| s-1
| מערת המכפלה (מכונה בערבית : الحرم الإبراهيمي , תעתיק: אלחרם אלאבראהימי , תרגום: המקום הקדוש של אברהם) היא מבנה במזרח העיר חברון. |
| s-2
| על פי המסורת היהודית והכתובים , המערה היא מקום קבורתם של אדם וחווה , אבות האומה אברהם, יצחק, יעקב ואמהות האומה שרה, רבקה ולאה (רחל נקברה בקבר רחל בבית לחם). |
| s-3
| היא מהמקומות המקודשים ביותר ליהדות , לאסלאם ולנצרות . |
| s-4
| ערך מורחב – רכישת מערת המכפלה |
| s-5
| בספר בראשיתמוזכרת קניית מערת המכפלה על ידי אברהם אבינו מידי עפרון החתי כדי לקבור בה את שרה אשתו : |
| s-6
| בעקבות כך כתבו חז'ל |
| s-7
| בספר הזוהר כתוב כי האדם הראשון חצב את המערה וטמן בה את עצמו ואת אשתו . |
| s-8
| 'מהיכן ידע האדם הראשון היכן המערה ? |
| s-9
| אלא ראה אור אחד דקיק עולה באותו מקום, שיוצא מגן עדן, ורצה אותו לקברו . |
| s-10
| ושם הוא המקום , סמוך לשער גן עדן. |
| s-11
| ' (בראשית נז). |
| s-12
| הזוהר חדש מוסיף: 'רבי קסמא אומר: מערת המכפלה סמוך לפתח גן עדן. |
| s-13
| בשעה שמתה חוה – בא אדם לקברה שם, ושם הריח מריחות גן עדן, באותו הריח שהיה שם. |
| s-14
| רצה לחצוב יותר, יצתה בת קול ואמרה – 'דייך '. |
| s-15
| באותה שעה עמד ולא חצב יותר, ושם נקבר. |
| s-16
| מי נתעסק בו ? |
| s-17
| שת בנו , שהוא היה בדמותו ובצלמו . |
| s-18
| אמר ר' רחומאי: הקב"ה נתעסק בו כשנוצר , ונתעסק בו כשמת . |
| s-19
| ולא היה מי שיודע בו (כל כך), עד שבא אברהם אבינו עליו השלום , ונכנס לשם, וראה אותו (את האדם הראשון )...' (רות, ע'ט, ד'). |
| s-20
| בפרקי דרבי אליעזר מתואר כיצד אברהם אבינו גילה את המערה . |
| s-21
| כאשר עשה סעודה למלאכים ורצה ליקח בן בקר, כפי שכתוב : 'ואל הבקר רץ אברהם' (בראשית , י'ח, ז') – ברח מלפניו (הבן בקר) ונכנס למערת המכפלה . |
| s-22
| רץ אברהם אחריו שם ומצא שם אדם וחווה שוכבים על המיטות וישנים , ונרות דולקים עליהם וריח טוב עליהם כריח ניחוח. |
| s-23
| לפיכך חמד את המערה לאחוזת קבר. |
| s-24
| ' (פרק ל'ה). |
| s-25
| עוד מובא בפרקי דרבי אליעזר, כאשר אברהם בקש מהיבוסים , בני חת, לקנות מהם את המערה תמורת זהב לאחוזת קבר הם לא הסכימו. |
| s-26
| אברהם השתחווה בפניהם . |
| s-27
| אמרו לו כי יכרות עימם ברית שבני ישראל לא ייכבשו את עירם , ירושלים. |
| s-28
| אברהם הסכים וכרת עמהם ברית ושבועה . |
| s-29
| על מנת להבטיח את קיום השבועה , היבוסי עשו צלמי נחושת והעמידו אותן בירושלים וכתבו עליהם את ברית שבועת אברהם. |
| s-30
| וכשבאו בני ישראל לארץ כנען, כפי שמתואר בספר שופטים: וְאֶת -הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַם לֹא-(יָוכְלוּ) [יָכְלוּ] בְנֵי-יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת-בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה ' (ט'ו, ס'ג) . |
| s-31
