| s-101
| מבחינה הצהרתית מאמצת ישראל מדיניות של עמימות בנוגע ליכולותיה הגרעיניות . |
| s-102
| העמימות בנושא הייתה אמורה מחד להרתיע את מדינות ערב מלנהל מלחמת השמד נגד ישראל ומאידך לא לדחוף אותן להשיג טכנולוגיית גרעין משלהן . |
| s-103
| ובנוסף להימנע מגינוי ונקיטת צעדים על ידי האו״ם נגד ישראל בשל הודאה. |
| s-104
| במאמר שפרסם הפרשן הצבאי יוסי מלמן נטען שישראל אף נערכה להפעלתו של התקן זה. |
| s-105
| לדברי מלמן לא ברור אם הדיון בו נתקבלה ההחלטה נערך בידיעה או באישור של ראש הממשלה לוי אשכול. |
| s-106
| לדבריו מי שהיה אחראי לנושא הוא הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף (מיל') צבי צור, שהיה אז עוזר שר הביטחון ועמד בראש ועדה מצומצמת שעסקה בסוגיה . |
| s-107
| מלמן מצטט את דברי צור שאמר , בעדות שפורסמה לאחר מותו על ידי העיתונאי אמיר אורן ב'הארץ ', כי 'לא שמישהו חשב לעשות משהו. |
| s-108
| הדרג הפוליטי לא עסק בזה והדרג הטכני שאני הייתי חבר בו היה (צריך) לבדוק מה מצבנו , ואם אפשר לעשות משהו, זה הכל . |
| s-109
| אחרי יום הסתבר שלא צריך לבדוק. |
| s-110
| אבל ביום הראשון בדקנו'. |
| s-111
| לצד צור ויצחק יעקב השתתף בדיונים גם אלוף-משנה (מיל') יובל נאמן. |
| s-112
| מלמן מדגיש כי מי שדחף באותם ימים להבלטת היכולת הגרעינית של ישראל היה שמעון פרס, אז חבר הכנסת מטעם סיעת רפ'י, שימים אחדים לפני המלחמה הצטרפה לממשלת הליכוד הלאומי . |
| s-113
| לדברי מלמן, המסתמך על דברי הביוגרף של פרס, מיכאל בר-זוהר, ב-1 ביוני 1967 הציע פרס 'לבצע ניסוי גרעיני הפגנתי, שיציג בפני הערבים והעולם את עוצמתה של ישראל', אך הצעתו נדחתה. |
| s-114
| הבדיקה וההכנות לשמישות נעשו על ידי רפא'ל שמהנדסיה עבדו מסביב לשעון בשבועות שלפני המלחמה . |
| s-115
| במקביל הצטווה מפקד סיירת מטכ'ל, סגן-אלוף דב תמרי, להכין צוות של היחידה , שיוטס במסוק לחצי האי סיני ויישא עמו 'חפץ', שלא הוסבר לו מהו. |
| s-116
| הכוונה הייתה, ככל הנראה , שהלוחמים יניחו את ה'חפץ' – המתקן הגרעיני הראשון של ישראל – על הר גבוה בסיני . |
| s-117
| מלמן הדגיש כי על פי העדויות והאזכורים המעטים הקיימים בנושא , הכוונה הייתה לאיים בהפעלת המתקן כדי להרתיע את מצרים. |
| s-118
| לדברי מלמן אפשר שגם דובר על הפעלת המתקן , כמוצא אחרון, אם צבא מצרים יפעיל במלחמה נשק כימי או ביולוגי או יפציץ בטילים מרכזי אוכלוסייה וישראל תעמוד בפני סכנת הכחדה. |
| s-119
| מלמן מצטט את דברי יצחק יעקב בספרו , כי 'אף לא פעם אחת, לשנייה אחת, לא עלה בדעתי , שאמצעי ההרתעה הפרימיטיבי שהכנו יבוא לידי שימוש אם נאצר לא יפעיל את טיליו '. |
| s-120
| מלחמת יום הכיפורים |
| s-121
| ערך מורחב – ישראל במלחמת יום הכיפורים |
| s-122
| בראיון שנתן ארנן עזריהו, יועצו של השר ישראל גלילי, לאבנר כהן, תיאר עזריהו (על פי דברים ששמע , לדבריו , מגלילי ) התייעצות שקיימה ראש הממשלה , גולדה מאיר, עם השרים משה דיין, יגאל אלון וגלילי , בצהרי 7 באוקטובר 1973, היום השני למלחמת יום הכיפורים , לאחר שקיבלו סקירה מהרמטכ"ל דוד אלעזר. |
| s-123
| בסופה של התייעצות זו הציע דיין, לקיים, לנוכח חומרת המצב בחזיתות , הפגנה של יכולתה הגרעינית של ישראל. |
| s-124
