| s-1
| אונר'א ראשי תיבות של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (באנגלית : UNRWA, ראשי תיבות: United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East) היא גוף של האומות המאוחדות שעוסק במתן שירותים לפליטים . |
| s-2
| הסוכנות הוקמה בנפרד מנציבות האו"ם לפליטים (UNHCR), שמטרתה לטפל בכלל הפליטים בעולם , והיא סוכנות האו"ם היחידה המוקדשת לטיפול בקבוצה מסוימת של פליטים. |
| s-3
| אונר'א כפופה לנציבות האו"ם לפליטים , ופעם בשלוש שנים מחודש המנדט לפעילותה . |
| s-4
| המנדט חודש ברציפות והוא תקף עד 30 ביוני 2023. |
| s-5
| אונר'א פועלת בחמישה אזורים: רצועת עזה, הגדה המערבית ומזרח ירושלים, ירדן, סוריה, ולבנון . |
| s-6
| הקמת הארגון |
| s-7
| סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב הוקמה ב-8 בדצמבר 1949 בעקבות מלחמת 48, במטרה לספק קורת גג, שרותי סעד ובריאות לפליטים פלסטינים. |
| s-8
| הסוכנות הוקמה על סמך החלטה 302 של העצרת הכללית של האו"ם . |
| s-9
| כשנה לפני כן, ב־19 בנובמבר 1948, בהחלטה 212 קראה העצרת הכללית לסייע לכחצי מיליון הפליטים הפלסטינים . |
| s-10
| המנדט לטיפול בפליטים ותקציב ייעודי ניתן לנציבות האו"ם לפליטים . |
| s-11
| שני מהלכים הובילו להקמת אונר'א כסוכנות עצמאית מסוכנות הפליטים של האו"ם : משלחת קלאפ ועמדת המדינות השכנות לפלסטין . |
| s-12
| המלצת של משלחת בראשות גורדון קלאפ (משלחת קלאפ) ראתה בטיפול בפליטים את השער להשפעה פוליטית וכלכלית מערבית, ובמיוחד אמריקאית, במזרח הקרוב לקראת שלום ויציבות כלכלית. |
| s-13
| קלאפ טען שהתפתחות כלכלית אזורית היא תנאי הכרחי לשיקום הפליטים לטווח הארוך . |
| s-14
| הגוש המזרחי ודרום אפריקה נמנעו בהצבעה . |
| s-15
| אונר'א החלה לפעול בשטח ב־1 במאי 1950, כסוכנות סעד זמנית. |
| s-16
| עם תחילת פעילותה , תפקידה הראשוני כלל ' סיוע ישיר ובניית תשתיות' לפליטי פלסטין, במטרה 'למנוע רעב ומצוקה ... ולקדם שלום ויציבות '. |
| s-17
| בדצמבר 1950, הוגשו לעצרת הכללית של האו"ם דוחות ממנהל אונר'א שהדגישו שהמצב לא השתנה ועל כן הוחלט (החלטה 393(V)) להגדיל את תפקידה של הסוכנות לשילוב מחודש של הפליטים בכלכלת המזרח הקרוב באמצעות השבתם לפלסטין או ישובם מחדש. |
| s-18
| לאונר"א אין מעמד של ארגון מומחה של האו"ם . |
| s-19
| הארגון שואב את סמכותו החוקית משלוש מקורות: כגוף משני של מנציבות האו"ם לפליטים , ההחלטה על המקמת הארגון ודיווחים קבועים לעצרת האו"ם . |
| s-20
| להבדיל מההגדרה של פליט על פי האמנה בדבר מעמדם של פליטים אשר חלה על כלל הפליטים בעולם , הגדרתה של אונר'א לפליט מתייחסת לטריטוריה ולתקופה מוגדרת: . |
| s-21
