| s-1
| יהודה ושומרון (לפי המינוח הישראלי ; בראשי תיבות: יוֹ'ש או אָיוֹ'ש), ולפי המינוח המקובל בעולם : הגדה המערבית (בערבית : الضّفّة الغربيّة, בתעתיק מדויק: 'א (ל)-צ'פה אלע'רביה', באנגלית : The West Bank), היא טריטוריה שבין הקו הירוק לנהר הירדן , המוחזקת על ידי ישראל במעמד של תפיסה לוחמתית מאז מלחמת ששת הימים (1967), עת נכבשה מידי ירדן, ששלטה בה מאז מלחמת העצמאות (1948). |
| s-2
| בדו"ח שפרסם מזכיר המדינה של ארצות הברית , יהודה ושומרון מוגדרים 'שטחים בשליטה ישראלית'. |
| s-3
| ביוני 2019 הצהיר שגריר ארצות הברית בישראל כי לישראל זכות להחיל ריבונות על חלק מיהודה ושומרון , אך מרבית הקהילה הבינלאומית רואה ביהודה ושומרון שטח כבוש. |
| s-4
| ממשלת ישראל לא מקבלת עמדה זו, ורואה ביהודה ושומרון 'שטחים בסכסוך ' שעתידם אמור להיקבע במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים . |
| s-5
| בית המשפט העליון הישראלי קבע כי מאחר שישראל נמנעה עד כה מלהחיל ריבונות בשטחי יהודה ושומרון (למעט מזרח ירושלים), השטח מוגדר כנתון ב'תפיסה לוחמתית'. |
| s-6
| לפי הערכת הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה , באמצע שנת 2021 יחיו בגדה המערבית כ-3,120,000 פלסטינים, מתוכם 472,000 בירושלים . |
| s-7
| לפי נתוני מועצת יש'ע (המבוססים על רישומי מנהל האוכלוסין ולא על מספר התושבים החיים בהתנחלויות בפועל ), ביהודה ושומרון מתגוררים נכון ל-2020 כ-476,000 מתנחלים ישראלים (לא כולל הישראלים תושבי מזרח ירושלים). |
| s-8
| מעמד ההתנחלויות ביהודה ושומרון שנוי במחלוקת : ממשלות ישראל וארצות הברית מכירות בהן כלגיטימיות , אך מרבית הקהילה הבינלאומית רואה בהן הפרה של החוק הבינלאומי . |
| s-9
| המחלוקת על השטח בין מדינת ישראל לבין הפלסטינים באה לידי ביטוי בעימות פוליטי בזירה הלאומית והבינלאומית , בקביעת עובדות בשטח ובמאבק מזוין. |
| s-10
| בפוליטיקה הישראלית , הפתרון הרצוי למצב ביהודה ושומרון הוא אחד מסלעי המחלוקת המרכזיים שמבדילים בין השמאל לימין . |
| s-11
| מיד לאחר המלחמה החילה ישראל את ריבונותה על מזרח ירושלים, ולפי זה שטחם של יהודה ושומרון עומד על 5,790 קמ'ר. |
| s-12
| לפי ההגדרה של מרבית הקהילה הבינלאומית , שאינה מכירה בריבונות הישראלית על מזרח ירושלים, עומד השטח על 5,860 קמ'ר. |
| s-13
| שטח זה מכסה כ-57% מהשטח שיועד למדינה ערבית בתוכנית החלוקה שאושרה באו"ם בכ"ט בנובמבר , 1947. |
| s-14
| השטח שנקרא 'יהודה ושומרון ' אינו חופף לחבלי הארץ הגאוגרפיים ששמותיהם יהודה ושומרון , והוא כולל גם את בקעת הירדן , שהיא חבל ארץ נפרד. |
| s-15
| ההתייחסות לשטח כאל יחידה אחת נובעת ממעמדו המדיני . |
| s-16
