| s-103
| רמת האינסולין בדם לרוב אינה נמדדת בבדיקות דם רגילות. |
| s-104
| סוגים נוספים של סוכרת |
| s-105
| קטגוריה זו כוללת בתוכה מיני סוגי סוכרת שלא נופלים בקטגוריות האחרות . |
| s-106
| דוגמאות אחדות: |
| s-107
| שורה של מחלות גנטיות בעלות מאפיינים משותפים. |
| s-108
| כל המחלות כוללות בעיה גנטית הגורמת פגם בהפרשת אינסולין. |
| s-109
| הבעיות מגוונות ומשפיעות על תהליכים שונים במטבוליזם הסוכר . |
| s-110
| התורשה היא אוטוזומלית דומיננטית והמחלה מתבטאת תמיד בגיל מוקדם. |
| s-111
| סוכרתאוטואימונית מאוחרת במבוגרים . |
| s-112
| פורצת בקרב אנשים מעל גיל 30, ומאופיינת בהיותה איטית מאוד. |
| s-113
| בשלביה הראשונים היא מזכירה במידה רבה סוכרת מסוג 2 ולכן לעיתים יאובחנו החולים בה באופן שגוי כסובלים מסוכרת סוג 2. |
| s-114
| לפחות חלק ממאובחני ה-LADA לא יזדקקו לאינסולין ב-3–5 השנים הראשונות שלאחר האבחון , והטיפול שיינתן להם במרפאה המבוסס על תרופות לסוכרת סוג 2 ודיאטה יספיק כדי לאזן אותם . |
| s-115
| מכיוון שמדובר בסוכרת אוטואימונית, המרצת הלבלב להפרשת אינסולין מוגברת מאיצה כנראה את השמדת תאי הבטא בלבלב מה שיכול להביא את החולה למצב של סוכרת מסוג 1. |
| s-116
| לכן, סוכרת זו נקראת לעיתים 'סוכרת סוג 1.5'. |
| s-117
| פגמים בקולטן לאינסולין |
| s-118
| פגמים נדירים וקשים בגן לקולטן לאינסולין . |
| s-119
| מאחר שלאינסולין תפקידים חיוניים רבים בגוף בנוסף לתפקידו במערכת הסוכר , לאנשים אלה פגמים רבים וקשים . |
| s-120
| בייחוד חשוב אינסולין כגורם גדילה תוך רחמי, לכן החולים כולם נולדים קטנים מאוד, עם מומים רבים. |
| s-121
| סוכרת בעקבות זיהום |
| s-122
| מעט מאוד מקרים של סוכרת הם זיהומיים ב-100% , אך נגיפים שונים יכולים לתקוף את תאי הבטא ולהרסם . |
| s-123
| סוכרת נאונטלית ערך מורחב – סוכרת נאונטלית |
| s-124
| סוכרתנדירה המופיע אצל ילודים במהלך החודש הראשון לאחר הלידה . |
| s-125
| הגורמים לסוכרת מסוג 1 |
| s-126
| סוכרתמסוג 1היא מחלה אוטואימונית, בה הגוף הורס את תאי הבטא בלבלב האחראיים על ייצור האינסולין . |
| s-127
| הערכה היא שמדובר בשילוב של נטייה תורשתית (גנטית) יחד עם נסיבות סביבתיות. |
| s-128
| במחקרים של תאומים-זהים, כאשר לאחד מהתאומים הייתה סוכרת מסוג 1, הסבירות שגם השני יסבול מהמחלה היא 50% . |
| s-129
| הנסיבות הסביבתיות הספציפיות המובילות להתפרצות המחלה טרם הובהרו כראוי, אם כי משערים שמזון , רעלים ואפילו הורמון האינסולין עצמו יכולים לקחת חלק בהתפרצות המחלה . |
| s-130
