| s-1
| עדה יונת(נולדה ב-22 ביוני 1939) היא ביוכימאית ישראלית, פרופסור מן המניין במכון ויצמן למדע , המתמחה בקריסטלוגרפיה של חלבונים. |
| s-2
| מחקריה עוסקים במבנהו ובפעולתו של הריבוזום . |
| s-3
| יונת היא כלת פרס נובל לכימיה לשנת 2009, במשותף עם ונקטרמן רמאקרישנן ותומאס סטייץ, 'על מחקריהם שתרמו להבנת המבנה והתפקיד של הריבוזום '. |
| s-4
| עדה יונת(לבית ליפשיץ) נולדה בשנת 1939 בשכונת גאולה בירושלים למשפחה דלת אמצעים. |
| s-5
| הוריה עלו בשנת 1933 מפולין , ואביה הרב ניהל יחד עם אמה חנות מכולת בשכונה . |
| s-6
| יונת למדה בבית הספר היסודי בשכונת בית הכרם שבירושלים . |
| s-7
| היא התייתמה מאביה בגיל 11, ובשנת 1953 עברה עם אמהּ ואחותה לתל אביב, שם השלימה את לימודיה התיכוניים ב'תיכון חדש', תוך שנדרשה לעבוד כדי לסייע למשפחתה . |
| s-8
| היא קיבלה פטור משכר לימוד, ובתמורה נתנה שיעורים פרטיים במתמטיקה לעולים חדשים. |
| s-9
| בשנת 1959, לאחר שירותה הצבאי , החלה בלימודים באוניברסיטה העברית בירושלים , ולמדה לתואר בוגר בכימיה ותואר מוסמך בביוכימיה וביופיזיקה . |
| s-10
| לאחר מכן קיבלה תואר דוקטור בהצטיינות במכון ויצמן למדע . |
| s-11
| בעבודת הדוקטורט שלה , עסקה באפיון המבנה של קולגן ברזולוציה גבוהה באמצעות קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן. |
| s-12
| עם סיום הדוקטורט , ב-1968, יצאה לפוסט -דוקטורט בארצות הברית , באוניברסיטת קרנגי מלון וב -MIT. |
| s-13
| לאחר שובה לישראל ב-1970 החלה לעבוד כחוקרת במכון ויצמן למדע , שם היא עובדת עד היום. |
| s-14
| באותה עת ייסדה את המעבדה הראשונה בישראל , והיחידה במשך כעשור , לקריסטלוגרפיה של חלבונים. |
| s-15
| ב-1984 מונתה לפרופסור חבר במכון , במחלקה לביולוגיה מבנית, וב -1988 מונתה לפרופסור מן המניין . |
| s-16
| בשנים 1988–2004 עמדה בראש מרכז מזר לביולוגיה מבנית, ומשנת 1989 היא עומדת בראש מרכז קימלמן להיערכות ביומולקולרית. |
| s-17
| במקביל, לימדה וחקרה כמדענית אורחת במוסדות אחרים בישראל ובעולם . |
| s-18
| בין 1986 ל-2004 עמדה בראש יחידת המחקר של מכון מקס פלאנק בהמבורג , חברה במועצה להשכלה גבוהה, באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים , חברה זרה של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (נבחרה ב-2003) ובאקדמיה האירופית למדעים ולאמנויות . |
| s-19
| בתה , חגית, היא רופאה בכירה, מומחית בגנטיקה ורפואה פנימית במרכז הרפואי תל השומר . |
| s-20
| עדה יונתהתפרסמה בעבודתה פורצת הדרך בתחום פענוח המבנה המרחבי של הריבוזום על ידי קריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן. |
| s-21
| היא החלה במאמציה בדרך זו עוד בשנות ה-70 של המאה ה-20, ובמשך שנים רבות נחשבו מאמציה לחסרי תקווה, ותוצאותיה הראשונות התקבלו בספקנות . |
| s-22
| קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן היא טכניקה מקובלת לבחינת המבנה המרחבי של מולקולות ביולוגיות ומבנים מיקרוסקופיים אחרים: בשיטה זו יוצרים מן החומר גביש, מקרינים אותו בקרני X, ומתוך פיזור הקרינה מסיקים את מבנה המולקולה , המלמד על תפקודה . |
| s-23
| הפעלת השיטה על הריבוזומים נחשבה כקשה ואף בלתי אפשרית עקב גודלם , מורכבותם הפנימית , גמישותם וחוסר יציבותם , שהקשו על גיבושם לגביש ועל ביצוע המדידות הקריסטלוגרפיות . |