| השרים אלון וגלילי התנגדו בתוקף להצעה , וזו נדחתה על ידי ראש הממשלה , גולדה מאיר, שאמרה לדיין : 'תשכח מזה '. |
| s-125
| נטען כי בתחילת מלחמת יום הכיפורים שלחה ראש הממשלה , גולדה מאיר, את שגריר ישראל בארצות הברית שמחה דיניץ שיציג איום מפורש לארצות הברית שלפיו כלי הנשק הגרעיניים של ישראל חומשו ואלו יופעלו אם ישראל לא תקבל סיוע צבאי. |
| s-126
| לאחר המלחמה , הנרי קיסינג'ר שהיה יועץ הנשיא האמריקאי לביטחון הכחיש טענות אלה. |
| s-127
| הדבר הביא, על פי הטענות , לרכבת אווירית שהעבירה תחמושת מארצות הברית לישראל במבצע בזק שכונה מבצע ניקל גראס, בעת המלחמה . |
| s-128
| בספרו של סימור הרש נטען, כי הסובייטים קיבלו מהאמריקאים מידע לווייני המאשש את נכונות ישראל להשתמש בנשק גרעיני טקטי ברמת הגולן , ושזו הסיבה לכך שהסורים שהגיעו עד גשר בנות יעקב, סבו על צירם לאחור. |
| s-129
| מלחמת המפרץ |
| s-130
| על פי ספרו של הרש, בעת מלחמת המפרץ הראשונה חשש ראש הממשלה , יצחק שמיר, שעיראק תשתמש בנשק להשמדה המונית (בעיקר נשק כימי) ובעת שיגור הטיל הראשון על ישראל איתרו לווייני ריגול אמריקניים למעלה מ-20 משגרי טילים שכוונו לישראל ולמדינות נוספות. |
| s-131
| על-פי הערכת האמריקנים מדובר היה בטילים שחומשו בנשק כימי, והכרתו של סדאם חוסיין בכושר הגרעיני הישראלי מנעה ממנו לעשות שימוש בנשק להשמדה המונית. |
| s-132
| חילופי איומים עם איראן |
| s-133
| ב-1995 הצהיר עלי רפסנג'אני, נשיא איראן ואחד מאבותיה החשובים של תוכנית הגרעין האיראנית , בעת נאום דתי אסלאמי במסגד , כי 'ישראל יכולה לגרום לנו נזק רב, אך די בפצצה אחת כדי למחוק את ישראל'. |
| s-134
| לדבריו אלו נוספו עם השנים הצהרות נוספות, כמו אלו של מפקד משמרות המהפכה , רחים ספווי, שטען כי 'לישראל יש נשק רב עוצמה, אבל היא בית עשוי מזכוכית '. |
| s-135
| בטקס שנערך בקריה למחקר גרעיני - נגב באוגוסט 2018 אמר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו: 'אויבינו יודעים היטב מה ישראל מסוגלת לעשות, הם מכירים את המדיניות שלנו . |
| s-136
| מי שמנסה לפגוע בנו - אנו פוגעים בו . |
| s-137
| מי שמאיים עלינו בכליה , מעמיד עצמו בסכנה דומה, ובכל מקרה הוא לא ישיג את מטרתו '. |
| s-138
| שר החוץ האיראני , מוחמד ג'וואד זריף, הגיב לדברים אלה בציוץ בטוויטר שבו אמר: 'איראן, מדינה ללא נשק גרעיני, מאוימת בהשמדה אטומית בידי מחרחר מלחמה הניצב במפעל לנשק גרעיני'. |
| s-139
| במאי 2020 נוספה החלפת מהלומות. |
| s-140
| כאשר הנשיא ח'אמנאי פרסם איור לקראת יום ירושלים בו נראית ירושלים ה'משוחררת' על ידי חיילים פלסטינים ועליה נכתב 'פלסטין עוד תהיה משוחררת, הפתרון הסופי - התנגדות עד למשאל העם '. |
| s-141
| ראש הממשלה נתניהו השיב לו בטוויטר : 'איומיו של ח'אמנאי לממש את 'הפתרון הסופי ' כנגד ישראל מזכירים את תוכנית 'הפתרון הסופי ' הנאצית להשמדת העם היהודי . |
| s-142
| עליו לדעת שכל משטר שמאיים על ישראל בהשמדה ימצא עצמו בסכנה דומה'. |
| s-143
| 'ישראל לא תהיה המדינה הראשונה שתכניס נשק גרעיני למזרח התיכון ' |
| s-144
| לאחר הצהרת נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר בשנת 1964, כי בעקבות ישראל, מצרים תחל בפיתוח אמצעי גרעין משל עצמה, הגיב מנהיג ישראלי כי 'ישראל לא תהיה המדינה הראשונה שתכניס נשק גרעיני למזרח התיכון , אולם גם לא תהיה השנייה לעשות זאת'. |