| דוד המלך רצה לכבוש את ירושלים ולא הצליח שנאמר 'וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלַם אֶל-הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר לֹא-תָבוֹא הֵנָּה כִּי אִם-הֱסִירְךָ הָעִוְרִים וְהַפִּסְחִים לֵאמֹר לֹא-יָבוֹא דָוִד הֵנָּה' (שמואל ב', ה', ו'). |
| s-32
| רק אחר שדוד הסיר את העורים והפסחים כבש את העיר . |
| s-33
| פשר שמה של המערה אינו מפורש במקרא , ומספר פירושים נתנו לכך : |
| s-34
| על פי המסורת , מערת המכפלה סמוכה ל'פתח גן עדן'. |
| s-35
| הבניין שמעל מערת המכפלה הוא אחד המונומנטים הנאים ביותר שהשתמרו מתקופת בית שני. |
| s-36
| יש הסוברים שהבניין נבנה על ידי המלך הורדוס, מכיוון שהסגנון האדריכלי שלו דומה לסגנון הבנייה ההרודיאני , לדוגמה בהוספת האומנות בחלקו העליון של המבנה , עיצוב המהווה מאפיין הרודיאני מובהק. |
| s-37
| מנגד יש הסוברים שבימיו של הורדוס כבר עמד הבניין על תלו , ונבנה קודם לכן על ידי האדומים . |
| s-38
| לדעת אחרים הוא נבנה מאוחר יותר, בימי אדריאנוס. |
| s-39
| בימי השלטון המוסלמי הפכה הבזיליקה למסגד המכונה 'מסגד אברהם'. |
| s-40
| מתוך חיבור לטיני שנכתב בחברון ככל הנראה בסוף המאה ה-10, מתברר כי לאחר הכיבוש הערבי בשנת 638 הייתה בחברון קהילה יהודית קטנה שבנתה בית כנסת ליד המערה . |
| s-41
| בית הכנסת הזה נזכר גם בעדותו של בנימין מטודלה . |
| s-42
| מתוך מקור יהודי מתקופת שלטון הפאטימים , מתברר כי הקהילה היהודית בחברון החליטה להרוס אותו ולבנות אותו מחדש. |
| s-43
| למן התקופה הממלוכית נאסר על יהודים להיכנס למתחם , והותר להם להגיע רק עד המדרגה השביעית סמוך לשער הדרום -מזרחי. |
| s-44
| לאחר כיבוש המערה במלחמת ששת הימים שבו היהודים ולהתפלל במערת המכפלה לאחר יותר מ-700 שנה שהכניסה למערת המכפלה הייתה אסורה עליהם . |
| s-45
| ארכאולוגים שחקרו את המקום הצביעו על הזיקה האדריכלית המובהקת בין המבנה של מערת המכפלה למתחם הר הבית . |
| s-46
| מבנה נוסף מאותו טיפוס הוא זה שבאלוני ממרא מצפון לחברון . |
| s-47
| בשלושתם בולטים מאפיינים אדריכליים כגון שימוש באבני ענק, סיתות שוליים, אומנות אחוזות ועוד . |
| s-48
| הארכאולוג ד'ר יובל ברוך הציע כי המבנה נוסד על ידי הורדוס כמתחם אדומי (של האוכלוסייה האדומית המגוירת ), לצד בנייתו של הר הבית בירושלים . |
| s-49
| במסכת סוטה בתלמוד הבבלי כפרשנות לפסוק ויבוא עד חברון בספר במדבר , מסופר על כלב בן יפונה ש'פירש מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות'. |
| s-50
| הנוסערבי בנימין מטודלה ביקר במערה במאה ה-12, וכתב : |
| s-51
| נדרתי שיהיו לי כמו יום טוב ותפילה ושמחה בהם אכילה ושתייה . |
| s-52
| אלהים יעזרני על כל ויקים לי נדרי לה' אשלם – אמן'. |
| s-53
| עוד מידע מסר ר' שמואל ב'ר שמשון שהיה במערה בשנת 1210 כי 'ירד כ'ד מדרגות למערה , בדרך צר מאד, עד כי יכול לנגוע בסלע מכל צד'. |
| s-54
| במגילת פירנצה, המתוארכת לעשור השני של המאה ה-14, מתעדת את הנוהג היהודי להתפלל סמוך למדרגה השביעית בגרם המדרגות הסמוך למערה . |
