| s-502
| לא נותנים לי להתבטא. |
| s-503
| כיצד אוכל לנהל מלחמה מהסוג הזה . |
| s-504
| זו היתה הפעם היחידה ששמעתי אותו מדבר בסגנון כזה . |
| s-505
| בכלל, זו היתה שיחה מאוד פסימית מצדו . |
| s-506
| הסיכום שלו היה: כבר עשיתי מה שאני יכול בנושא הזה , ועכשיו הכל בידי שמים. |
| s-507
| אני יודע בוודאות שבשנת 1984, כאשר נבחר לכנסת והתחיל ציד המכשפות הגדול נגדו על גזענות, התקבל, דווקא באמצעות אחיו , רבי נחמן, מסר אישי מיצחק שמיר, שבו נתבקש הרב כהנא להיות במצב של כוננות לקראת האפשרות שהוא יצטרך לתמוך בממשלה צרה של 61 חברי כנסת. |
| s-508
| אם זכור לך , באותה תקופה ראשי הליכוד הצהירו שלא 'ישתמשו' בכהנא , שהוא מוקצה מחמת מיאוס, ובכל זאת הגיע המסר האישי הזה משמיר , דרך אדם שהיה ברור ללא כל ספק שהוא מדבר בשמו של שמיר. |
| s-509
| הרעיון בתור רעיון, לא נולד עם כהנא ולא מת אתו . |
| s-510
| זה הרעיון היהודי הגדול מאז ניתנה תורה בסיני . |
| s-511
| הוא ימשיך להתגלגל, לאו דווקא באותן השיטות . |
| s-512
| כל איש ושיטותיו . |
| s-513
| מאיר כהנא היה ללא ספק אחד הישראלים המפורסמים ביותר בציבור הערבי . |
| s-514
| רעיונותיו , מעשיו וסיסמאותיו זכו לתהודה עצומה בין ערביי השטחים וישראל , והעיתונות הפלשתינית לא חדלה מלעסוק בו גם אחרי שהתקשורת הישראלית החליטה להתעלם ממנו . |
| s-515
| ב1972 היה כהנא הישראלי הראשון שרואיין בעיתון מזרח-ירושלמי. |
| s-516
| עורכו של 'אל-פגר' דאז, יוסף נאצר, הסביר שחשוב לעיתונו להביא לקוראים הערבים עמדות של ישראלים. |
| s-517
| בחירתו בכהנא לא היתה מקרית כמובן. |
| s-518
| היא נועדה להשתמש בכהנא כאליבי לעמדות אש'ף, ולפיגועים רחבי ההיקף של אותן שנים. |
| s-519
| באמצעות כהנא אפשר היה, לכאורה, לחשוף את מה שרצו להציג כפרצוף האמיתי של ישראל. |
| s-520
| מגמה זו נותרה בעינה משך שנים, ולכן גם בראיון אחרון שלו במזרח ירושלים, בעיתון 'א-נהאר', מובלטת הסיסמה שכהנא למד מגזעני מדינות הדרום בארצות הברית : 'אני אומר את מה שכולם חושבים'. |
| s-521
| 'א-נהאר' חזר והדפיס עכשיו, לאחר הרצח , את הראיון המקורי . |
| s-522
| כהנא אומר בו לערבים שהוא איננו שונא אותם . |
| s-523
| הוא אוהב יהודים ומבין בהחלט שהערבים מתעבים את היהודים , ורואים בהם זרים שבאו להשתלט על ארצם ועל אדמתם . |
| s-524
| 'כיהודי מאמין אני עושה את מה שמצווה עלי התורה ואת מה שדורש ממני אלוהים', אמר כהנא. |
| s-525
| והמראיין הערבי אומר לו : 'אבל גם לנו יש אלוהים'. |
| s-526
| וכהנא עונה בפשטות : 'ולכן אנחנו צריכים להוציא אתכם בכוח מכאן '. |
| s-527
| כהנא ניסה בשעתו להתגורר בקריית -ארבע והותיר שם רבים מחסידיו . |
| s-528
| הוא תיכנן לפוצץ את מסגדי הר הבית וישב בשל כך במעצר מינהלי. |
| s-529
| מסעותיו בשטחים וביישובי הערבים בישראל גרמו תמיד תסיסה. |
| s-530
| אולם בחוגים ערביים קיצוניים ראו במעשיו ברכה. |
| s-531
| לא היתה עבורם דמות טובה יותר להכפשת דמותה של המדינה היהודית , עד כדי כך שכמה מפעילי הקבוצה הלאומנית הערבית בני הכפר דנו באפשרות להצביע עבורו בבחירות לכנסת . |
| s-532
| מבחינתם אמור היה חיזוקו להביא לזיהוי ברור יותר של האויב הישראלי המכוער . |
| s-533