| כך תוכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947 כללה את 'ארץ הגבעות של שומרון ויהודה ' בשטח המדינה הערבית , אם כי היא מתווה גבולות שונים מגבולות השטח כיום. |
| s-17
| המונח 'הגדה המערבית ', במובן הגדה המערבית של נהר הירדן , הוטבע על ידי ממלכת ירדן, לאחר שזו סיפחה את השטח ב-1949. |
| s-18
| אחר שנכבש ב-1967 העדיפו גורמים ישראלים לקרוא לאזור 'יהודה ושומרון '. |
| s-19
| באופן רשמי השתמשו ממשלות ישראל חליפות בביטויים 'יהודה ושומרון ' ו'הגדה המערבית ' עד להחלטה של ממשלת בגין הראשונה על שימוש בכינוי הראשון בלבד. |
| s-20
| 'הגדה המערבית ' או בקיצור 'הגדה ' ממשיך לשמש בתקשורת ובשיח הציבורי בישראל , בפרט בפי דוברים מהשמאל , וכן בתקשורת ובדיפלומטיה הבינלאומית . |
| s-21
| שיוך גאופוליטי ושמות חלופיים |
| s-22
| השמות 'יהודה' ו'שומרון' מקורם , כל אחד בנפרד , בתקופת המקרא , אולם עד לאמצע מאה העשרים מעולם לא הייתה יחידה גאוגרפית או פוליטית שנקראה באופן כולל בשם 'יהודה ושומרון '. |
| s-23
| על פי המתואר בתנ"ך בספרי שמואל, מלכים ודברי הימים , בימי ממלכת ישראל המאוחדת היה השטח כולו תחת שלטון המלכים שאול, דוד ושלמה , וברוב תקופת הבית הראשון היו אלה שתי ממלכות נפרדות: הממלכה הצפונית היא ממלכת ישראל, שבירתה הייתה העיר שומרון, והממלכה הדרומית היא ממלכת יהודה שבירתה ירושלים. |
| s-24
| בתקופת הבית השני שררו יחסי עוינות בין היהודים תושבי יהודה והשומרונים (תושבי השומרון שהובאו על ידי סנחריב לאחר הגליית עשרת השבטים ) בעקבות ניסיונם של האחרונים לחבל בבניית בית המקדש ולהרוס אותו . |
| s-25
| תחת הארגון מחדש שהוביל 'השער העליון ' - השלטון המרכזי באימפריה העות'מאנית ב-1864 נחלקו שטחי יהודה ושומרון בהתאמה תחת מתצרפליק (בירת מחוז קטן) ירושלים (חיבור של סנג'ק עזה וירושלים ), שהוכפף ישירות לשלטון המרכזי בקושטא ותחת סנג'ק שכם שהוכפף לוילאייט ביירות. |
| s-26
| מיולי 1920 המועד בו נכנס הממשל האזרחי הבריטי בנעליו של השלטון הצבאי בשטחי המנדט הבריטי היו יהודה ושומרון חלק מארץ ישראל המנדטורית , שכללה את עבר הירדן המזרחי וארץ ישראל המערבית ויועדו להקמת הבית הלאומי היהודי . |
| s-27
| בעקבות הספר הלבן הראשון שפורסם ביוני 1922 הופרד עבר הירדן המזרחי מנהלתית מארץ ישראל המערבית ומאוחר יותר היה לאוטונומיה - אמירות עבר הירדן וממלכת ירדן. |
| s-28
| עד 1948 נכללו יהודה ושומרון בתחומה של הישות המנדטורית פלשתינה-א'י (Palestine), שגבולותיה נמתחו ממערב לנהר הירדן ועד לחוף הים התיכון ואף היא יועדה לבית הלאומי היהודי . |
| s-29
| בתיאור גבולות המדינה הערבית המתוכננת לפי תוכנית החלוקה של האו"ם (נובמבר 1947) מכונה שדרת ההר שבמרכז הארץ 'חבל הארץ ההררי של שומרון ויהודה ' התוכנית מגדירה לאזור גבולות רחבים יותר מאלה של אזור 'יהודה ושומרון ' כיום, והיא מייעדת אותו לחלקה המרכזי של המדינה הערבית . |
