| s-1
| שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש : מענדעלע, קרי 'מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים', ברוסית : Соломон Моисеевич Абрамович; 2 בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה . |
| s-2
| מנדלי, שנודע בכינוי 'הסבא ' של הספרות העברית והיידית המודרנית , היה בן הדור האחרון להשכלה , אולם בהמשך חייו חווה את תקופת חובבי ציון וראשית הציונות , שהשפיעו על יצירתו . |
| s-3
| מרבית ספריו וכתביו תורגמו לעברית ויצאו לאור בישראל . |
| s-4
| מקור הכינוי 'מנדלי מוכר ספרים' |
| s-5
| בשיחה שניהל שלום אברמוביץ' עם הרב מזא'ה הוא סיפר לו כיצד נוצר הכינוי 'מנדלי מוכר ספרים':. |
| s-6
| שלום יעקב אברמוביץ' נולד בעיירה קאפוליע שבקרבת מינסק (כיום בבלארוס ) לחיים משה ברוידא. |
| s-7
| אברמוביץ' קיבל חינוך יהודי מסורתי בחדר , ולאחר שהתייתם מאביו ב-1849 למד בישיבות בטימקוביץ' , בסלוּצק ובווילנה , וספג הרבה מהווי היהודים שם, שבהמשך השתקף ביצירותיו . |
| s-8
| על תלאותיו בתקופה של יתמות הוא מעיד באוטוביוגרפיה קצרה שכתב , בה הוא התייחס למות אביו כשהוא היה בן 13: 'ויעזוב אחריו אשה ובנים בחוסר כל. |
| s-9
| בלא חמדה הלכתי אז וקצתי בחיי מכאב לב ומשבר רוח, כי נער אנוכי, ימי חיי עוד מעטים וצרותי רבות עד מאוד. |
| s-10
| ובלכתי קודר בחמת רוחי והנה קראני אבי חורגי אליו . |
| s-11
| לאחר שנתיים בסלוצק שב להתגורר עם אמו בבית בעלה בכפר הקטן מלניק (Mielnik), אז באימפריה הרוסית , כיום בפולין . |
| s-12
| בגיל 17 לערך החל לכתוב את שיריו הראשונים , בעברית מליצית ועל נושאים תנ'כיים. |
| s-13
| בהמשך נסע מנדלי לדרום האימפריה הרוסית עם דודתו , בניסיון להתחקות אחרי בעלה הנמלט . |
| s-14
| חוויות אלה שימשו בסיס לספרו היידי הנודע ביותר, 'פֿישקע דער קרומער' ('פישקֶ'ה החיגר ', ביידיש ). |
| s-15
| בסוף נסיעותיהם התיישב מנדלי בעיירה קמניץ פודולסק שבמערב אוקראינה, ושם נישא לאישה שהתגלתה כסובלת ממחלת נפש. |
| s-16
| בתקופה זו פגש את המחבר המשכילי אברהם בר גוטלובר, שהשפיע על יצירתו . |
| s-17
| גוטלובר, שהיה מורה בבית ספר ממשלתי ליהודים , הדריך את מנדלי הצעיר , שלמד בעזרתו ובעזרת בנותיו ספרות, מתמטיקה ומדע , גרמנית ורוסית , עבר בחינות הוראה ואף עבד כמורה בבית הספר שבעיירה . |
| s-18
| בתקופה זו כתב את חיבורו הראשון שיצא בדפוס : 'מכתב בדבר החינוך ', שהודפס בעיתון 'המגיד '. |
| s-19
| לאחר שהתגרש מאשתו הראשונה נישא לפסי לוין ונולדו לו 5 ילדים, ארבע בנות ובן . |
| s-20
| אווה חווה, נדיזדה ורחל ובת אחת ששמה לא ידוע ובנו מאיר שהתנצר ונשא אשה פראבוסלבית. |
| s-21
| מנדלי קבל את התנצרות בנו בצער רב. |