| s-24
| יונת לא נרתעה מן הקשיים . |
| s-25
| השראה למחקרה סיפקו הדובים , אשר נכנסים לתרדמת חורף, שבמהלכה הריבוזומים בתאיהם מתכנסים למבנה דמוי גביש. |
| s-26
| כדי להתקדם, נדרשו לה ריבוזומים בכמות רבה. |
| s-27
| ב-1978 פגשה בכנס מדעי את הנס גינטר ויטמן, נשיא מכון מקס פלאנק לגנטיקה מולקולרית בברלין , שהציע לה לעבוד במכון והעמיד לרשותה כמויות גדולות של ריבוזומים מנוקים שהיו שם. |
| s-28
| יונת החלה לעבוד בגרמניה בשיתוף פעולה עם הקבוצה , וכעבור שנתיים הצליחה לקבל תמונה ראשונה של תת-היחידה הגדולה בריבוזום . |
| s-29
| תוחלת החיים הקצרה של הגביש יצרה בעיה בהדמייתו : הקרינה החזקה הנדרשת כדי לפענח את המבנה המרחבי , פירקה את הגבישים כמעט מיד. |
| s-30
| כדי להתגבר על קושי זה, פיתחו יונת ומדענים נוספים במכון ויצמן שיטה להקפאה מהירה של הגבישים בטמפרטורה של כ-185 מעלות צלזיוס מתחת לאפס , כך שעמידותם לקרינה תעלה. |
| s-31
| טכניקה זו, קריו-קריסטלוגרפיה, נעשתה מאז לטכניקה יסודית בתחום . |
| s-32
| פיתוח נוסף היה השימוש בריבוזומים שמקורם בחיידק המצוי בים המלח , Haloarcula marismortui, שיציבותו נשמרה בריכוזי מלח גבוהים. |
| s-33
| בהמשך נעשה שימוש גם בחיידקים עמידים לטמפרטורות גבוהות, שחיים במעיינות חמים. |
| s-34
| פיתוח נוסף היה סימונן של 'נקודות התייחסות' בגבישי הריבוזומים באמצעות צברים של אטומים כבדים. |
| s-35
| פיתוחים אלו אפשרו את גיבושם של הריבוזומים , הקרנתם והבנת שלבי הפעולה בתהליך הסינתזה של חלבונים, ומכאן נדרשה עבודה על שיפור ההפרדה (רזולוציה) של התמונות . |
| s-36
| ב-1995 הציגה יונת את ממצאיה בכנס של קריסטלוגרפיה בקנדה . |
| s-37
| בשלב זה היה ברור שפענוח מדויק של מבנה הריבוזום באמצעות קריסטלוגרפיה בקרני X הוא משימה אפשרית. |
| s-38
| מדענים, שחלקם התייחסו בספקנות לממצאיה של יונת עשור קודם לכן , התחרו בה כעת על הבכורה בתחום . |
| s-39
| שורת מאמרים על המבנה של תת-יחידות ושל הריבוזום כולו, עם כושר הפרדה משתפר והולך , התפרסמו בשנים 1999 ו-2000 בכתבי העת החשובים . |
| s-40
| הצטברות הידע על מבנה הריבוזום ואתרי הפעילות השונים שבו אפשרה הבנה טובה יותר של דרכי פעולתן של תרופות אנטיביוטיות קיימות, ופיתוחן של תרופות חדשות. |
| s-41
| קריסטלוגרפיה של קרני X על ריבוזומים שהוצאו מחיידקים , אשר טופלו קודם לכן בתרופות אנטיביוטיות שונות, אפשרה הבנה טובה יותר של מנגנון הפעולה של התרופות השונות . |
| s-42
| ב-2006 עבדה קבוצת המחקר של יונת בשיתוף לואיס מסא וחתן פרס נובל לכימיה ג'רום קרל, על הבנת הקשר שנוצר בין ה-tRNA לבין הריבוזום , בעת ייצור חלבונים בתא . |
| s-43
| על-פי יונת, 'ההבנה שהשגנו באשר לדרך בנייתו של חלבון בריבוזום תאפשר פיתוח של תרופות אנטיביוטיות יעילות יותר, שיוכלו לפגוע גם בחיידקים שכבר פיתחו עמידות כנגד תרופות אנטיביוטיות קיימות'. |
| s-44
| ב-2012 הביעה יונת את חששה מכך שחברות התרופות לא ישקיעו מאמצי מחקר בפיתוח אנטיביוטיקה חדשה, משיקולים כלכליים, והאנושות עלולה לחזור לעידן שלפני המצאת האנטיביוטיקה בתוך 20–30 שנים. |
| s-45
| יונתאף שלחה מחקרים לחלל ושיתפה פעולה עם כ-12 משלחות של נאס'א. |