עשויות להיות תובעניות למדי מגוף החולה . |
| s-19
| דם החולה מוזרם מן הוריד אל מכונה הנקראת 'דיאליזר' (dialyzer), בה נמצאים צינורות דקים עשויים קרום בררני (להעלאת שטח הפנים וכן את קצב הסינון ) בהם זורם הדם , כאשר מסביבם נמצא נוזל הדיאליזה . |
| s-20
| חומרי פסולת הקטנים מגודל מסוים של חורים, כמו אוריאה, קרטנין, נוזלים עודפים, אשלגן וכו ' נעים לתוך נוזל הדיאליזה , בעוד מולקולות גדולות כמו כדוריות דם אדומות, תאי דם לבנים וחלבונים נשארים בתוך הדם . |
| s-21
| לאחר כמה שעות ובסוף תהליך הסינון הדם מוזרם בחזרה לוריד החולה ונוזל הדיאליזה מוזרם לביוב . |
| s-22
| תהליך זה לרוב מתקיים בבית חולים או מרכז רפואי. |
| s-23
| דיאליזהפריטוניאלית - בסוג דיאליזה זה מוחדר לגוף צינור דרכו מוזרמת תמיסה מיוחדת לחלל הבטן . |
| s-24
| הדם שזורם בקרום חלל הבטן מתנקה מן הפסולת והנוזלים שיש לסלק ואלו עוברים לנוזל הדיאליזה , שלאחר מכן מוצא אל מחוץ לגוף דרך הצינור . |
| s-25
| על תהליך זה יש צורך לחזור מספר פעמים ביום . |
| s-26
| סילוק המים נעשה בתהליך של אוסמוזה, כאשר תמיסת הדיאליזה זמינות בעוצמות אוסמוטיות שונות כדי לאפשר שליטה על כמות הנוזלים שמוצאת . |
| s-27
| תהליך זה יעיל פחות מהמו -דיאליזה, אך סילוק המים נעשה בצורה איטית ומתונה יותר. |
| s-28
| בתהליך הדיאליזה הפריטוניאליתנעשה שימוש בפריטוניאום (peritoneum), קרום המרפד את חלל הבטן ומכסה את כל האיברים הנמצאים בחלל זה, כקרום בררני. |
| s-29
| יתרונו טמון בשטח הפנים הגדול שלו וכן בעושרו בכלי דם. |
| s-30
| נוזל הדיאליזה מוחדר באמצעות קטטר לתוך אותו חלל המוקף בפריטוניאום . |
| s-31
| סיבוכים של המודיאליזה |
| s-32
| תת-לחץ בדם - הסיבוך השכיח ביותר, בעיקר אצל חולים הסובלים בנוסף מסוכרת . |
| s-33
| ככל הנראה הסיבה לכך היא פילטרציה גבוהה (אולטרה-פילטרציה) ללא מילוי מפצה מספיק של כלי הדם |
| s-34
| אי ספיקת לב כתוצאה מהפיסטולה אשר מביאה למצב של High output - עליה בזרימה הסירקולטורית |
| s-35
| התכווצות שרירים |
| s-36
| תגובה אנפילקטית (לרוב בשימוש הראשון ) |
| s-37
| טרשת עורקים |
| s-38
| סיבוכים של דיאליזה פריטונאלית |
| s-39
| פריטוניטיס- דלקת בצפק , מוגדרת כעליה בתאי דם לבנים בנוזל הפריטונאלי . |
| s-40
| לרוב יש כאבים, דיאליזט שאיננו צלול, ולעיתים חום וסימנים נוספים. |
| s-41
| לרוב מדובר בסטפילוקוק . |
| s-42
| לרוב הטיפול הוא מתן אנטיביוטיקה דרך פה או לתוך חלל הפריטוניאום והמצב איננו דורש אשפוז. |
| s-43
| אם מדובר בזיהום על ידי פסאודומונס או נבגים אחרים יש צורך בהחלפת הקתטר. |
| s-44
| זיהומים הקשורים לקתטר |
| s-45
| עליה במשקל |
| s-46
| הפרעות מטבוליות |
| s-47
| אורמיה שאריתית |
| s-48
| הרס הממברנה הפריטונאלית מהחשיפה לגלוקוז וייצור של AGEs. |
| s-49
| דיאליזהבישראל |
| s-50
| ב-1947 החליט ד'ר קורט שטייניץ, מנהל המעבדה הכימית של בית החולים 'רוטשילד' בחיפה , (כיום מרכז רפואי בני ציון) לבנות 'כליה מלאכותית'. |
| s-51