| s-145
| כלומר, אם מדינה ערבית תנסה לפתח נשק גרעיני, ישראל תקדים אותה . |
| s-146
| מכל מקום, החצי הראשון של משפט זה נשאר מאז כנוסח הקבוע של מדינאים ישראליים בכל פעם שהתבטאו בנושא . |
| s-147
| חוקרים של מדיניות הגרעין של ישראל ושל מורשת בן-גוריון גורסים שבן -גוריון טבע את הנוסחה הזאת ב-1962. |
| s-148
| יש המייחסים אמירה זו ללוי אשכול, ואחרים ייחסו אותה לשמעון פרס, תוך הסכמתו בדיעבד של דוד בן-גוריון. |
| s-149
| ברבות הימים הפכה זו למדיניות הרשמית של מדינת ישראל, עם זאת פירושה המעשי אינו ברור: האם כניסתה של צוללת נושאת נשק גרעיני לאזור המזרח התיכון מפקיעה מן הראשוניות של המדינה הראשונה שתייצר נשק גרעיני? |
| s-150
| האם פצצה גרעינית מפורקת שניתן להרכיבה בתוך עשרים דקות עדיין עומדת בתנאי ההצהרה ? |
| s-151
| ניסיונות של ארצות הברית , בעת ממשלי הנשיאים קנדי וג'ונסון , לפזר את העמימות סביב הצהרה זו, כשלו. |
| s-152
| כך או אחרת, לא ניתן לומר בצורה חד משמעית כי שתי המטרות הושגו: מדינות ערב לא נרתעו מפני פתיחה במלחמה כוללת נגד ישראל במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים , ומדינות אויב כגון עיראק, סוריה ואיראן פעלו (וחלקן עודן פועלות) להשגת נשק גרעיני משלהן . |
| s-153
| התבטאויות של מנהיגי ישראל בדבר יכולתה הגרעינית |
| s-154
| לצד ההצהרה הרשמית והמקובלת של ישראל, 'ישראל לא תהיה המדינה הראשונה שתכניס נשק גרעיני למזרח התיכון ', יש מדי פעם התייחסויות מרומזות של מנהיגי המדינה לנושא הגרעיני . |
| s-155
| התבטאות יוצאת דופן הייתה לנשיא אפרים קציר, שאמר לכתבים זרים בדצמבר 1974 כי: 'לישראל יש פוטנציאל גרעיני'. |
| s-156
| ובתשובה לשאלה האם אין הדבר מדאיג, השיב: 'מדוע צריך נושא זה להדאיג אותנו ? |
| s-157
| בשנת 1996, בעת עימות הבחירות הטלוויזיוני בין בנימין נתניהו לשמעון פרס, נשאל פרס על ידי המנחה , דן מרגלית, האם לא טעה כשהכריז שתמורת שלום יהיה מוכן לוותר על תוכנית הגרעין הישראלית , ופרס השיב שהוא נעלב מהשאלה , בעודו אחד ממקימי הכור הגרעיני בדימונה . |
| s-158
| בדצמבר 2006, במהלך שימוע בקונגרס , הסביר שר ההגנה האמריקאי המיועד , רוברט גייטס, את מניעיה של איראן בפיתוח נשק גרעיני, באמרו כי 'מוקפים במעצמות גרעיניות: פקיסטן במזרח , הרוסים בצפון , הישראלים במערב וארצות הברית במפרץ הפרסי '. |
| s-159
| זמן מה לאחר מכן התייחס ראש הממשלה , אהוד אולמרט, לשאיפת איראן להשיג נשק גרעיני 'כמו אמריקה, צרפת, ישראל ורוסיה ', אך הבהיר פעמיים באותו ראיון גם כי ישראל מעולם לא טענה שיש בידה נשק גרעיני. |
| s-160
| למחרת הבהיר במסיבת עיתונאים כי אין שינוי במדיניות העמימות של ישראל וש 'ישראל לא תהיה המדינה הראשונה שתכניס נשק גרעיני למזרח התיכון '. |
| s-161
| ב-7 באפריל 2008, בעת שביקר בחמ"ל משרדו במסגרת תרגיל העורף הלאומי , אמר השר בנימין בן אליעזר: 'תקיפה של איראן תוביל לתגובה קשה של ישראל, שתגרום לחורבן האומה האיראנית '. |
| s-162
| ב-23 ביוני 2008 אמרה יו'ר הכנסת דליה איציק בנאום לכבוד נשיא צרפת ניקולא סרקוזי: 'אנחנו זוכרים בעיקר, ורוצים לזכור, את הימים הנפלאים של שיתוף הפעולה המדיני ובעיקר הביטחוני , ולעולם נהיה אסירי תודה לכם , הצרפתים , על שנתתם לנו את מקור הכוח וההרתעה העיקרי שהיה ויש ויהיה לנו '. |