| אצל חלק מהחולים מתפרצת המחלה תוך כדי מחלה וירלית או אחריה . |
| s-131
| ייתכן שהנגיף המדביק פוגע בתאי הבטא וגורם לתגובה חיסונית. |
| s-132
| ייתכן גם שדמיון בין חלבונים המבוטאים על פני הנגיף לבין אלו המבוטאים על פני תאי הבטא גורם למערכת החיסון לזהות את תאי הבטא בטעות כגורם חיצוני ולפעול נגדם ('חיקוי מולקולרי'). |
| s-133
| תאוריה זו מתאימה לשכיחות העונתית המשתנה של סוכרת מסוג 1 ומסבירה מדוע סוכרת מסוג זה נוטה להופיע לאחר מגפות של נגיפים מסוימים. |
| s-134
| עקה (סטרס) |
| s-135
| דו'ח מ-28 ביולי 1996 של הוועדה לבדיקת הקשר בין סוכרת לבין שירות צבאי, קבע שאין הוכחה מדעית חד משמעית כי מצבי לחץ נפשי גורמים להתפתחות סוכרת נעורים. |
| s-136
| למרות זאת, החליטה הוועדה שאם התגלתה סוכרת אצל חייל לאחר שלוש שנים מתחילת שירותו בצבא , לא ניתן לשלול שהגורם להתפתחותה נובע מאירועים שקרו תוך כדי שירותו , וכי במקרה שהסוכרת פרצה תוך שלושה חודשים מאירוע הדחק , יש לקבוע כי יש קשר בין שני האירועים . |
| s-137
| פאנל מומחים במינוי מנכ'ל משרד הבריאות שהוקם בשנת 2008 הגיע לאותה מסקנה, קרי שאין אסכולה רפואית מוכחת המכירה בקשר סיבתי בין דחק נפשי לבין התפרצות סוכרת נעורים, אולם קשר סיבתי כאמור עשוי להתקיים במקרים פרטניים, ומשכך יש לבחון כל מקרה לגופו . |
| s-138
| כמו כן נטען שנצפו התפרצויות של סוכרת מסוג 1 באנשים שחוו תאונת דרכים. |
| s-139
| הגורמים לסוכרת מסוג 2 |
| s-140
| הופעתה של סוכרת מסוג 2 קשורה באופן משמעותי בנטייה תורשתית וסגנון חיים. |
| s-141
| כאשר לאחד מתאומים -זהים יש סוכרת מסוג 2, הסיכוי של התאום השני לסבול מהמחלה הוא כ-90% . |
| s-142
| על הסיכוי לחלות בסוכרת מסוג 2 משפיעות בין השאר צריכת מזונות תעשייתים ובעלי כמות גבוהה של סוכרים, ממתיקים, השמנת יתר, עישון, זיהומים (למשל של חניכיים ושיניים ), העדר פעילות גופנית, העדר שינה, לחץ נפשי וצריכה מרובה של שומן טראנס. |
| s-143
| מרבית חולי הסוכרת מסוג 2 סובלים מהתסמונת המטבולית הכוללת תנגודת אינסולין - מצב בו רגישות התאים לאינסולין פחותה. |
| s-144
| בניגוד לסוכרת מסוג 1, בסוג זה אין הרס של תאי הבטא (לפחות לא בשלב הראשון ), אך יש תגובה מופחתת של תאי שריר, שומן וכבד לאינסולין המופרש , כך שבפועל רמת הגלוקוז בדם עולה למרות נוכחות מוגברת של אינסולין. |
| s-145
| כדי להתגבר על היעילות המופחתת של האינסולין , מייצרים תאי הבטא בלבלב כמות מוגברת של אינסולין אשר מגבירה את התיאבון לפחמימות , מחזקת את תנגודת האינסולין וחוזר חלילה. |
| s-146
| כלומר, שאחד הגורמים בהתפתחות הסוכרת מסוג 2 היא נוכחות מוגברת של אינסולין. |