| הוא התעמק בכתביהם של קולף מהולנד ואלואל משוודיה ובנה מכונת המו-דיאליזה. |
| s-52
| המכונה , שהרכבתה הושלמה ב-1948, הוצבה באחד מצריפי הטכניון בהדר הכרמל . |
| s-53
| שני המטופלים הראשונים נפטרו, מסיבות שלא בהכרח קשורות לכשל בביצוע הדיאליזה . |
| s-54
| הטיפול במטופלת השלישית הצליח והיא המשיכה לחיות כ-15 שנה לאחריו . |
| s-55
| המכשיר נועד לטיפול בחולים עם חוסר תפקוד זמני של הכליות . |
| s-56
| בסוף שנות ה-60 הופעלו בישראל כ-30 מכשירי דיאליזה בבתי חולים שונים. |
| s-57
| כיום קיימות יחידות דיאליזה במרבית בתי החולים הכלליים בישראל . |
| s-58
| הן מיועדות לטיפול במאושפזים וכן לטיפול מרפאתי בחולים מורכבים. |
| s-59
| מרבית הנזקקים לטיפולי דיאליזה בישראל מקבלים אותם במכוני דיאליזה בקהילה , המופעלים על ידי קופות החולים ועל ידי חברות שירותי רפואה פרטיות, הקשורות בהסכמים עם קופות החולים . |
| s-60
| ליפתא הוא מעיין שכבה ב'מי נפתוח' במערב ירושלים. |
| s-61
| המעיין מזוהה עם המעיין הקדום 'מעיין מי נפתוח' המוזכר במקרא בספר יהושע כנקודת גבול בין שבט יהודה לבנימין . |
| s-62
| יש סברה שמקור השם הוא בשיבוש השם 'מרנפתח', שמו של מלך מצרי שערך בשנת 1220 לפנה'ס מסע כיבוש בכנען . |
| s-63
| המעיין נובע בניקבה שאורכה כ-30 מטר וגובה המים בניקבה נע בין 5 ס'מ ל-25 ס'מ. |
| s-64
| בסוף הניקבה המים זורמים לבריכה המנקזת את הניקבה , גובה המים בבריכה מטר וחצי . |
| s-65
| מהבריכה השנייה המים זורמים באפיק הטבעי ותורמים לפוריות האדמה . |
| s-66
| סביב המעיין נטועים עצי תאנה, עצי שקד ושיחי סברס, חרוב וכן צמחיית מים - עצי ערבה, ערברבה שעירה, גרגיר הנחלים ועוד . |
| s-67
| ב-1983 התגוררו ליד המעין חברי 'כנופיית ליפתא', הם אף טבלו במעיין לפני שיצאו לפוצץ את מסגדי הר הבית בליל ה-26 בינואר 1984. |
| s-68
| ב-1985 הוכרז השטח הכולל את המעיין כשמורת טבע עירונית 'מי נפתוח', אך העדר תקציב גרם להפסקת עבודות השיקום והשימור שלו . |
| s-69
| ב-2004 צולמו במעיין סצינות לסרט 'מישהו לרוץ איתו '. |
| s-70
| ב-2010 אושרה הקמת מלון מעל המעיין . |
| s-71
| ב-2017 אזור המעיין מקבל הכרה רשמית כ'שמורת טבע מי נפתוח'. |
| s-72
| בערבי שבת בריכת המעין משמשת כמקווה למאות דתיים שטובלים בו . |
| s-73
| בעבר התעוררה מחאה ציבורית על רקע דיווחים על כך שהטובלים מתרחצים בעירום ומסלקים נשים מהמקום בזמן הטבילה . |
| s-74
| אונר'א ראשי תיבות של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (באנגלית : UNRWA, ראשי תיבות: United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East) היא גוף של האומות המאוחדות שעוסק במתן שירותים לפליטים . |
| s-75
| הסוכנות הוקמה בנפרד מנציבות האו"ם לפליטים (UNHCR), שמטרתה לטפל בכלל הפליטים בעולם , והיא סוכנות האו"ם היחידה המוקדשת לטיפול בקבוצה מסוימת של פליטים. |
| s-76
| אונר'א כפופה לנציבות האו"ם לפליטים , ופעם בשלוש שנים מחודש המנדט לפעילותה . |
| s-77
| המנדט חודש ברציפות והוא תקף עד 30 ביוני 2023. |
