Dependency Tree

Universal Dependencies - Hebrew - IAHLTwiki

LanguageHebrew
ProjectIAHLTwiki
Corpus Parttrain
AnnotationZeldes, Amir; Algom, Avner; Ordan, Noam; Ben Moshe, Yifat; Wigderson, Shira

Select a sentence

Showing 104 - 203 of 319 • previousnext

s-104 סוגים נוספים של סוכרת
s-105 קטגוריה זו כוללת בתוכה מיני סוגי סוכרת שלא נופלים בקטגוריות האחרות .
s-106 דוגמאות אחדות:
s-107 שורה של מחלות גנטיות בעלות מאפיינים משותפים.
s-108 כל המחלות כוללות בעיה גנטית הגורמת פגם בהפרשת אינסולין.
s-109 הבעיות מגוונות ומשפיעות על תהליכים שונים במטבוליזם הסוכר .
s-110 התורשה היא אוטוזומלית דומיננטית והמחלה מתבטאת תמיד בגיל מוקדם.
s-111 סוכרתאוטואימונית מאוחרת במבוגרים .
s-112 פורצת בקרב אנשים מעל גיל 30, ומאופיינת בהיותה איטית מאוד.
s-113 בשלביה הראשונים היא מזכירה במידה רבה סוכרת מסוג 2 ולכן לעיתים יאובחנו החולים בה באופן שגוי כסובלים מסוכרת סוג 2.
s-114 לפחות חלק ממאובחני ה-LADA לא יזדקקו לאינסולין ב-3–5 השנים הראשונות שלאחר האבחון , והטיפול שיינתן להם במרפאה המבוסס על תרופות לסוכרת סוג 2 ודיאטה יספיק כדי לאזן אותם .
s-115 מכיוון שמדובר בסוכרת אוטואימונית, המרצת הלבלב להפרשת אינסולין מוגברת מאיצה כנראה את השמדת תאי הבטא בלבלב מה שיכול להביא את החולה למצב של סוכרת מסוג 1.
s-116 לכן, סוכרת זו נקראת לעיתים 'סוכרת סוג 1.5'.
s-117 פגמים בקולטן לאינסולין
s-118 פגמים נדירים וקשים בגן לקולטן לאינסולין .
s-119 מאחר שלאינסולין תפקידים חיוניים רבים בגוף בנוסף לתפקידו במערכת הסוכר , לאנשים אלה פגמים רבים וקשים .
s-120 בייחוד חשוב אינסולין כגורם גדילה תוך רחמי, לכן החולים כולם נולדים קטנים מאוד, עם מומים רבים.
s-121 סוכרת בעקבות זיהום
s-122 מעט מאוד מקרים של סוכרת הם זיהומיים ב-100% , אך נגיפים שונים יכולים לתקוף את תאי הבטא ולהרסם .
s-123 סוכרת נאונטלית ערך מורחב סוכרת נאונטלית
s-124 סוכרתנדירה המופיע אצל ילודים במהלך החודש הראשון לאחר הלידה .
s-125 הגורמים לסוכרת מסוג 1
s-126 סוכרתמסוג 1היא מחלה אוטואימונית, בה הגוף הורס את תאי הבטא בלבלב האחראיים על ייצור האינסולין .
s-127 הערכה היא שמדובר בשילוב של נטייה תורשתית (גנטית) יחד עם נסיבות סביבתיות.
s-128 במחקרים של תאומים-זהים, כאשר לאחד מהתאומים הייתה סוכרת מסוג 1, הסבירות שגם השני יסבול מהמחלה היא 50% .
s-129 הנסיבות הסביבתיות הספציפיות המובילות להתפרצות המחלה טרם הובהרו כראוי, אם כי משערים שמזון , רעלים ואפילו הורמון האינסולין עצמו יכולים לקחת חלק בהתפרצות המחלה .
s-130 אצל חלק מהחולים מתפרצת המחלה תוך כדי מחלה וירלית או אחריה .
s-131 ייתכן שהנגיף המדביק פוגע בתאי הבטא וגורם לתגובה חיסונית.
s-132 ייתכן גם שדמיון בין חלבונים המבוטאים על פני הנגיף לבין אלו המבוטאים על פני תאי הבטא גורם למערכת החיסון לזהות את תאי הבטא בטעות כגורם חיצוני ולפעול נגדם ('חיקוי מולקולרי').
s-133 תאוריה זו מתאימה לשכיחות העונתית המשתנה של סוכרת מסוג 1 ומסבירה מדוע סוכרת מסוג זה נוטה להופיע לאחר מגפות של נגיפים מסוימים.
s-134 עקה (סטרס)
s-135 דו'ח מ-28 ביולי 1996 של הוועדה לבדיקת הקשר בין סוכרת לבין שירות צבאי, קבע שאין הוכחה מדעית חד משמעית כי מצבי לחץ נפשי גורמים להתפתחות סוכרת נעורים.