| s-30
| הכינוי העברי 'יהודה ושומרון ' נקבע ב-22 ביולי 1968 לאחר מלחמת ששת הימים , לאחר שנדחה השם 'יהודה ואפרים ', על ידי ועדת השמות הממשלתית בזיקה למקום , שהוא ערש ההיסטוריה והתרבות היהודית . |
| s-31
| השם 'הגדה המערבית ' נותר נפוץ בישראל אף בשימוש רשמי, עד עלייתו של מנחם בגין לשלטון , אשר תבע את שינוי המינוח . |
| s-32
| במהלך המשא ומתן לשלום בין ישראל למצרים הוחלפו מכתבים בין ראש ממשלת ישראל מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת, והמתווך , נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. |
| s-33
| השם 'הגדה המערבית ' הפך לשם הרווח בשפות זרות. |
| s-34
| כיום זהו עדיין השם הרווח בהתייחס ליחידה הגאו -פוליטית (להבדיל מהשמות הגאוגרפיים , הדתיים וההיסטוריים של האזור בשפות השונות ). |
| s-35
| תרגום השם לאנגלית הוא 'The West Bank' (ולצרפתית : Cisjordanie – מילולית: 'צד זה של הירדן ', להבדיל מ-Transjordanie - 'עבר הירדן '). |
| s-36
| בעקבות הסכמי אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית החל שימוש בביטוי 'השטחים הפלסטיניים ' (באנגלית : The Palestinian Territories) בהתייחס לכלל שטח האזור ולרצועת עזה. |
| s-37
| הכינוי 'מחוז יהודה ושומרון ' משמש במסמכים רשמיים של מדינת ישראל בהתייחס ליישובים הישראלים באזור , להיערכות צה'ל בו , לסטטיסטיקה בנוגע לאוכלוסייתו , לרישום תקציבים המופנים אליו וכיוצא באלה . |
| s-38
| על אף הכינוי 'מחוז', הוא אינו מחוז במובן הרגיל של המילה , שכן החוק השורר בו שונה מהחוק השורר בישראל גופא. |
| s-39
| היחידה במשטרת ישראל שאחראית ליישובים הישראלים באזור מכונה 'מחוז ש'י' (ש'י - שומרון ויהודה ). |
| s-40
| בצה"ל נקרא האזור 'איו'ש', ראשי תיבות של 'אזור יהודה והשומרון '. |
| s-41
| בשיח הישראלי רווח הכינוי 'יהודה ושומרון ' בחוגי הימין והמרכז . |
| s-42
| לעומת זאת, בקרב חוגי שמאל המתנגדים לשליטה הישראלית בחבלי ארץ אלה, יש הרואים במונח זה כלי בהשתלטות הישראלית עליהם ומעדיפים על-כן את המונח 'הגדה המערבית ' או 'השטחים הכבושים ' (מונח רחב יותר, הכולל גם את רצועת עזה ורמת הגולן ובעבר כלל גם את סיני). |
| s-43
| כך, למשל, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו השתמש בביטוי 'הגדה המערבית ' (באנגלית ) בנאום היו שראו בזה סטייה מעמדותיו . |
| s-44
| המתנגדים לביטוי 'השטחים הכבושים ', רואים בשימוש במונח זה, ניסיון לטשטש את זהותו וזיקתו של האזור לעם ישראל. |
| s-45
| לעיתים, נעשה שימוש בביטוי המקוצר 'השטחים '. |
| s-46