| s-22
| בנו של אחיו חיים משה, היה הגינקולוג ד'ר יהודה אריה אברמוביץ, שניהל בשנות הארבעים והחמישים את בית החולים הדסה בתל אביב. |
| s-23
| רבים מצאצאיו של מנדלי המתגוררים בבלגיה הם נוצרים אדוקים. |
| s-24
| בערוב ימיו שב לקיום מצוות. |
| s-25
| מנדלי נפטר באודסה , בשלהי שנתו השמונים ושתיים ושם נקבר. |
| s-26
| כשנה לאחר מותו של מנדלי מוכר ספרים פרסמו חיים נחמן ביאליק, ויהושע חנא רבניצקי חוברת לזכרו , תחת הכותרת : 'מנדלי מוכר ספרים (שלום בן משה חיים אברמוביץ): קובץ מאמרים על תולדותיו וערכו האישי והספרותי (בצירוף תמונותיו ועצם כתב ידו )'. |
| s-27
| מאפייני יצירתו |
| s-28
| בתחילת דרכו בשנות ה-60 של המאה ה-19 הִרבה מנדלי לכתוב ספרי מדע פופולרי, ספרות שימושית, ביקורת ספרים ומאמרים פובליציסטיים שהעסיקו את הציבור היהודי (בעיקר בעיתון 'המגיד '). |
| s-29
| מנדלי תבע התייחסות פעילה לבעיות החברה היהודית ברוסיה . |
| s-30
| תוכניתו להפיץ מדע והשכלה מעשית באה לידי ביטוי בתרגומיו לספרי טבע ותולדות ישראל לשימושם של הקוראים והתלמידים העבריים , ובעיבודים ותרגומים ליידיש מן הספרות המסורתית . |
| s-31
| מבחינה ספרותית היה מנדלי קשור למסורת המשכילית ולספרות התחייה הלאומית . |
| s-32
| יצירתו רוויה אהבה ליהודים הפשוטים , תוך יציאה נגד ההסתה האנטישמית ונישולם הכלכלי והאזרחי של יהודי רוסיה. |
| s-33
| לצד זאת, ביטאו יצירותיו ביקורת סאטירית נוקבת על דרכי החינוך היהודי ועל אופי החיים המסורתי בעיירות היהודיות , ומצד שני גם על היהודים המשכילים ועל מגמת ההתבוללות שלהם . |
| s-34
| מנדלי היה פעיל בעיתונים יהודיים של ההשכלה , למרות היותו נתון גם לתחייה היהודית הלאומית והציונית . |
| s-35
| מסיבה זו כתב הן בעברית והן ביידיש , לסירוגין. |
| s-36
| השפה והלשון ביצירתו |
| s-37
| יצירתו של מנדלי הייתה מורכבת גם מבחינה לשונית, בהיותו ממניחי היסודות לספרות היידית המודרנית ולסגנון העברי . |
| s-38
| מנדלי החל את כתיבתו בעברית כסופר משכילי וכתב ספרות לפי כל כללי העברית המשכילית . |
| s-39
| בשלב מסוים פנה לכתוב ביידיש וערך גם בשפה זו מהפכה לשונית, שהתבטאה בהרחבת השימוש ביידיש המדוברת לצורכי ספרות יפה. |
| s-40
| אחרי הפסקה גדולה חזר ב-1886 לכתוב בעברית בעיתון 'היום', אבל החליט לוותר על השימוש בכללי העברית המקראית והכניס לתוך אוצר המילים והדקדוק שלו את לשון חז'ל והלשון הרבנית של ימי הביניים . |
| s-41
| בספרו 'בסתר רעם' (1886) פתח מנדלי סגנון חדש בכתיבה העברית , סגנון קולח ומגוון המשקף את היידיש שדוברה בסביבתו ומשתמש בכל הרבדים ההיסטוריים של העברית . |
| s-42