s-136 למרות זאת, החליטה הוועדה שאם התגלתה סוכרת אצל חייל לאחר שלוש שנים מתחילת שירותו בצבא , לא ניתן לשלול שהגורם להתפתחותה נובע מאירועים שקרו תוך כדי שירותו , וכי במקרה שהסוכרת פרצה תוך שלושה חודשים מאירוע הדחק , יש לקבוע כי יש קשר בין שני האירועים .
s-137 פאנל מומחים במינוי מנכ'ל משרד הבריאות שהוקם בשנת 2008 הגיע לאותה מסקנה, קרי שאין אסכולה רפואית מוכחת המכירה בקשר סיבתי בין דחק נפשי לבין התפרצות סוכרת נעורים, אולם קשר סיבתי כאמור עשוי להתקיים במקרים פרטניים, ומשכך יש לבחון כל מקרה לגופו .
s-138 כמו כן נטען שנצפו התפרצויות של סוכרת מסוג 1 באנשים שחוו תאונת דרכים.
s-139 הגורמים לסוכרת מסוג 2
s-140 הופעתה של סוכרת מסוג 2 קשורה באופן משמעותי בנטייה תורשתית וסגנון חיים.
s-141 כאשר לאחד מתאומים -זהים יש סוכרת מסוג 2, הסיכוי של התאום השני לסבול מהמחלה הוא כ-90% .
s-142 על הסיכוי לחלות בסוכרת מסוג 2 משפיעות בין השאר צריכת מזונות תעשייתים ובעלי כמות גבוהה של סוכרים, ממתיקים, השמנת יתר, עישון, זיהומים (למשל של חניכיים ושיניים ), העדר פעילות גופנית, העדר שינה, לחץ נפשי וצריכה מרובה של שומן טראנס.
s-143 מרבית חולי הסוכרת מסוג 2 סובלים מהתסמונת המטבולית הכוללת תנגודת אינסולין - מצב בו רגישות התאים לאינסולין פחותה.
s-144 בניגוד לסוכרת מסוג 1, בסוג זה אין הרס של תאי הבטא (לפחות לא בשלב הראשון ), אך יש תגובה מופחתת של תאי שריר, שומן וכבד לאינסולין המופרש , כך שבפועל רמת הגלוקוז בדם עולה למרות נוכחות מוגברת של אינסולין.
s-145 כדי להתגבר על היעילות המופחתת של האינסולין , מייצרים תאי הבטא בלבלב כמות מוגברת של אינסולין אשר מגבירה את התיאבון לפחמימות , מחזקת את תנגודת האינסולין וחוזר חלילה.
s-146 כלומר, שאחד הגורמים בהתפתחות הסוכרת מסוג 2 היא נוכחות מוגברת של אינסולין.
s-147 כאמור, התנגודת לאינסולין קשורה קשר הדוק למצב הנקרא התסמונת המטבולית (או תסמונת X).
s-148 תסמונת זו כוללת השמנה בטנית (באזור הבטן וסביב איברים פנימיים), יתר לחץ דם, בעיות ברמות שומנים בדם , מחלות לב וכלי דם, נטייה ליתר קרישיות ותסמינים נוספים.
s-149 בעיקר חשובה ההשמנה , שהיא הגורם עם הקשר ההדוק ביותר להתפתחות סוכרת מסוג 2.
s-150 כרגע לא ידוע אם הקשר הוא קשר של סיבה-תוצאה (כלומר אחד משני המצבים , סוכרת סוג 2 ותסמונת X, גורמים זה לזה ) או ששני המצבים קשורים לגורם יסודי אחד.
s-151 אחד הגורמים החשודים ביצירת מגפת ההשמנה והסוכרת מסוג 2 הוא ההפצה הנרחבת של משקאות ממותקים, הפצה שנעשתה על ידי חברות שהשפיעו על מדעני תזונה ובריאות באמצעות מימון המחקרים שלהם .
s-152 בנוסף , התנגודת לאינסולין עולה בזמן חשיפה לעקה (סטרס גופני או נפשי) או להורמוני עקה (כגון אדרנלין וקורטיזון ) ותרופות המגבירות או מחקות את פעולתם .
s-153 בין התרופות המוכרות כמגבירות נטייה לסוכרת יש תרופות להורדת לחץ דם גבוה (בעיקר משתנים), תרופות להורדת רמת כולסטרול בדם ותרופות פסיכיאטריות.
s-154 שכיחותה היתרה של סוכרת מסוג 2 באוכלוסיות שעברו תיעוש בתקופות יחסית מאוחרות הוביל לפיתוחה של תאוריית הגן הקמצן .