| פסיכולוגיה מוכרת של קיצונים בשני המחנות המפרנסים זה את זה. |
| s-534
| לממסד הפלשתיני ולרוב ערביי ישראל ידוע זה כבר שהבעיה שלהם איננה כפי שאמר סרי נוסייבה רעיונותיו של כהנא, אלא מדיניותו של השלטון הישראלי . |
| s-535
| לכן, מעבר לביטויים של סיפוק בשל רצח האיש , עיקר הגילויים בשטחים לאחר הרצח היו של פחד; פחד מאווירת האלימות שהשלטון הישראלי לא יוכל לעצור. |
| s-536
| פחד מחסידיו של כהנא, ממתנחלים ומתלמידי ישיבות ברובע המוסלמי , שרובם חמושים ולא ברור אם הרשויות יחסמו אותם . |
| s-537
| מה שמרגיע מעט את הפחד בציבור הערבי הוא הידיעה , שבנסיבות הפוליטיות הנוכחיות פגיעה בערבים גורמת נזק עצום לישראל . |
| s-538
| במזרח ירושלים הבינו זאת היטב עם שחרורו המהיר יחסית של פייסל חוסייני מהמעצר , אחרי שאין -ספור הודעות רשמיות ישראליות האשימו אותו באחריות ישירה לאירועי הדמים בהר -הבית . |
| s-539
| ארצות הברית , הזקוקה לקואליציה הערבית נגד עיראק, אינה יכולה להרשות שערבים תחת שלטון ישראל ייפגעו עתה. |
| s-540
| לא מדיניות ענישה חריפה, לא גירוש מנהיגים, ולא התפרצויות נקם. |
| s-541
| האמריקאים לא יתנו זאת, והמסר שהיה בעמדת ואשינגטון במועצת הביטחון ובפרשת המשלחת לשטחים היה ברור מאוד. |
| s-542
| אם מישהו חשב לפני שלושה שבועות שאישים כמו חוסייני יגורשו מכאן , הנה עתה מוכרחה ישראל לעשות הכל כדי שערבים לא ייפגעו. |
| s-543
| הדולר של פרס נובל לשלום , שהוא אולי הפרס הבעייתי מכל הפרסים שהורה ממציא הדינמיט להעניק מתוך קרן על שמו ? |
| s-544
| על השאלה שמעתי בטלוויזיה הבריטית כמה תשובות מרירות, מפי אותם מרואיינים מבוקשים כל כך האנשים בתורים ללחם לירקות במוסקווה ובלניגרד . |
| s-545
| אשה אחת השיבה תשובה נשית קלסית: 'ראיסה תקנה לה בטח עוד כמה מחרוזות יהלומים', ואיש צעיר אחד מיהר לחשב את ערכו של הפרס ברובלים חסרי-הערך והגיע למסקנה הבאה : 'לכל כך הרבה שטרות אין מקום אפילו בדאצה שלו , בטח ישאיר את זה בבנק שווייצרי בדולרים '. |
| s-546
| חתן הפרס עצמו הגיב כיאה וכנאה בצניעות מופלגת, כשהוא מייחס את הענקת הפרס לא לזכותו אלא לזכותה של הפרסטרויקה . |
| s-547
| כלכלנים מסוימים, גם סובייטים, יטענו בוודאי שבעד הפרסטרויקה , לפחות בצורתה הנוכחית , מגיע להוגה שלה כמעט כל דבר אחר מלבד פרס. |
| s-548
| קראתי שאלפרד נובל יזם את הקרן לפרס נובל לשלום כדי לכפר על המצאתו ההרסנית . |
| s-549
| אם כך הדבר , נדמה שהוא היה כימאי טוב אך פסיכולוג מפוקפק מאוד: אין כמו הפרסים הללו כדי להצית מחלוקת ומריבה , לעיתים הרסנית בעליל. |
| s-550
| הענקת הפרס לפוליטיקאים פעילים היתה תמיד מעשה נמהר, לפעמים מר: די להזכיר את חתן הפרס לשנת 1973, הנרי קיסינגר, שזכה בו יחד עם לה דוק תו לזכות של האחרון ייאמר שהוא סירב לקבל את הפרס על התוכנית שאיפשרה את הפלישה של צפון וייטנאם לדרום וייטנאם זמן קצר לאחר-מכן . |
| s-551
| על פרס נובל לשלום שזכו בו שני חתנים אחרים מוטב לא לדבר. |
| s-552
| די ברמז , שאחד מהם יצא זמן לא רב לאחר קבלת הפרס למלחמה ששמה היה 'מלחמת שלום-הגליל '. |
| s-553
| אולי הנוסח האורווליאני הזה היה מושפע ממחויבותו של חתן הפרס לתחום על שמו נקרא הפרס . |
| s-554