| s-163
| העמימות ויחסי ישראל-ארצות הברית |
| s-164
| מדיניות עמימות גרעינית הייתה נחוצה גם לצורכים פוליטיים גלובליים. |
| s-165
| הכרזה רשמית של מדינת ישראל על כך שהיא מחזיקה בנשק גרעיני הייתה פוגעת ביחסיה עם מדינות העולם ובמיוחד עם ארצות הברית , שהייתה בין היוזמות על חתימה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT) ודגלה בפירוז המזרח התיכון מנשק שכזה . |
| s-166
| חשיפה כזו הייתה פוגעת גם בסיכויי ישראל לקבל תמיכה פוליטית וסיוע בגלל לחץ חלק מהקונגרס האמריקני שלא היה משלים עם הכרזתה של ישראל על יכולת גרעינית. |
| s-167
| ב-3 בינואר 1961 נפגש שגריר ארצות הברית בישראל , אוגדן ריד, עם ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון, והודיע לראש הממשלה על דרישה אמריקאית לדעת מה אופיו המדויק של המבנה המוקם סמוך לדימונה . |
| s-168
| דרישה זו, כמו דרישות שבאו אחריה בתחילת שנות ה-60, לא נענו. |
| s-169
| בין השנים 1961–1963 ארצות הברית עשתה מאמצים מודיעיניים ניכרים לזהות את מקור האורניום שהגיע לכור הגרעיני בדימונה ועיקר החשדות נפלו על צרפת, דרום אפריקה וארגנטינה . |
| s-170
| בזמן ממשל קנדי בארצות הברית התגבשה מדיניות 'אל תשאל, אל תספר' מול ממשלת ארצות הברית . |
| s-171
| החל משנת 1964 שלחה ארצות הברית מספר משלחות ביקורת לכור , שלא הורשו לבקר במעמקי הכור אלא רק בחלקים שלו שהיו מעל הקרקע ופעילות המחקר הגרעיני היחידה שבה הורשו לצפות, הייתה מחקר גרעיני לצורכי שלום. |
| s-172
| בשלהי תקופת שלטונו של הנשיא ניקסון ב-1974, גיבש ה-CIA הערכת מודיעין בסיווג 'סודי ביותר' לפיה ישראל יצרה ואגרה מספר מתקני נפץ גרעיניים ובידיה טילי קרקע-קרקע לשיגורם . |
| s-173
| ב-1975 פורסמה הערכה זו בניסוח שונה על ידי משרד החוץ האמריקני ובה הקביעות החד -משמעיות הוחלפו ב'חשדות' לקיום נשק גרעיני בידי ישראל. |
| s-174
| בשנות ה-60 חקרו רשויות החוק האמריקני את זלמן שפירו כימאי יהודי-אמריקני בחשד שהעביר אורניום מועשר לתוכנית הגרעין הישראלית , אך חשד זה לא הוכח מעולם. |
| s-175
| בשנת 2008 פורסם דו'ח של המכון למדע וביטחון לאומי בוושינגטון , בראשות דייוויד אולברייט, אחד המומחים הגדולים בעולם לנשק גרעיני ומניעת הפצתו . |
| s-176
| הדו"ח מתריע מפני עליית הפוטנציאל לשימוש בנשק גרעיני במזרח התיכון . |
| s-177
| הדו"ח , שהוגש לנשיא הנבחר של ארצות הברית , ברק אובמה, ממליץ לשכנע את ישראל להצטרף למשא ומתן העולמי על אמנה האוסרת על ייצור והפקה של חומרים בקיעים, בהם פלוטוניום ואורניום מועשר, בעבור נשק גרעיני (Fissile Material Cut-off Treaty). |
| s-178
| למרות הדו"ח , הבטיח אובמה לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לשמור על העמימות הישראלית . |
| s-179
| נושא לסאטירה |
| s-180
| במשך השנים הנושא אוזכר לא מעט בשולי הדיונים הרציניים . |
| s-181
| הן נושא העמימות , ובמיוחד חטיפת ואנונו באיטליה (למשל במערכוני החמישייה הקאמרית ). |
| s-182
| הסרט הישראלי 'פלאפל אטומי' מתמקד בכור הגרעיני של ישראל ובניסיונה להסתיר את קיומו של נשק גרעיני מפני פקח סוכנות פיקוח גרעין בינלאומית . |