| s-147
| כאמור, התנגודת לאינסולין קשורה קשר הדוק למצב הנקרא התסמונת המטבולית (או תסמונת X). |
| s-148
| תסמונת זו כוללת השמנה בטנית (באזור הבטן וסביב איברים פנימיים), יתר לחץ דם, בעיות ברמות שומנים בדם , מחלות לב וכלי דם, נטייה ליתר קרישיות ותסמינים נוספים. |
| s-149
| בעיקר חשובה ההשמנה , שהיא הגורם עם הקשר ההדוק ביותר להתפתחות סוכרת מסוג 2. |
| s-150
| כרגע לא ידוע אם הקשר הוא קשר של סיבה-תוצאה (כלומר אחד משני המצבים , סוכרת סוג 2 ותסמונת X, גורמים זה לזה ) או ששני המצבים קשורים לגורם יסודי אחד. |
| s-151
| אחד הגורמים החשודים ביצירת מגפת ההשמנה והסוכרת מסוג 2 הוא ההפצה הנרחבת של משקאות ממותקים, הפצה שנעשתה על ידי חברות שהשפיעו על מדעני תזונה ובריאות באמצעות מימון המחקרים שלהם . |
| s-152
| בנוסף , התנגודת לאינסולין עולה בזמן חשיפה לעקה (סטרס גופני או נפשי) או להורמוני עקה (כגון אדרנלין וקורטיזון ) ותרופות המגבירות או מחקות את פעולתם . |
| s-153
| בין התרופות המוכרות כמגבירות נטייה לסוכרת יש תרופות להורדת לחץ דם גבוה (בעיקר משתנים), תרופות להורדת רמת כולסטרול בדם ותרופות פסיכיאטריות. |
| s-154
| שכיחותה היתרה של סוכרת מסוג 2 באוכלוסיות שעברו תיעוש בתקופות יחסית מאוחרות הוביל לפיתוחה של תאוריית הגן הקמצן . |
| s-155
| התאוריה גורסת שבאוכלוסיות כאלה , שסבלו מחוסר מזון יחסי זמן רב, היה יתרון הישרדותי למבנה גנטי שנוטה לחסוך אנרגיה ולאגור שומן. |
| s-156
| כאשר אוכלוסיות אלו נחשפו לתיעוש ולעושר חומרי המזון שזה הציע, אותו מבנה גנטי כעת מתפקד 'יותר מדי טוב' ואוגר שומן מעבר לצורך . |
| s-157
| מחקרים על הקשר ביןהורמון גדילה והזדקנותמצביעים על קשר בין ההורמון למחלות כסרטן וסוכרת . |
| s-158
| אצל ילדים שטופלו באמצעות הורמון גדילה הסבירות לסבול מסוכרת מסוג 2 עלתה, בעוד החולים בתסמונת לרון, הסובלים מחוסר בהורמון גדילה,אינם חולים לעולם בסוכרת . |
| s-159
| תאוריה נוספת גורסת לקיומו של פגם כלשהו בקולטן האינסולין בתאים , אם כי פגם כלשהו כזה טרם זוהה. |
| s-160
| אבחון ותסמינים |
| s-161
| דרכי האבחון של סוגי הסוכרת השונים זהים, אם כי בשל העובדה שסוכרת מסוג 1 מתבטאת בסימפטומים חמורים ומהירים יותר, המחלה מתגלה לעיתים קרובות כשהחולה כבר במצב של חמצת קטוטית. |
| s-162
| סוכרת מסוג 2, לעומתה , יכולה להיות מחלה שקטה ואדם יכול לסבול ממנה במשך שנים רבות בלי לדעת על כך כלל, וכך להימצא בסיכון גבוה לסיבוכים ארוכי הטווח . |
| s-163
| אבחון |
| s-164
| בדיקת סוכר בשתן - בבדיקה זו יבדקו האם נמצא סוכר בשתן . |