s-155 התאוריה גורסת שבאוכלוסיות כאלה , שסבלו מחוסר מזון יחסי זמן רב, היה יתרון הישרדותי למבנה גנטי שנוטה לחסוך אנרגיה ולאגור שומן.
s-156 כאשר אוכלוסיות אלו נחשפו לתיעוש ולעושר חומרי המזון שזה הציע, אותו מבנה גנטי כעת מתפקד 'יותר מדי טוב' ואוגר שומן מעבר לצורך .
s-157 מחקרים על הקשר ביןהורמון גדילה והזדקנותמצביעים על קשר בין ההורמון למחלות כסרטן וסוכרת .
s-158 אצל ילדים שטופלו באמצעות הורמון גדילה הסבירות לסבול מסוכרת מסוג 2 עלתה, בעוד החולים בתסמונת לרון, הסובלים מחוסר בהורמון גדילה,אינם חולים לעולם בסוכרת .
s-159 תאוריה נוספת גורסת לקיומו של פגם כלשהו בקולטן האינסולין בתאים , אם כי פגם כלשהו כזה טרם זוהה.
s-160 אבחון ותסמינים
s-161 דרכי האבחון של סוגי הסוכרת השונים זהים, אם כי בשל העובדה שסוכרת מסוג 1 מתבטאת בסימפטומים חמורים ומהירים יותר, המחלה מתגלה לעיתים קרובות כשהחולה כבר במצב של חמצת קטוטית.
s-162 סוכרת מסוג 2, לעומתה , יכולה להיות מחלה שקטה ואדם יכול לסבול ממנה במשך שנים רבות בלי לדעת על כך כלל, וכך להימצא בסיכון גבוה לסיבוכים ארוכי הטווח .
s-163 אבחון
s-164 בדיקת סוכר בשתן - בבדיקה זו יבדקו האם נמצא סוכר בשתן .
s-165 אצל אדם בריא, לא אמור להופיע כלל סוכר בשתן .
s-166 אולם, כשרמת הסוכר בדם גבוהה מ-180mg/dl (מה שמכונה 'הסף הכלייתי '), עובר הסוכר דרך הכליה ומגיע לשתן .
s-167 בדיקת רמת הסוכר בדם בצום - בבדיקה זו יבדקו את רמות הסוכר בדם .
s-168 בדיקה זו נערכת בשעות הבוקר , לאחר צום לילי בן שתים עשרה שעות.
s-169 רמת סוכר מעל 126mg/dl נחשבת כאבחנה של סוכרת, 100-126mg/dl טרום-סוכרת (או סוכרת גבולית) וטווח של עד 100mg/dl נחשב תקין.
s-170 בדיקת העמסת סוכר (GTT) - מבחן הנעשה אם קיים חשד לסוכרת או סוכרת-הריונית על ידי בדיקת סבילות המטופל להעמסת סוכר בשתייה .
s-171 אצל אדם בריא, רמת הסוכר בדם עולה מיד לאחר שתיית או אכילת מוצרים המכילים סוכר, וחוזרת לרמה הרגילה לאחר מספר שעות.
s-172 חולי סוכרת, לעומת זאת, לא יצליחו להתמודד עם הכמות הגדולה של הסוכר בגופם .
s-173 ערכי סוכר לאחר שעתיים של עד 140mg/dl יחשבו כתקינים , 140-199mg/dl כסוכרת -גבולית ומעל 200mg/dl כחולה סוכרת.
s-174 בדיקת רמות המוגלובין מסוכרר (HbA1c) - בדיקת צימוד סוכר לחלבון ההמוגלובין בכדוריות הדם .
s-175 מכיוון שאורך חייהן כ-120 יום הבדיקה נותנת ממוצע של רמת הגלוקוז לאורך התקופה .
s-176 אצל אדם בריא, אחוז ההמוגלובין המסוכרר יהיה בין 4 ל-5.4.
s-177 סוכרת מאובחנת כאשר ערך ההמוגלובין המסוכרר גבוה מ-6.5 אחוזים (או שווה ל-6.5 אחוזים).
s-178 על-מנת לאבחן סוכרת, אי אפשר להסתפק בבדיקת מעבדה אחת שאינה תקינה, אלא יש לחזור על הבדיקה פעם נוספת.
s-179 רק לאחר שתי בדיקות עוקבות פתולוגיות ניתן לאבחן את המחלה .
s-180 לאחר שקלול גיל החולה , חומרת הסימפטומים בהם הוא לוקה, מצבו הגופני וההיסטוריה הרפואית שלו ניתן לאבחן האם מדובר בסוכרת מסוג 1 או סוכרת מסוג 2.
s-181 אבחנה של סוכרת מסוג 1 יכולה גם להתקבל אם נמצאים בדם נוגדנים שתוקפים את תאי הבטא בלבלב המייצרים אינסולין, או אם נמצאות חומצות בשתן .