| עם פרוץ מלחמת העצמאות , ממלכת עבר הירדן פלשה מערבה לנהר הירדן והגיעה עד ירושלים, לרבות כיבוש העיר העתיקה . |
| s-47
| עיראק פלשה אף היא מעבר לנהר הירדן וכבשה את כל אזור הרי השומרון עד מבואות עמק יזרעאל והשרון , לרבות אזור ואדי עארה. |
| s-48
| מצרים, אשר פלשה מדרום , כבשה את הרי חברון ויהודה והגיעה לירושלים מדרום . |
| s-49
| מספר יישובים יהודיים באזור פונו מתושביהם בעקבות התקפות של מיליציות מקומיות בסיוע צבא מצרים וירדן , וכן בעקבות כיבוש גוש עציון טבח מגיני כפר עציון ונפילת הלוחמים בשבי . |
| s-50
| רוב התושבים היהודים מהיישוב הישן עזב מכבר את בתיהם בחברון , בעיר העתיקה (חצר גליציה וכדומה ) ובכפרים שבהם היה רוב ערבי, כמו עזה, יפו, מי נפתוח (ליפתא) שכם, שפרעם וכפר זיתים. |
| s-51
| כמו כן תושבי הרובע היהודי בעיר העתיקה פונו או נפלו בשבי הלגיון הירדני . |
| s-52
| במהלך המלחמה הגיעו לאזור פליטים פלסטינים רבים מיישובים שנכבשו על ידי המחתרות העבריות וצה"ל . |
| s-53
| הפליטים הגיעו מיישובים באזור מישור החוף , שפלת החוף , הרי ירושלים ('פרוזדור ירושלים'), השכונות של ירושלים המערבית שנשארו בשליטת ישראל ואזורים אחרים, והם יושבו על ידי הירדנים במחנות פליטים סמוך לערים הגדולות - שכם, חברון, ירושלים ועוד . |
| s-54
| בסוף המלחמה , הסכם שביתת הנשק בין ישראל וירדן יצר שטח חדש ממערב לנהר הירדן , אשר נקרא בפי רוב העולם הגדה המערבית (אף על פי שמונח זה שימש לתאר את כל ארץ ישראל ממערב לירדן טרם המלחמה ). |
| s-55
| השטח נשלט על ידי ירדן אשר סיפחה אותו אליה באפריל 1950, ונחשב על ידי הממלכה כחלק אינטגרלי ממנה . |
| s-56
| הסיפוח זכה להכרה רשמית של בריטניה אך לא הוכר רשמית על ידי מדינות אחרות. |
| s-57
| חלק ממדינות הליגה הערבית התנגדו לסיפוח , ראו בו פגיעה ברעיון 'אחדות פלשתינה הערבית ', ואף איימו לגרש את ירדן מהארגון , אך זמן קצר לאחר מכן החליטה הליגה כי השטחים יישארו בידי ירדן כ'שטח נאמנות' עד שיימצא פתרון קבע. |
| s-58
| קו הגבול בין ישראל לירדן היה חלק מקו הגבול המכונה 'הקו הירוק '. |
| s-59
| מלחמת ששת הימים |
| s-60
| במלחמת ששת הימים נכבש השטח בידי כוחות צה'ל מידי הירדנים , לאחר שאלו הצטרפו ללחימה כנגד ישראל. |
| s-61
| על מזרח ירושלים החליטה הממשלה בשנת 1967 להחיל בצו את 'המשפט , השיפוט והמינהל הישראליים ' – בפועל , לספחה לישראל ולתת לתושביה תושבות קבע בישראל . |
| s-62
| בהמשך ניתנה להם הזכות להיעשות אזרחי המדינה . |
| s-63
| בספטמבר אותה השנה נערך ביהודה ושומרון (להוציא מזרח ירושלים) מפקד אוכלוסין, בו נמנו 595,900 נפש. |
| s-64
| כבר בשנים הראשונות לשלטון הישראלי , 1967–1969 , נערכו בערי הגדה פעולות חבלה וניסיונות למרי אזרחי, שכללו שביתות, הפגנות והתפרעויות . |