| s-55
| גם הנוסע המוסלמי אבן בטוטה עבר בחברון במאה ה-14. |
| s-56
| הוא נסע לארץ ישראל לאורך חוף הים התיכון והגיע לעיר עזה. |
| s-57
| משם חצה לרוחב את הארץ והגיע לחברון . |
| s-58
| בחברון הוא ביקר במערת המכפלה ושאל את האימאם : אם אבות האומה אכן קבורים פה? |
| s-59
| האימאם השיב שכל המלומדים שפגש מעידים על אמיתות המסורת , אשר עברה בעל פה מדור לדור : 'זו מסורת עתיקה ואין ספק בה '. |
| s-60
| האימאם הוסיף גם שלפי מסורת בעל פה, ציווה שלמה המלך על ה'ג'ינים' – השדים שפועלים לפי פקודתו – לבנות את המבנה המפואר שמעל למערת המכפלה . |
| s-61
| רביעובדיה מברטנורא ביקר במערה במאה ה-15 וכתב : 'כי הלכתי לחברון וגרתי בה ימים רבים, עד אשר הייתה ישיבתה חביבה עלי כמעט יותר מירושלים , להיות היהודים בה מעט וטובים ואינם כאנשי ירושלים לרוע . |
| s-62
| והם כעשרים בעלי בתים מכונסים במבוי אחד הסגור עליהם , ולא יעבור ביניהם ישמעאל וטמא . |
| s-63
| וגם מסורת ביד כל אנשי הארץ , כי הקבורה בחברון טובה מבירושלים . |
| s-64
| ופה חברון על קבורת האבות בנין ישן נושן מאד מאבנים גדולות, לא יאומן כי יסופר, על הבניין הנושן בנין חדש מהישמעאלים '. |
| s-65
| רבימשולם מוולטרהכתב במסע משולם מוולטרה בארץ -ישראל (1481) כי הוא הגיע לחברון בשיירה עם 'שר מערת המכפלה '. |
| s-66
| הנוסע מציין כי עקב תפקידו הרם 'כולם אוהבים אותו ' ואין חשש מפני הערבים ומפני השודדים . |
| s-67
| הוא מגיע לחברון , מבקר במערת המכפלה ועורך תרשים של המערה . |
| s-68
| בכתביו הוא מספר על חברון, שכמו בעזה , אין לה חומות והיא 'עיר טובה'. |
| s-69
| על מערת המכפלה יש מסגד והיהודים אינם מורשים להיכנס למבנה . |
| s-70
| הם רשאיים להתפלל רק דרך 'חלון קטן' ולשם 'זורקים מעות ומיני בֹשם'. |
| s-71
| הוא מספר על מנהג מעניין של הערבים . |
| s-72
| היו נותנים לציבור כל יום מזון הדומה לזה שנתנו 'האבות ': |
| s-73
| בחברון הוא מצא 20 משפחות יהודיות. |
| s-74
| המשפחות מספרות לו כי הנשים מצליחות להיכנס למסגד , שכן לא מזהים שהן יהודיות בשל הרעלה על פניהן . |
| s-75
| הנשים מספרות כי על קברי אברהם ושרה בתוך המסגד יש 'מנורת זהב עם אבנים טובות' ועל שאר הקברים יש מנורת כסף עם אבנים טובות. |
| s-76
| משולם מוולטרה , שהיה 'שולחני' במקצוע , מוצא לנכון לספר לנו כי למערה יש הכנסות גדולות מכרמים , זיתים ובתים . |
| s-77
| ובנוסף לכך , 'הישמעאלים המתים לכפרת נפשם ייתנו יותר מה' אלפים דוקטים זהב כל שנה'. |
| s-78
| גם נוסעים במאה ה-19 מספרים על חור בקיר שממנו יכולים היהודים להביט פנימה. |
| s-79
| אדוארד רובינסון ועלי סמית מצאו בביקורם ב-1838 את החור בקיר 'סתום במכסה מבפנים '. |
| s-80
| הסופר הצרפתי פייר לוטי תיאר את שראה ב-1894: |
| s-81
| בתמוז תרפ'ט ביקר ביישוב היהודי בחברון האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש . |
| s-82