s-182 נוגדנים אלו כוללים נוגדן לאינסולין , נוגדן לתאי הלבלב , וכן נוגדנים ל-GAD.
s-183 לעומת זאת, לא קיימות בדיקות ספציפיות לאבחון סוכרת מסוג 2 והאבחון נעשה על דרך השלילה של סוכרת מסוג 1.
s-184 תסמינים
s-185 טרום האבחון הרפואי והטיפול , כל תסמיני הסוכרת קשורים לרמות גבוהות של סוכר בדם (היפרגליקמיה).
s-186 גלוקוז מופרש לשתן כל הזמן באופן טבעי דרך הנפרון שבכליה (הנפרון הוא יחידת העבודה הבסיסית של הכליה , כאשר כל כליה מכילה כ-1.5 מיליון נפרונים), אך אצל אנשים בריאים כמות הגלוקוז שמופרשת לשתן היא כזו שהכליות מסוגלות לספוג חזרה לכלי הדם באופן אקטיבי.
s-187 כאשר ריכוז הסוכר בדם עולה מעל הרמה הנורמלית והכליות כבר אינן מסוגלות לספוג חזרה את כל הגלוקוז שהופרש לשתן , ריכוז הגלוקוז בשתן גורם למים לצאת מכלי הדם המקיפים את הנפרון אל תוך השתן עד למצב של מאזן ריכוזים בין השתן לדם , עליו מסוגלת הכליה שוב לשמור.
s-188 לכן, אחד התסמינים הראשונים להופעת המחלה הוא מתן עודף שתן, כולל באמצע הלילה .
s-189 תסמינים נוספים כוללים צמא מופרז, תחושת רעב מופרזת, עייפות וירידה במשקל המתרחשת בעיקר אצל חולי סוכרת מסוג 1 כתוצאה מפירוק של שומנים וחלבונים .
s-190 תסמיניםנוספים הם טשטוש ראייה, נטייה לנמנום , בחילות או כאבי בטן, עור יבש וזיהומי עור, תחושת גירוד באיברי המין , ירידה בסיבולת במהלך פעילות גופנית, נוירופתיה, ופגיעות לזיהומים .
s-191 סיכונים וסיבוכים
s-192 סיבוכיהסוכרת , על סוגיה השונים , מתחלקים לשניים : סיבוכים בטווח הארוך (שנים) כתוצאה ממצב ממושך של יתר גלוקוז בדם (היפרגליקמיה) וסיבוכים בטווח הקצר שנובעים בעיקר ממצב של מיעוט גלוקוז בדם (היפוגליקמיה) שמתרחש לרוב בעקבות טיפול תרופתי באינסולין או תרופות אחרות.
s-193 סיבוך אפשרי נוסף בטווח הקצר הוא מצב של היפרגליקמיה חמורה שיכולה להוביל לחמצת קטוטית סוכרתית (בעיקר אצל חולי סוכרת מסוג 1) או למצב היפרגליקמי היפראוסמולרי (בעיקר בחולי סוכרת מסוג 2).
s-194 היפוגליקמיה
s-195 ערך מורחב היפוגליקמיה
s-196 היפוגליקמיה(מיעוט גלוקוז בדם ) היא מצב רפואי מסכן חיים והסיבוך המיידי ביותר אצל חולי סוכרת.
s-197 במצב זה, רמת הגלוקוז בדם יורדת במהירות מתחת לערכים הנורמליים , דבר המוביל למגוון תסמינים (סימפטומים) הכוללים בלבול, טשטוש, איבוד הכרה, התקף אפליפטי ואף מוות.
s-198 בחלק מהמקרים יתווספו גם תחושת רעב, רעד, הזעה, דופק מהיר וחולשה .
s-199 הסיבה הנפוצה ביותר לנפילת רמת הגלוקוז בדם היא מינון יתר של תרופות המורידות את רמת הגלוקוז בדם כגון אינסולין וסולפוניל .
s-200 וגורמים רבים נוספים הכוללים : תזונה, פעילות גופנית, שתיית אלכוהול, זיהומים חמורים ועוד .
s-201 הטיפול בהיפוגליקמיה מתבצע באמצעות אכילת מזון בעל ערך גליקמי גבוה (לרוב סוכרים פשוטים או טבליות גלוקוז).
s-202 במקרים חמורים, או במקרים בהם החולה איבד את ההכרה , ניתן לטפל בהיפוגליקמיה באמצעות זריקת ההורמון גלוקגון ועירוי תמיסה עם גלוקוז (דקסטרוז) לוריד .
s-203 במרבית המקרים חולי סוכרת ירגישו בתסמינים המוזכרים לעיל, אבל כ-17% מהם מפתחים לאורך השנים תחושה מופחתת למצבים של רמת גלוקוז נמוכה בדם (Hypoglycemia Unawareness).

Text viewDownload CoNNL-U