| s-165
| אצל אדם בריא, לא אמור להופיע כלל סוכר בשתן . |
| s-166
| אולם, כשרמת הסוכר בדם גבוהה מ-180mg/dl (מה שמכונה 'הסף הכלייתי '), עובר הסוכר דרך הכליה ומגיע לשתן . |
| s-167
| בדיקת רמת הסוכר בדם בצום - בבדיקה זו יבדקו את רמות הסוכר בדם . |
| s-168
| בדיקה זו נערכת בשעות הבוקר , לאחר צום לילי בן שתים עשרה שעות. |
| s-169
| רמת סוכר מעל 126mg/dl נחשבת כאבחנה של סוכרת, 100-126mg/dl טרום-סוכרת (או סוכרת גבולית) וטווח של עד 100mg/dl נחשב תקין. |
| s-170
| בדיקת העמסת סוכר (GTT) - מבחן הנעשה אם קיים חשד לסוכרת או סוכרת-הריונית על ידי בדיקת סבילות המטופל להעמסת סוכר בשתייה . |
| s-171
| אצל אדם בריא, רמת הסוכר בדם עולה מיד לאחר שתיית או אכילת מוצרים המכילים סוכר, וחוזרת לרמה הרגילה לאחר מספר שעות. |
| s-172
| חולי סוכרת, לעומת זאת, לא יצליחו להתמודד עם הכמות הגדולה של הסוכר בגופם . |
| s-173
| ערכי סוכר לאחר שעתיים של עד 140mg/dl יחשבו כתקינים , 140-199mg/dl כסוכרת -גבולית ומעל 200mg/dl כחולה סוכרת. |
| s-174
| בדיקת רמות המוגלובין מסוכרר (HbA1c) - בדיקת צימוד סוכר לחלבון ההמוגלובין בכדוריות הדם . |
| s-175
| מכיוון שאורך חייהן כ-120 יום הבדיקה נותנת ממוצע של רמת הגלוקוז לאורך התקופה . |
| s-176
| אצל אדם בריא, אחוז ההמוגלובין המסוכרר יהיה בין 4 ל-5.4. |
| s-177
| סוכרת מאובחנת כאשר ערך ההמוגלובין המסוכרר גבוה מ-6.5 אחוזים (או שווה ל-6.5 אחוזים). |
| s-178
| על-מנת לאבחן סוכרת, אי אפשר להסתפק בבדיקת מעבדה אחת שאינה תקינה, אלא יש לחזור על הבדיקה פעם נוספת. |
| s-179
| רק לאחר שתי בדיקות עוקבות פתולוגיות ניתן לאבחן את המחלה . |
| s-180
| לאחר שקלול גיל החולה , חומרת הסימפטומים בהם הוא לוקה, מצבו הגופני וההיסטוריה הרפואית שלו ניתן לאבחן האם מדובר בסוכרת מסוג 1 או סוכרת מסוג 2. |
| s-181
| אבחנה של סוכרת מסוג 1 יכולה גם להתקבל אם נמצאים בדם נוגדנים שתוקפים את תאי הבטא בלבלב המייצרים אינסולין, או אם נמצאות חומצות בשתן . |
| s-182
| נוגדנים אלו כוללים נוגדן לאינסולין , נוגדן לתאי הלבלב , וכן נוגדנים ל-GAD. |
| s-183
| לעומת זאת, לא קיימות בדיקות ספציפיות לאבחון סוכרת מסוג 2 והאבחון נעשה על דרך השלילה של סוכרת מסוג 1. |
| s-184
| תסמינים |
| s-185
| טרום האבחון הרפואי והטיפול , כל תסמיני הסוכרת קשורים לרמות גבוהות של סוכר בדם (היפרגליקמיה). |
| s-186