| לצורך ספריו העבריים , שהיו בחלקם תרגום של הספרים שכתב ביידיש , נזקק ללשון שתייצג דיבור עממי שוטף, מתובל בהלצות ובתיאורים מפורטים, ואת הצורך הזה סיפק בהשתחררות מכבלי המליצה המקראית המשכילית , בפנייה למטבעות לשון ואוצר מילים חז'ליים ובשילוב מאפיינים תחביריים מן השפות האירופיות . |
| s-43
| שפתו של מנדלי נתפסה כ'לשון סינתטית', כלומר, מורכבת מכמה רובדי לשון קודמים ולא כהמשך ישיר של רובד לשון מסוים. |
| s-44
| בעת האחרונה עברו חוקרים רבים להחזיק בתפיסה שלפיה מהווה לשונו המשך ישיר של הספרות הרבנית והחסידית של תחילת העת החדשה , בליווי תוספת של יסודות חדשים, דקדוקיים בעיקר. |
| s-45
| יוצר 'הנוסח ' |
| s-46
| מנדלי נחשב בעיני רבים כיוצר 'הנוסח ' של הלשון העברית המתחדשת בספרות . |
| s-47
| ספרות יפה, אמר ביאליק, הייתה גם לפני מנדלי. |
| s-48
| אבל את 'הנוסח ' המוצק , שהולך וכובש את הספרות העברית בימינו – הביא לעולם מנדלי. |
| s-49
| עד מנדלי היו רוב הסופרים כותבים בלא נוסח. |
| s-50
| הנוסח איננו סגנון בלבד או ריתמוס וצורה בלבד, מסביר ביאליק, אלא הוא השם הכולל של טכניקות הכתיבה הללו, וכנראה שגם התולדה שלהם . |
| s-51
| עד מנדלי לא היה נוסח מקובל בכתיבה ספרותית. |
| s-52
| הסופרים נשענו על הפסוק , על הציטוטים המוכנים מהמקרא . |
| s-53
| אך לעיתים קרובות הייתה זו עבורם משענת קנה רצוץ, טוען ביאליק. |
| s-54
| אין היא מספקת כדי לתאר את תהליך התפתחותה של העברית והתפתחותו של הדור . |
| s-55
| יוצר הנוסח הספרותי מסייע לדורו לחשוב ולנסח היטב את מחשבותיהם ואת הרגשותיהם . |
| s-56
| הוא יוצק משמעת לעולמם הפנימי ובעקבותיה לדרך כתיבתם . |
| s-57
| הנוסח של מנדלי, כותב החוקר אבנר הולצמן, נעשה מעין תקן מחייב של פרוזה עברית ראויה, הן בתוכנה והן בלשונה . |
| s-58
| מנדלי כתב על חיי החברה היהודית במזרח אירופה, על אורחות החיים , המנהגים , האמונות וההווי . |
| s-59
| הוא התמקד בגיבורים לא הרואיים, (בניגוד לגיבוריו של אברהם מאפו, למשל) אלא תיאר את היהודי הטיפוסי המצוי על צדדיו הקומיים והפתטיים . |
| s-60
| לשונו התיאורית התבססה על הרמוניה עשירה של כל רבדיה ההיסטוריים של הלשון העברית , תוך שימוש נרחב בלשון חז'ל, ספרי דת ומוסר ובמטבעות לשון ארמיות. |
| s-61
| כתיבתו ודמותו של מנדלי היוו נושא לחיקוי ולהערצה והכינוי האוהד 'סבא' שנתן לו שלום עליכם, אומץ על ידי כל. |
| s-62
| מנדלי, טוען יוסף חיים ברנר במאמרו הידוע : 'הערכת עצמנו בשלושת הכרכים ', היה האמן הראשון שכתב באמת על אודותהיהודים בתקופתו . |
| s-63
| הוא הביט במציאות בצורה ישירה ולא משוחדת, ובכך השיג את המהות של היהדות שלנו . |
| s-64
| לכסלון (עיירה בדיונית בכתביו של מנדלי) יש האמת שלה ! |