| s-78
| אונר'א פועלת בחמישה אזורים: רצועת עזה, הגדה המערבית ומזרח ירושלים, ירדן, סוריה, ולבנון . |
| s-79
| הקמת הארגון |
| s-80
| סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב הוקמה ב-8 בדצמבר 1949 בעקבות מלחמת 48, במטרה לספק קורת גג, שרותי סעד ובריאות לפליטים פלסטינים. |
| s-81
| הסוכנות הוקמה על סמך החלטה 302 של העצרת הכללית של האו"ם . |
| s-82
| כשנה לפני כן, ב־19 בנובמבר 1948, בהחלטה 212 קראה העצרת הכללית לסייע לכחצי מיליון הפליטים הפלסטינים . |
| s-83
| המנדט לטיפול בפליטים ותקציב ייעודי ניתן לנציבות האו"ם לפליטים . |
| s-84
| שני מהלכים הובילו להקמת אונר'א כסוכנות עצמאית מסוכנות הפליטים של האו"ם : משלחת קלאפ ועמדת המדינות השכנות לפלסטין . |
| s-85
| המלצת של משלחת בראשות גורדון קלאפ (משלחת קלאפ) ראתה בטיפול בפליטים את השער להשפעה פוליטית וכלכלית מערבית, ובמיוחד אמריקאית, במזרח הקרוב לקראת שלום ויציבות כלכלית. |
| s-86
| קלאפ טען שהתפתחות כלכלית אזורית היא תנאי הכרחי לשיקום הפליטים לטווח הארוך . |
| s-87
| הגוש המזרחי ודרום אפריקה נמנעו בהצבעה . |
| s-88
| אונר'א החלה לפעול בשטח ב־1 במאי 1950, כסוכנות סעד זמנית. |
| s-89
| עם תחילת פעילותה , תפקידה הראשוני כלל ' סיוע ישיר ובניית תשתיות' לפליטי פלסטין, במטרה 'למנוע רעב ומצוקה ... ולקדם שלום ויציבות '. |
| s-90
| בדצמבר 1950, הוגשו לעצרת הכללית של האו"ם דוחות ממנהל אונר'א שהדגישו שהמצב לא השתנה ועל כן הוחלט (החלטה 393(V)) להגדיל את תפקידה של הסוכנות לשילוב מחודש של הפליטים בכלכלת המזרח הקרוב באמצעות השבתם לפלסטין או ישובם מחדש. |
| s-91
| לאונר"א אין מעמד של ארגון מומחה של האו"ם . |
| s-92
| הארגון שואב את סמכותו החוקית משלוש מקורות: כגוף משני של מנציבות האו"ם לפליטים , ההחלטה על המקמת הארגון ודיווחים קבועים לעצרת האו"ם . |
| s-93
| להבדיל מההגדרה של פליט על פי האמנה בדבר מעמדם של פליטים אשר חלה על כלל הפליטים בעולם , הגדרתה של אונר'א לפליט מתייחסת לטריטוריה ולתקופה מוגדרת: . |
| s-94
| החל משנת 1991, עצרת האו"ם מקבלת החלטה שנתית הכוללת פליטים פלסטיניים ממלחמת ששת הימים ועימותים מאוחרים יותר במנדט של אונר'א. |
| s-95
| בניגוד למנדט נציבות האו"ם לפליטים , אונר'א הגדירה את האוכלוסייה לה היא נותנת שירותים כפליטי פלסטין (לפני ההגדרה למעלה), אך גם צאצאיהם מצד האב , כולל ילדים שאומצו חוקית. |
| s-96
| עם הקמת אונר'א בשנת 1950 נכללו בהגדרה כ-750,000 פליטים. |
| s-97
| נכון לשנת 2021, נכללים בה כחמישה מיליון פליטים. |
| s-98
| המנדט שניתן לאונר"א אינו כולל טיפול בהשבת הפלסטינים למקום מגוריהם בפלסטין . |
| s-99
| נכון לשנת 2014, הגדרת הפליט של אונר'א אינה עוסקת בהגנה על פליטים אלא במתן שירותים בשנת 2019' לפי רישומי אונר'א, 5.6 מיליון אנשים הזכאים לסיועה . |
| s-100
| 'על פי בקשת ממשלת ישראל, אונר'א תמשיך בסיוע לפליטים הפלסטינים , בשיתוף פעולה מלא של רשויות ישראל, בגדה המערבית וברצועת עזה. |