| s-65
| תחת הממשל הצבאי הישראלי , חולקו יהודה ושומרון לשבע נפות: ג'נין, טולכרם, שכם, רמאללה, ירדן (רצועה ממזרח לגב ההר לאורך בקעת הירדן ), בית לחם וחברון . |
| s-66
| בעקבות המהפך בשנת 1977 החלה ממשלת מנחם בגין להאיץ את הקמת ההתנחלויות בשטחי יהודה ושומרון וחבל עזה, וכן לחזק את הקשר של מזרח ירושלים לישראל . |
| s-67
| משרדי ממשלה והמטה הארצי של המשטרה נבנו בכוונה תחילה במזרח ירושלים. |
| s-68
| המונח 'השטחים המוחזקים ' הוחלף ברדיו בשנות ה-80 ל'יהודה ושומרון ', והוחל שידור מזג האוויר באזור . |
| s-69
| בשנת 1980 נחקק חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל המדגיש ש'ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל'. |
| s-70
| יתר שטחי יהודה ושומרון מוחזקים עד היום בתפיסה לוחמתית, חלים עליהם ממשל צבאי וחקיקה צבאית ומעמדם הסופי לא הוכרע. |
| s-71
| הקשר עם ממלכת ירדן |
| s-72
| מאז אובדן השטח ב-1967 ועד ל'ניתוק הזיקה ' ב-1988, שאפה ממלכת ירדן להחזיר לעצמה את השליטה בגדה המערבית . |
| s-73
| ב-1972, פרסם המלך את תוכנית הפדרציה לפיה תוקם פדרציה בשם 'ממלכה ערבית מאוחדת' שבה יהיו שני מחוזות אוטונומיים: עבר-הירדן ובירתה עמאן; ופלסטין שבירתה ירושלים. |
| s-74
| עמאן תשמש גם בתור הבירה של הממלכה כולה, שבראשה יעמוד המלך שיהיה אחראי על כל נושאי החוץ והביטחון , כמו גם על נושא המיסים של הפדרציה כולה. |
| s-75
| ישראל הגיבה בשלילה ודחתה את התוכנית וכך עשה גם הארגון לשחרור פלסטין. |
| s-76
| תוכנית רייגן מ-1982 דיברה על אוטונומיה פלסטינית מוגבלת בגדה המערבית תחת שלטון המלך הירדני , אולם בגין שלל את התוכנית ולכן לא קודמה. |
| s-77
| ב-1983 הגו המלך חוסיין ויאסר ערפאת את תוכנית הקונפדרציה , לפיה ישראל תיסוג לקווי הפסקת האש משנת 1948 ותקום קונפדרציה ערבית שבה תהיינה חברות ירדן בגדה המזרחית ופלסטין בגדה המערבית . |
| s-78
| אולם ערפאת לא חתם על המסמך . |
| s-79
| גורמים בישראל בחנו אפשרות להחזיר חלקים מהשטח לשלטון ירדני במסגרת מה שכונה 'האופציה הירדנית '. |
| s-80
| ב-1987 אף נחתם הסכם סודי בעניין זה – הסכם לונדון – בין שמעון פרס, שהיה אז שר החוץ , לבין המלך חוסיין, אולם ההסכם לא יצא לפועל עקב התנגדות ראש הממשלה באותה עת, יצחק שמיר. |
| s-81
| ערפאת לא היה מוכן לקבל את החלטה 242 שהייתה בסיס לכל ההסדרים שהוצעו על ידי המלך , ולא היה מוכן לחתום על הסכמים שנוסחו לפי סיכומים בעל פה אתו , ולכן המלך הודיע ב-1986 על הפסקת התיאום הפוליטי עם אש'ף ובמקביל הצר את צעדי אש'ף בירדן . |
| s-82
| האינתיפאדה הראשונה גרמה למלך להבין שהפלסטינים לא מעוניינים בחסות הממלכה הירדנית ולכן , כמו גם מתוך חשש שהאינתיפאדה תפרוץ גם בירדן , הודיע המלך ב-1988 על ניתוק הזיקה בין ירדן לגדה המערבית , כך שמאז אין עוד תביעה ירדנית על השטח . |