| החל משנת 1991, עצרת האו"ם מקבלת החלטה שנתית הכוללת פליטים פלסטיניים ממלחמת ששת הימים ועימותים מאוחרים יותר במנדט של אונר'א. |
| s-22
| בניגוד למנדט נציבות האו"ם לפליטים , אונר'א הגדירה את האוכלוסייה לה היא נותנת שירותים כפליטי פלסטין (לפני ההגדרה למעלה), אך גם צאצאיהם מצד האב , כולל ילדים שאומצו חוקית. |
| s-23
| עם הקמת אונר'א בשנת 1950 נכללו בהגדרה כ-750,000 פליטים. |
| s-24
| נכון לשנת 2021, נכללים בה כחמישה מיליון פליטים. |
| s-25
| המנדט שניתן לאונר"א אינו כולל טיפול בהשבת הפלסטינים למקום מגוריהם בפלסטין . |
| s-26
| נכון לשנת 2014, הגדרת הפליט של אונר'א אינה עוסקת בהגנה על פליטים אלא במתן שירותים בשנת 2019' לפי רישומי אונר'א, 5.6 מיליון אנשים הזכאים לסיועה . |
| s-27
| 'על פי בקשת ממשלת ישראל, אונר'א תמשיך בסיוע לפליטים הפלסטינים , בשיתוף פעולה מלא של רשויות ישראל, בגדה המערבית וברצועת עזה. |
| s-28
| במכתב התגובה שלו כתב קומיי:. |
| s-29
| הסקר הכלכלי הראשוני המליץ לפתח פרויקטים פיתוח רחבים במדינות הערביות המארחות על מנת לישב את הפליטים הפלסטינים , אולם מדינות ערב התנגדו לתוכנית זו. |
| s-30
| מאז 1949, אונר'א ביצע מספר גדול של פרויקטים בארבעה תחומים עיקריים: סעד ישיר, סיוע טכני כלכלי, סיוע טכני חינוכי וסיוע פיננסי. |
| s-31
| הפעילות הראשונה של אונר'א הייתה הקמת בתי ספר במחנות הפליטים . |
| s-32
| את שירותי הארגון מספקים 23,000 עובדים, רובם פלסטינים, ביניהם גם חברי חמאס. |
| s-33
| תוכנית הומניטרית |
| s-34
| השירותים שמספקת אונר'א כוללים טיפול רפואי, חינוך, מזון וביגוד . |
| s-35
| אונר'א מטפלת ב-59 מחנות פליטים פלסטינים, הנמצאים בסוריה , בלבנון , בירדן , בירושלים , באזורי יהודה ושומרון וברצועת עזה. |
| s-36
| במחנות אלה מתגוררים כשליש מסך כל הפליטים הרשומים . |
| s-37
| פליטים לא רשומים ופליטים שחיים מחוץ למדינות אלו לא מטופלים על ידי אונר'א. |
| s-38
| הארגון מקיים קייטנות קיץ ברצועת עזה בהן מתקיימות פעילויות ספורט ונופש . |
| s-39
| אונר'א פועלת בשיתוף פעולה עם תוכנית המזון העולמית לצמצום הונאה וכפל -ניצול בתוכניות חלוקת המזון שהארגונים מפעילים בקרב הפלסטינים . |
| s-40
| אונר'א מפעילה עשרות בתי ספר יסודיים ועל יסודיים ברצועת עזה ועוד כמה אחדים ביהודה ושומרון . |
| s-41
| המערכת מקבלת אישור לספרי הלימוד מטעם הרשות הפלסטינית והיא כוללת לימודי חשבון, שפה, היסטוריה, ספרות ועוד . |
| s-42
| בשנת 2020 הציג שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן קטעים נבחרים מתוך ספרי הלימוד שעסקו בסוגיות אלה לנציגי אונר'א ודרש לשנותם . |
| s-43
| תוכניות נוספות |
| s-44