| גלוקוז מופרש לשתן כל הזמן באופן טבעי דרך הנפרון שבכליה (הנפרון הוא יחידת העבודה הבסיסית של הכליה , כאשר כל כליה מכילה כ-1.5 מיליון נפרונים), אך אצל אנשים בריאים כמות הגלוקוז שמופרשת לשתן היא כזו שהכליות מסוגלות לספוג חזרה לכלי הדם באופן אקטיבי. |
| s-187
| כאשר ריכוז הסוכר בדם עולה מעל הרמה הנורמלית והכליות כבר אינן מסוגלות לספוג חזרה את כל הגלוקוז שהופרש לשתן , ריכוז הגלוקוז בשתן גורם למים לצאת מכלי הדם המקיפים את הנפרון אל תוך השתן עד למצב של מאזן ריכוזים בין השתן לדם , עליו מסוגלת הכליה שוב לשמור. |
| s-188
| לכן, אחד התסמינים הראשונים להופעת המחלה הוא מתן עודף שתן, כולל באמצע הלילה . |
| s-189
| תסמינים נוספים כוללים צמא מופרז, תחושת רעב מופרזת, עייפות וירידה במשקל המתרחשת בעיקר אצל חולי סוכרת מסוג 1 כתוצאה מפירוק של שומנים וחלבונים . |
| s-190
| תסמיניםנוספים הם טשטוש ראייה, נטייה לנמנום , בחילות או כאבי בטן, עור יבש וזיהומי עור, תחושת גירוד באיברי המין , ירידה בסיבולת במהלך פעילות גופנית, נוירופתיה, ופגיעות לזיהומים . |
| s-191
| סיכונים וסיבוכים |
| s-192
| סיבוכיהסוכרת , על סוגיה השונים , מתחלקים לשניים : סיבוכים בטווח הארוך (שנים) כתוצאה ממצב ממושך של יתר גלוקוז בדם (היפרגליקמיה) וסיבוכים בטווח הקצר שנובעים בעיקר ממצב של מיעוט גלוקוז בדם (היפוגליקמיה) שמתרחש לרוב בעקבות טיפול תרופתי באינסולין או תרופות אחרות. |
| s-193
| סיבוך אפשרי נוסף בטווח הקצר הוא מצב של היפרגליקמיה חמורה שיכולה להוביל לחמצת קטוטית סוכרתית (בעיקר אצל חולי סוכרת מסוג 1) או למצב היפרגליקמי היפראוסמולרי (בעיקר בחולי סוכרת מסוג 2). |
| s-194
| היפוגליקמיה |
| s-195
| ערך מורחב – היפוגליקמיה |
| s-196
| היפוגליקמיה(מיעוט גלוקוז בדם ) היא מצב רפואי מסכן חיים והסיבוך המיידי ביותר אצל חולי סוכרת. |
| s-197
| במצב זה, רמת הגלוקוז בדם יורדת במהירות מתחת לערכים הנורמליים , דבר המוביל למגוון תסמינים (סימפטומים) הכוללים בלבול, טשטוש, איבוד הכרה, התקף אפליפטי ואף מוות. |
| s-198
| בחלק מהמקרים יתווספו גם תחושת רעב, רעד, הזעה, דופק מהיר וחולשה . |
| s-199
| הסיבה הנפוצה ביותר לנפילת רמת הגלוקוז בדם היא מינון יתר של תרופות המורידות את רמת הגלוקוז בדם כגון אינסולין וסולפוניל . |
| s-200
| וגורמים רבים נוספים הכוללים : תזונה, פעילות גופנית, שתיית אלכוהול, זיהומים חמורים ועוד . |
| s-201
| הטיפול בהיפוגליקמיה מתבצע באמצעות אכילת מזון בעל ערך גליקמי גבוה (לרוב סוכרים פשוטים או טבליות גלוקוז). |
| s-202
| במקרים חמורים, או במקרים בהם החולה איבד את ההכרה , ניתן לטפל בהיפוגליקמיה באמצעות זריקת ההורמון גלוקגון ועירוי תמיסה עם גלוקוז (דקסטרוז) לוריד . |