| לגבי הפוליטיקאים יפה האמרה שאני טובע ברגע זה, על משקל פסוק הסיום של 'אדיפוס המלך ' (גם הוא פוליטיקאי כושל), 'אל תאמר על פוליטיקאי שהוא פעל טובה עד שהוא מת', ואפשר להמשיך, לטובת הוועדה הנורווגית , ולומר : 'ופרסים אל תעניק לו אפילו אז, ליתר ביטחון, וכדי להרבות שלום'. |
| s-555
| בהחלט בטוח יותר להעניק את הפרסים הללו לנזירות המטפלות ביתומי כלכותה, אף שקראתי לא מעט התקפות על הפרס שקיבלה האם תרזה. |
| s-556
| אפילו לה לא מפרגנים. |
| s-557
| כמה שחתן הפרס הזה , ושמא חתני כל יתר הפרסים באשר הם, יהיו צנועים וידברו על כך שהפרס ניתן לא להם אלא למה שהם מייצגים, תמיד יהיו אלה שלא יפרגנו, ולמצער לא יהיו מרוצים מכך שהפרס ניתן למישהו המסוים או למישהו בכלל. |
| s-558
| רוח היא באדם . |
| s-559
| כדי לא להבין רוח זו היה אלפרד נובל צריך להיות תמים במידה מפליאה, או שוודי. |
| s-560
| כך או כך: השד שהוא הוציא מן הבקבוק , ואין הכוונה לדינמיט , הוא שד הקנאה והמחלוקת . |
| s-561
| עונת פרסי נובל היא עונת העלבונות , ההתקלסויות וגסות הלב . |
| s-562
| מעולם לא השתוקקתי להיות מיכאיל גורבצוב, אך בימים אלה אינני משתוקק להיות אפילו חתן אהוד ולא מזיק כל כך כמו אוקטביו פאס, חתן פרס נובל לספרות לשנה זו. |
| s-563
| דווקא על מעמדו אין חולקים, לפחות לא בכלי התקשורת , לפחות לא ככל שמדובר בספרות . |
| s-564
| על פאס כאיש פוליטי, שמאלן שפנה ימינה ככל שבגר (קו משותף לו ולגורבצוב ?), אפשר לקרוא התקפות לרוב , זה שנים, בעיתוני השמאל הלטינו -אמריקאיים. |
| s-565
| אלה המכירים את יצירתו השירית והמסאית מוכרחים להתפעל ממנה , אף שאני מעדיף את הפרוזה הביקורתית שלו על פני שירתו שהיא , ככלות הכל, זו שזיכתה אותו בפרס . |
| s-566
| או שמא היתה זו מרכזיותו כאיש ספרות לטינו-אמריקאי, כעורך כתב-העת המשפיע ביותר, וכמועמד הטבעי בתורת 'הזקן הגדול הנוכחי של הספרות הלטינו -אמריקאית'? |
| s-567
| לטעון זאת משמע כבר להתחיל 'ללכלך'. |
| s-568
| אך האם אפשר לא להשמיץ קלות, לרמוז רמזים עולבים וכיוצא בזה , כשהמדובר בפרס נובל, או בכל פרס ספרותי כלשהו? |
| s-569
| זכורה לי תגובתו של העיתונאי השנון אוברון וו, בנו של איוולין וו (שלא זכה, כמובן, בפרס נובל לספרות ), על זכייתו של ויליאם גולדינג: 'המחשבה שחבורה של שוודים זקנים מחליטים מיהו הסופר האנגלי הגדול ביותר בימינו טורדת את מנוחתי '. |
| s-570
| על כך אפשר היה לומר: מי אם לא חבורה של שוודים זקנים יחליט בעניין זה? |
| s-571
| והתשובה הרצינית מדי תהיה, ותכוון לגופם של כל הפרסים : הרעיון שקיים דבר כמו 'הסופר הגדול ביותר' של ספרות לאומית מופרך מעיקרו . |
| s-572
| בעצם, לא פחות מופרכת היא התפיסה שאיש מסוים אחד פעל יותר מכל האחרים (או בכלל) למען השלום העולמי . |
| s-573
| מכר לונדוני-רוסי שלי הגיב על זכייתו של גורבצוב בפרס נובל לשלום במלים אלו: 'טוב, לפחות לא נתנו אותו השנה לסדאם חוסיין', העוקץ , כמובן, במלה 'השנה'. |
| s-574
| אבל נחזור אל פרסי הספרות , שבהם יצר לב האדם מתגלה במלאות מיוחדת, מצד הזוכים ומצד המשקיפים כאחד . |
| s-575
| הסופרים עשויים להיות מנוסים ומחוכמים , ויתגלו באנושיותם דווקא לנוכח הפרס הגדול . |
| s-576
| הנה מעשה במועמד הטבעי במשך שנים רבות לפרס השוודי ח'ל בורחס הארגנטינאי , שאף דיבר על 'המסורת הסקנדינווית עתיקת-היומין שלא להעניק לי את הפרס '. |