| בנוסף לפעילות ההומניטרית והחינוכית , לאונר"א מחלקה של מיקרו מימון לעסקים קטנים, הלוואות, ופרויקטי תשתיות - בעיקר במחנות הפליטים . |
| s-45
| מימון הפעילות |
| s-46
| על פי אונר'א, תקציבה השנתי בשנים 2014–2015 היה כמיליארד דולרים, שמקורם בעיקר במדינות תורמות, שהעיקריות שבהן הן ארצות הברית , קנדה, האיחוד האירופי , בריטניה ושוודיה . |
| s-47
| רובו של התקציב מוצא על תשלום לאנשי הצוות (ב-2007 - 328.2 מיליון דולר) ומיעוטו לפעולות של הארגון (ב-2007 73.8 מיליון דולר). |
| s-48
| נטען ששכרו של עובד ממדינה אחרת בשליחות ברצועת עזה יכול להגיע ל-20,000 דולר בחודש . |
| s-49
| בינואר 2018 הקפיא ממשל דונלד טראמפ 65 מיליון דולר מתקציב אונר'א מתוך 125 מיליון דולר שתוכננו במקור . |
| s-50
| גורמים בממשל ודוברת מחלקת המדינה של ארצות הברית הודיעו שכספי התקציב שיעברו לאונר"א אמורים לשמש לתוכניות חיוניות של חינוך ובריאות , ואילו יתר הכסף יושהה עד לבחינה מעמיקה של התנהלות אונר'א, כולל האופן שבו היא פועלת וממומנת . |
| s-51
| ב-31 באוגוסט 2018 הודיעה ארצות הברית על הפסקת המימון לאונר"א וכן על רפורמה במעמד ה'פליטות' של הפלסטינים . |
| s-52
| באוגוסט 2019 הודיעו בלגיה, הולנד ושווייץ , שיקפיאו את המימון שלהן לאונר"א , בעקבות דו'חות פנימיים של הארגון שדלפו לאל -ג'זירה והצביעו על שחיתויות חמורות שמתקיימות בצמרת הארגון . |
| s-53
| בנובמבר אותה שנה, בעקבות חקירות השחיתות הושעה מנכ'ל הארגון שלאחר מכן הודיע על התפטרותו . |
| s-54
| חרף הליקויים בפעילות הארגון , אותו חודש הוארך המנדט של הסוכנות ברוב גדול. |
| s-55
| בשנת 2020, על רקע המשבר הכלכלי של מגפת הקורונה וחתימת הסכמי אברהם, צמצמו גם בחריין ואיחוד האמירויות את תמיכתן באונר"א כמעט לחלוטין. |
| s-56
| טענות לסיוע לטרור |
| s-57
| בשנת 2003 פרסמה ישראל לעיתונים מסמך שתיעד פעולות של אונר'א המשמשות ככיסוי לפעולות חבלניות פלסטיניות, לרבות הברחת נשק באמבולנסים של האו"ם וקיום פגישות של התנזים במבנים של האו"ם . |
| s-58
| אונר'א, מצדה , האשימה את ישראל בהפרעה לפעילותה ההומניטרית . |
| s-59
| ביקורת נמתחה על הארגון בעקבות הפצת סרטונים רבים המתעדים שימוש של אמבולנסים של אונר'א בידי מחבלים להובלת אנשים ואמצעי לחימה במהלך האינתיפאדה השנייה ולאחריה , וכן בשל הודאתו של מזכ'ל אונר'א פיטר האנסן כי הארגון מעסיק פעילי חמאס. |
| s-60
| במבצע עופרת יצוקה הופגז מטה אונר'א ב-15 בינואר 2009 לאחר שלטענת צה'ל, נורו ממנו טילים אל עבר כוחותיו . |
| s-61
| אך התברר כי מערכת איכון של צה'ל זיהתה שיגור רקטה מחצר בית הצמודה לחצר בית הספר של אונר'א שבו שהו האזרחים ולא מחצר בית הספר עצמו. |
| s-62