| בעקבות פרעות תרפ'ט גורשו יהודי חברון ומאז ליהודים לא הייתה כל גישה למערה . |
| s-83
| המבנה נבדק ותועד בתקופת המנדט הבריטי על ידי ואנסאן ומקיי שפרסמו את המחקר המקיף ביותר על המקום בספר בצרפתית בשם : 'לה חרם אל-חליל'. |
| s-84
| ב-10 באוקטובר 1968, הפקיעה ישראל מידי הקאדי של חברון את החזקה שלו על מערת המכפלה . |
| s-85
| זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים נזרקו רימונים על יהודים ששהו בסמוך ל'מדרגה השביעית ' ובעקבות כך, ב-1969 הורה אלוף פיקוד מרכז רחבעם זאבי להרוס את המדרגות שסימלו את ההשפלה באיסור כניסת יהודים למערת המכפלה במשך מאות שנים. |
| s-86
| גם השלטון הישראלי שאף בתחילה להשאיר על כנו את המקום כמסגד והתיר ליהודים להתפלל במקום רק שעתיים בבוקר ושעה אחת בלבד אחה'צ, כן הייתה אסורה הכניסה על יהודים לאולם יצחק. |
| s-87
| רק לאחר שנים אחדות בעקבות פעילויות ומאבקים של יחידים דוגמת פרופ' בן ציון טבגר התעוררה תסיסה ציבורית שאפשרה ליהודים תפילה בכל שעות היום בדומה למוסלמים . |
| s-88
| בפורים תשנ'ד (25 בפברואר 1994) אירע במערה טבח, שבו רצח ברוך גולדשטיין 29 מוסלמים שהתפללו במקום . |
| s-89
| לאחר הרצח נסגרה המערה לכניסת יהודים לזמן מה, ומאז חולק המתחם בין המתפללים היהודים לאלו המוסלמים . |
| s-90
| האולם המרכזי , אולם יצחק ורבקה , פתוח למתפללים מוסלמים בלבד רוב ימות השנה . |
| s-91
| ב-7 ביולי 2017 החליטה אונסק'ו כי העיר העתיקה של חברון ומערת המכפלה בפרט הן אתר מורשת עולמי. |
| s-92
| על פי נתוני הסיכום השנתי של משמר הגבול במערת המכפלה , בשנת 2019 נכנסו למערת המכפלה כמיליון וחצי מבקרים ומתפללים , מתוכם כ-700,000 יהודים, כ-600,000 מוסלמים, וכ -100,000 תיירים בני לאומים שונים. |
| s-93
| ביוני 2021 אישר שר הביטחון , בני גנץ את פרויקט ההנגשה של מערת המכפלה , וזאת לאחר הרבה דרישות של בעלי מוגבליות שרצו לבוא ולהתפלל באתר אך לא יכלו להיכנס. |
| s-94
| כיום פועלים במקום 'מוסדות מערת המכפלה ' הכוללים : כוללי אברכים, תלמוד תורה, הכנסת אורחים חברון ועוד , ומתקיימים בו עשרות מנייני תפילה בכל יום. |
| s-95
| ביוזמת הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, מתקיימות במערה עצרות סליחות המוניות בכל שנה בימי הסליחות , ומשתתפים בהן עשרות אלפי איש. |
| s-96
| במאה הרביעית חילקו הביזנטים את המבנה שמעל המערה לשניים , ואסרו כניסת יהודים לכנסייה שהוקמה בצד המזרחי שבמבנה . |
| s-97
| במאה השביעית , לאחר הכיבוש הערבי המבנה הוסב למסגד . |
| s-98
| בשנת 1100 – לאחר מסע הצלב הראשון – הסבו הצלבנים את המסגד חזרה לכנסייה , ובמאה ה־13 הממלוכים שוב הסבו את הכנסייה למסגד . |
| s-99
| האולם עצמו קיים עד היום והוא האולם הגדול והמפואר שבאולמות התפילה שבמבנה , ומכונה 'אולם יצחק', על־שם מצבת קברו של יצחק הנמצאת במרכזו . |
| s-100
| כמו כן בנו הממלוכים במתחם המבנה מספר אולמות קטנים נוספים – על מצבות קבריהם של אברהם, שרה, יעקב ולאה . |