| s-83
| המעמד הנוכחי |
| s-84
| מדינת ישראל עצמה, מחילה את האמנה ביהודה ושומרון באופן וולנטרי. |
| s-85
| מאז הודעת המלך חוסיין מ-1988, ובעקבות הסכם אוסלו, נוקטים ארגון האו"ם והרוב המוחלט של מדינות העולם עמדה שעל -פיה אזור יהודה ושומרון מיועד להיות חלק אינטגרלי ממדינה פלסטינית עתידית. |
| s-86
| בעיני רוב מדינות העולם , ובעיני הרשות הפלסטינית , 'הגדה המערבית ' (יהודה ושומרון ) נחשבת כשטח הכבוש בידי ישראל, ובכללה מזרח ירושלים. |
| s-87
| בשנת 2012 הגישה הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון , אשר בראשה עמד שופט בית המשפט העליון בדימוס השופט אדמונד לוי, חוות דעת משפטית על פיה שטחי יהודה ושומרון אינם נחשבים מבחינת הדין הבינלאומי כשטח כבוש, וזכותה של ישראל לתבוע ריבונות עליהם מכוח הצהרת בלפור וכתב המנדט . |
| s-88
| ממשלת ישראל לא אימצה את הדו"ח לאור משמעויותיו הבינלאומיות . |
| s-89
| במסגרת הסכמי אוסלו, שנחתמו בין ישראל לארגון לשחרור פלסטין (אש'ף) בין 1993–1995 , והסכמי ההמשך שלו , הוקמה הרשות הפלסטינית , שקיבלה את סמכויות ניהול החיים האזרחיים של התושבים הפלסטיניים מידי הממשל הצבאי הישראלי . |
| s-90
| 'אזור יהודה ושומרון ' חולק לשלוש קטגוריות:. |
| s-91
| שטח A – שליטה מלאה (ביטחונית ואזרחית ) של הרשות הפלסטינית : בעיקר בתחומי הערים הגדולות (מלבד חברון). |
| s-92
| מהווה 20% מהאזור . |
| s-93
| שטח B – שליטה אזרחית פלסטינית ושליטה ביטחונית ישראלית: רוב הכפרים הפלסטיניים . |
| s-94
| שטח C – שליטה ישראלית מלאה: כל ההתנחלויות כולל היישוב היהודי בחברון , הכבישים המובילים אליהן , אזורים בלתי מיושבים, שטחי אש, כמעט כל בקעת הירדן ומדבר יהודה. |
| s-95
| מהווה כ-60% מהאזור . |
| s-96
| בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, ובייחוד במבצע חומת מגן בשנת 2002 נכנסו כוחות צה'ל כמעט לכל הערים הפלסטיניות (מלבד אל העיר יריחו) ולכפרים רבים, והשליטה הפלסטינית בהם הוגבלה מאוד, עד שצה"ל נסוג מחלק מהם בהדרגה בשנים הבאות . |
| s-97
| בשנת 2003 החלה ישראל בהקמת גדר הפרדה – מערכת של גדרות וחומות בטון העוברת בחלקה לאורך הקו הירוק , ובחלקה בתוך שטחי יהודה ושומרון . |
| s-98
| רוב מדינות העולם מתנגדות לבנייה ישראלית באזור . |
| s-99
| מאז תחילת המשא ומתן המדיני בין ישראל לפלסטינים , ישראל נמנעת מהקמת התנחלויות חדשות ונוהגת ריסון באישורי בנייה. |
| s-100
| בשנת 2005 אף פינתה מספר התנחלויות בצפון השומרון במסגרת תוכנית ההתנתקות , ובשנת 2009 הטילה איסור גורף על התחלות בנייה חדשות ביהודה ושומרון למשך עשרה חודשים. |