| בדו"ח שפורסם , היועץ המשפטי של אונר'א לשעבר, שהוא גם חוקר עבור מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון , ג'יימס ג' לינדזי, ציין: 'אונר'א לא נקטה בצעדים כדי לזהות ולדחות מחבלים משורות הסגל שלה או ממקבלי השירות שלה , ולא בצעדים כדי למנוע מחברי ארגונים כמו חמאס מלהצטרף אל הצוות שלה . |
| s-63
| לאונר"א אין שום בדיקות ביטחוניות לפני העסקת עובדים ואינה מפקחת על ההתנהגות מחוץ לזמן העבודה של עובדיה כדי להבטיח תאימות עם החוקים נגד טרור של הארגון '. |
| s-64
| בשנת 2014, במהלך מבצע צוק איתן, נתגלו על ידי אנשי אונר'א רקטות בבתי ספר של הארגון , דבר שגונה על ידי הארגון . |
| s-65
| הרקטות ככל הנראה הוחזרו לידי החמאס . |
| s-66
| כמו כן, במבנה ששימש כמרפאה של אונר'א היה פיר מנהרה והמבנה היה ממולכד. |
| s-67
| שלושה חיילי יחידת מגלן נהרגו בפיצוץ המבנה . |
| s-68
| במהלך 2017 מצא הארגון כי מתחת לשלושה בתי ספר שונים של הארגון ברצועת עזה נחפרו מנהרות טרור. |
| s-69
| ביקורת על פעילות אונר'א |
| s-70
| תפקידו של הארגון בעיני רבים, כולל בעיני הפלסטינים עצמם, שנוי במחלוקת . |
| s-71
| ישנה ביקורת נרחבת על אמינות הרישום , טכניקות איסוף הנתונים , וההגדרות הנוגעות לפליטים הפלסטינים על ידי אונר'א. |
| s-72
| נטען גם כי היא מעסיקה טרוריסטים פלסטינים ידועים, מנציחה את תלות הפלסטינים , מבצעת הסתה נגד ישראל, ומנתבת כסף מממשלות מערביות אל הרשות הפלסטינית על-מנת שזו תוכל לרכוש נשק למחבלים . |
| s-73
| מדינת ישראל אף תיעדה מקרים בהם אונר'א שימשה ככיסוי לפעילות מחבלים. |
| s-74
| בדצמבר 2018 מסרה ועדת אתיקה מטעם סוכנות של האו"ם למזכ"ל האו"ם דו'ח חריף נגד מנכ'ל אונר'א ובכירים נוספים, ואף קראה להדיח את צמרת אונר'א. |
| s-75
| הגדרת הפליטים על פי אונר'א |
| s-76
| בהגדרת נציבות האו"ם לפליטים , פליט הוא מי שאינו יכול לחזור למקום מגוריו הטבעי והקבוע הקודם . |
| s-77
| לעומת זאת בהגדרת אונר'א, פליט הוא מי שמקום מגוריו הרגיל משנת 1946 ועד שנת 1948 היה פלסטין. |
| s-78
| על-פי המבקרים , תיחום הזמן לשנתיים (תנאי סף נמוך לקבלת מעמד של תושבות יחסית לתנאי הסף של הנציבות ) נועד לעקוף את ההגדרה של הנציבות וליצור הגדרה יחידאית לזרם הגדול של מהגרי עבודה ערבים מרחבי המזרח התיכון שנכנס לארץ בשנים הללו ולא היו יכולים להחשב פליטים ע'פ הגדרת הנציבות כי ארץ ישראל לא הייתה מקום מגוריהם הטבעי והקבוע . |
| s-79
| בו בזמן שאפשרו את הזרם הגדול של מהגרי עבודה ערבים סגרו הבריטים את שערי הארץ בפני שארית הפליטה . |
| s-80
| לעומת זאת הפליטים היהודים ממדינות ערב ענו להגדרה של הנציבות , מכיוון שמדינות ערב היו ביתם הטבעי הקודם מאז אלפי שנים, עד שגורשו בעקבות הקמת מדינת ישראל ומלחמת העצמאות . |
| s-81