| s-577
| כל אוהדיה ובקיאיה של הספרות הלטינו -אמריקאית, או העולמית (ולא היה סופר 'עולמי' יותר מבורחס ), פיללו שהוא יקבל את הפרס הזה . |
| s-578
| וכאשר כבר היה זה מעליב ממש הדברים הגיעו לידי כך שהענקת הפרס לסופר הישיש היתה עשויה להתפרש כעלבון נשאל בורחס על-ידי איש ספרות מקסיקאי אחד האם היה רוצה בו אילו ניתן לו לבסוף. |
| s-579
| 'שאלה טובה', השיב בורחס, 'הייתי מת...'. |
| s-580
| לבסוף מת הזקן הגדול ותאוותו לא בידו . |
| s-581
| אגב, סיפור מקסים בעניין זה מצאתי בעיתון המדרידי בגיליון החגיגי לכבוד פאס, שהופיע למחרת היום שבו נודע על הענקת הפרס (זו ראיה עד כמה היה העולם הספרותי ההיספאני מוכן לו ), שם מספר מכר אחד שלו על כך שלפני כמה שנים הודיעו לו בטעות שאוקטביו זכה בפרס . |
| s-582
| 'מיד טילפנתי אליו וברכתיו , אך הוא העמידני על טעותי ואף הוסיף: איזה כבוד הוא לזכות בפרס שלא זכה בו בורחס?'. |
| s-583
| כך או כך, שמו של בורחס יצטרף מעתה לרשימה הארוכה של הסופרים שהפרס נמנע מהם . |
| s-584
| מי יכחיש שרשימה זו מכובדת יותר לראיה נכללים בה פרוסט, גויס ורילקה מזו הכוללת סופרים כפרל ס. בק וגראציה דאלדה, שלא להזכיר סופרים סקנדינווים עלומים שאולי זכו בדין , ואולי רק משום שהיתה להם פרוטקציה, בבחינת עניי עירך קודמים? |
| s-585
| אך מצד שני נכשלתי גם אני בשימוש במלים הנמהרות הללו, 'הגדולים ביותר'. |
| s-586
| האמת היא שאין 'גדולים ביותר' אלא מי שהם גדולים בשביל הקורא המסוים , האנטי -קולקטיווי. |
| s-587
| למעשה, כל הסולם הזה של גדולה הוא מלאכותי, מטעה, ופוגע בלבה של הספרות , במשהו אישי ביותר המיוחד לבשורתה . |
| s-588
| אבין את הקורא שיאמר שסופר הזוכה בפרס נובל איננו יכול להיות גדול באמת, אף שתהיה באמירה שרירותיות גדולה כמעט כמו באמירה ההפוכה , המקובלת יותר. |
| s-589
| ומצד שני אי-אפשר בלא הפרסים בכלל, וללא פרס נובל בפרט, שיוקרתו מחזיקה מעמד גם לאחר כל מיני הפרל ס. בק ודומיהן . |
| s-590
| מוכרחים היררכיה, צמאים לה , אפילו כאשר טוענים נגד פסיקותיה ומתמרמרים על הבליה . |
| s-591
| ואם כבר נאלצים לפסוק, אז למה לא חבורה של שוודים זקנים? |
| s-592
| הרי יש משהו נכון, לא-טריטוריאלי, בהקשבה לפסק -דינם של אנשים אלה דווקא בשל השרירות הגמורה שבדבר . |
| s-593
| יש, כמובן, כאלה המוצאים טעמים אחרים לקיומם של הפרסים הספרותיים . |
| s-594
| מכר אחד שלי , שמקצועו אינו משאיר לו זמן לקריאת ספרים (הוא מרצה באוניברסיטה אנגלית מסוימת לספרות אקזוטית מסוימת, ולא אומר איזו כדי לא להוציאו מאלמוניותו ), נעזר בהחלטות שופטי פרס 'בוקר', הפרס הבריטי היוקרתי ביותר, כדי לבחור את הרומאן היחיד שיקרא במשך השנה . |
| s-595
| 'שוב בחרו בזבל ', הוא אומר לי מדי שנה. |
| s-596
| 'אז למה קראת? |
| s-597
| ', אני שואל. |
| s-598
| 'ואם היו בוחרים במשהו אחר זה היה יותר טוב? |
| s-599
| ', עונה ידידי הספקן , בשיחה המתחדשת מדי שנה. |
| s-600
| זו איזו וריאציה על הטענה שאם לא שקספיר חיבר את מחזות שקספיר אולי חיבר אותם מישהו אחר ששמו היה כזה . |
| s-601
| כך או אחרת, חבורת השוודים ודאי לא היתה מעניקה את הפרס לשקספיר ואולי דווקא כן? |