| רק אדם חסר אזרחות נקרא פליט על פי הגדרת הנציבות . |
| s-82
| ומכיוון שישנה אוכלוסייה נרחבת של פליטים מקרב ערביי ארץ ישראל אשר קבלו אזרחות במדינה מוכרת (כמו בירדן ) הם אינם זכאים (לפי החוק הבינלאומי ואמנת הפליטים ) להכלל במצבת הפליטים . |
| s-83
| לעומת זאת, ההגדרה של אונר'א אינה מבדילה בין פליט חסר אזרחות לבין פליט שזכה לאזרחות - כולם פליטים עד עצם היום הזה . |
| s-84
| הגדרת הפליטים של אונר'א אף אינה מחריגה ממצבת הפליטים את אלו שביצעו פשע מלחמה או פשע נגד האנושות , אוכלוסייה שנציבות האו"ם לפליטים שוללת מהם את מעמד הפליט . |
| s-85
| כפועל יוצא לטרוריסטים פלסטינים נשמר מעמד הפליט . |
| s-86
| מעמד הפליט בהגדרת נציבות האו"ם לפליטים אינו יכול לעבור גם אל ילדי הפליטים . |
| s-87
| לעומת זאת, כשהופיע הדור השני של הפליטים הפלסטינים , אונר'א החליטה להמשיך להעניק להם את מעמד הפליט , ולמעשה נותנת מעמד נצחי לצאצאי הפליטים הפלסטינים . |
| s-88
| רישומים ואיסוף הנתונים |
| s-89
| בשנת 2004 היו לפי רישומי אונר'א, ארבעה מיליון אנשים הזכאים לסיועה . |
| s-90
| אונר'א מטפלת ב-59 מחנות פליטים פלסטינים, הנמצאים בסוריה , לבנון, ירדן, ירושלים, אזורי יהודה ושומרון ורצועת עזה. |
| s-91
| היסטוריונים, כמו מרתה גלהורן ווולטר פינר, מאשימים את אונר'א בעיוות מכוון של הסטטיסטיקה על הפליטים . |
| s-92
| לעומת זאת על פי מפקד האוכלוסין הלבנוני רשומים 174,422 בני אדם כפליטים . |
| s-93
| לדברי נציגת אונר'א בלבנון רשומים אצלם כלל הנרשמים מכלל השנים , אבל אין מידע ורישום על העוזבים ועל מי שנמצא בפועל כיום בלבנון . |
| s-94
| נכון ל-2018 אונרא מדווחת כי היא מטפלת בכחמישה מיליון בני אדם, כשב-1948 הוגדרו על ידיה 700,000 בני אדם כפליטים כתוצאה מהסכסוך הערבי ישראלי. |
| s-95
| זאת כאשר ב-2018 פורסם כי בדו"ח פנימי של מחלקת המדינה של ארצות הברית מוערך המספר האמיתי בכ -20,000 בני אדם. |
| s-96
| שימוש בכספים |
| s-97
| עוד נטען על ידי מבקרים כי אונר'א היא דוגמה להטייה של האומות המאוחדות נגד מדינת ישראל, ושעל הפליטים הפלסטינים לקבל יחס זהה ליחס הפליטים משאר העולם . |
| s-98
| כמות העובדים של UNHCR עומדת על בין 5,000-8,000 המטפלים ב-17 מיליון פליטים ואילו אונר'א מעסיקה בין 25,000-30,000 עובדים המטפלים לטענתם בכ -5.2 מיליון בני אדם. |
| s-99
| מדובר על כמות עובדים של פי חמישה, המטפלת באוכלוסייה קטנה בהרבה. |
| s-100
| בשנת 2006, פנו שני חברי קונגרס, מארק קירק וסטיב רוטמן למזכירת המדינה האמריקאית , קונדוליזה רייס, וקראו לה להגביר את הפיקוח על אונר'א לאחר שדו"ח פנימי חשף מנגנוני ניהול לא תקינים וכן ביקשו לבדוק האם פעילות הארגון עומדת בעמידה בחוקים הפדרליים למניעת טרור. |